סודות התפלה. עלית התפלה בעולמות חלק א'

עליית התפילה עולם הרוח באדם,

זוהר  פרשת ויקהל     סעיף קכא'

....,,,,,,,,,,,,,,....

עורך ומגיש:  רבי דוד קורן     סודות התפלה

........................ 


ויאמר לי, עבדי אתה

ישראל אשר בך אתפאר.

המדובר הוא כאן בתפילה, שהאדם צריך להתפלל

לפני הקב"ה,, שהיא עבודה אחת גדולה ומכובדת

מעבודות אדונו.

יש עבודת הקב"ה, העומדת במעשה הגוף,

כלומר, המצוות התלויות במעשה.

 

ויש עבודת הקב"ה,, עבודה פנימית יותר,

שהיא עיקר הכול,

כלומר, מצוות התלויות בדיבור וברצון הלב

בגוף יש 12 איברים,

 העומדים במעשה הגוף,

שהם שתי ידיים ושתי רגליים,

שבכל אחת מהן ג' פרקים, וד"פעמים  ג' הם 12.

ואלו הם איברי הגוף. ועבודת הקב"ה,

 המצוות התלויות במעשה, עומדת בהם.

משום שעבודת הקב"ה,הוא בב' בחינות:

א. באיברי הגוף שמבחוץ,  12 איברים שבידיים וברגליים

 

ב. 12 איברים אחרים פנימיים, בפנימיות הגוף,

 שהם: מוח, לב, כבד, פה, לשון,

 חמש כנפי ריאה, ושתי כליות.

והם תיקונים פנימיים לִפְנים מהגוף.

להתקין בהם תיקון הרוח,

שהוא העבודה הפנימית המכובדת של הקב"ה,

 

כלומר, מצוות התלויות בדיבור,

כגון תפילה וברכות והודאות

 

 

 תפילתו של אדם הוא עבודת הרוח,

עבודה מבחינה ב', התלויה בדיבור.

והיא עומדת בסודות עליונים.

ובני אדם אינם יודעים,


שתפילתו של אדם בוקעת אווירים ובוקעת רקיעים,

פותחת פתחים ועולה למעלה

 

בשעה שמאיר האור של הבוקר,

והאור נפרד מהחושך,

 אז הולך כרוז בכל הרקיעים, ומכריז,

היתקנו שליטי הפתחים,

שליטי ההיכלות כל אחד ואחד על משמרתו,

 

משום שאלו השולטים ביום אינם אלו השולטים בלילה. וכשבא הלילה יוצאים שליטים של יום,

 ומתמנים שליטים אחרים השולטים בלילה,

 ומתחלפים אלו באלו

 

 

וכמ"ש, את המאור הגדול לממשלת היום

, ואת המאור הקטון לממשלת  הלילה.

וממשלת היום וממשלת הלילה,

 הם שליטים ממונים ביום ושליטים ממונים בלילה

 

 

כשבא הלילה, יוצא כרוז, היתקנו שליטים של לילה,

כל אחד ואחד על מקומו.

 וכשמאיר היום יוצא כרוז, היתקנו שליטים של יום,

 כל אחד ואחד על מקומו.

 

וכשהכרוז מכריז, אז כל אחד ואחד נפקד על מקומו.

 אז מקדימה השכינה ויורדת,

וישראל נכנסים לבית הכנסת, לשבח לריבונם,

 ופותחים בשירות ובתשבחות

האדם, אחר שהתקין עצמו בעבודת המעשה,

כלומר, בחינה א' בתיקוני מצווה וקדושה,

 שהם ציצית ותפילין,  צריך לייחד ליבו

בתיקון עבודה הפנימית של ריבונו,

 

בחינה ב', ולשים ליבו ורצונו בעבודה ההיא

 של אלו הדיבורים שבתשבחות.

כי הדיבור עולה למעלה.

 

 

 ואלו הממונים העומדים באוויר,

התמנו לד' רוחות העולם.

 

לצד מזרח התמנה ממונה אחד,

 העומד באוויר בצד ההוא, ששמו גְזַרְדִיא.

 ועימו שרים ממונים אחרים,

שהם מחכים לדיבור של התפילה,

שעולה באוויר בצד ההוא.

וממונה ההוא לוקח אותה.

 

 אם היא דיבור כראוי,

כל אלו השרים נושקים לדיבור ההוא,

 ועולים עימו עד אוויר של הרקיע למעלה,

 ששם ממונים שרים אחרים.

 

בשעה שנושקים לדיבור ההוא,

 פותחים ואומרים, אשריכם ישראל,

שאתם יודעים לעטר לאדונכם בעטרות קדושות.

 אשרי הוא הפה, שהדיבור של העטרה הזו יצא ממנו

 

 

 אז פורחות האותיות העומדות באוויר,

שבשם הקדוש של י"ב אותיות,

שהשם הזה שולט באוויר.

וזהו השם שאליהו היה פורח בו, עד שעלה השמיימה.

שאמר עובדיה לאליהו, ורוח ה' יישאךָ.

משום שבשם הזה היה אליהו פורח בו באוויר.

וזהו שם השולט באוויר

............................

 

ביאור  המאמר.

 

כי אחר סוד הנסירה,  המובא בשער הכוונות לראש השנה,

נתקן ז''א, כולו בחסדים,  דהיינו בחינת קו ימין,

והמלכות  כולה גבורה, דהיינו בחינת  קו שמאל,

ולפיכך כמו שב' הקווים ימין ושמאל של בינה  הם במחלוקת,

עד שעולה ז''א  בבחינת קו אמצעי  ועושה שלום ביניהם,

וייחד אותם זה בזה,

והיינו ע''י המ''ן שמעלים הצדיקים, ע''י תפלתם,

 

שלהיותם מבחינת העולם הזה, הם נושאים סוד המסך של חירק,

של קו אמצעי,  הגורם לקו שמאל להתיחד עם הימין,

וכן לנוקבא להתיחד עם ז''א,

 

וזה שנאמר,  כי התפלה  נעשית בחינת המ''ן (מעיין נוקבין אור חוזר)

סוד המ''ן קו אמצעי העושה שלום ומיחד המלכות עם ז''א בעלה,

 

כי כמו שהיסוד למעלה הוא קו אמצעי העושה שלום ומיחד

קב''ה ושכינתיה,  כן התפלה שאדם מעלה,

היא מתקנת בחינת קו אמצעי,  ועושה שלום בין קב''ה ושכינתיה

ליחד אותם ביחוד אחד,

 

ועל כך נקרא  האדם שלם כמו היסוד שלמעלה,  ולא עוד,

אלא שהשלום של מטה,  קודם לשלום של מעלה שהוא היסוד,

 

כי התעוררות של מטה קודמת להתעוררות של מעלה,

כי אין התעוררות למעלה  מטרם שיעלה התעוררות לזה מן התחתונים,

 

 

והנה דבורי התפלה, הם חלקי נפשו של אדם

דהיינו נפשו ממש המולבשת בגוף , (ויקהל קל')

בסוד הכתוב  נפשי יצאה בדברו,

 

ולפי זה יש לתמוה,  כיון שהתפלה,  היא בחינת נפש של האדם,

שבעולם הזה, שהיא בחינת ו' קצוות של נפש ממלכות

של מלכות שבמלכות של עולם עשיה,

 

איך אפשר שתעלה דרך כל המדרגות  שבג' עולמות

בריאה יצירה ועשיה,  ותגיע עד למדרגת מלכות של אצילות,

לשמש   שם בבחינת המ''ן וקו אמצעי,

וליחד אותה כם ז''א של אצילות,

 

הלא נודע,  ששום מדרגה אינה יכולה להתעלות למעלה ממדרגתה כמלה נימה,

מכל שכן קפיצה גדולה כל כך, מתחתית המדרגה עד עולם אצילות,

 

זהו שאומר הזוהר בסעיף קכג' על סוד הרקיעים,

וצרכים תחילה להבין, מה הם אוויריים, ומה הם רקיעים ומה הם פתחים,

על מנת לבות כל קבלה של קו שמאל בשביל לקבל מקו ימין האור,

........ סוד הרקיע ........

 

והעניין הוא כי כבר ידעת ולמדנו,  שעל ידי עלית המלכות לבינה

בסוד נקודת החולם,  נבקע העשר ספירות של כל המדרגות לשתים,

 

שכתר וכמה שבעשר הספירות של כל מדרגה  נשארים במדרגה,

ובינה תפארת ומלכות שבעשר הספירות של כל מדרגה

נופלים אל המדרגה שמתחתיה,

 

והוא מטעם,  כי המלכות שעלתה לבינה

 עשתה שם סיום חדש במדרגה,

 מחמת הצמצום הרוכב על המלכות

שלא לקבל אור,

 

וכיון שבינה ותפארת ומלכות נמצאים מתחת סיום החדש הזה של המדרגה

על כן נבחנים למדרגה שמתחתיה,

 

ואחר כך על ידי המ''ן שמעלים התחתונים מתפשטת הארה

מזיוג ע''ב  ס''ג של עולם אדם קדמון,

שהארה זו מוציאה המלכות ממקום בינה ומחזירה

למקומה כבתחילה בסיום עשר הספירות של כל מדרגה,,

ואז נמצאים בינה תפארת ומלכות הנופלים מכל מדרגה

 שחזרו ועלו למדרגתם כמטרם שנפלו,

כי כבר נתבטל סיום החדש שהיה במקום הבינה,

ונמצא שכל המדרגות חזרו ונשלמו בעשר ספירות שלמות כמקודם,

.............................

 

אמנם עע''פ שהמלכות שהם סוד סיום החדש שנעשה בכל מדרגה

מחמת עליתה לבינה,

חוזרת ויורדת למקומה בסיום עשר ספירות,

 

עכב זה אין סיום החדש שעשתה  מתבטל לגמרי, ממקום הבינה,

ולפיכך אין בינה ותפארת ומלכות מתחברים במדרגתם כשהם

למטה מסיום החדש  אלא  צרכים  לעלות למעלה מסיום החדש,

ונעשים שמה לקו שמאל,  אל הכתר וחכמה שמעולם לא נפלו

מן המדרגה,  שהם קו ימין,

.....................

 

ולפיכך הסיום החדש הנשאר קבוע וקיים

בכל מדרגה אפילו אחר ירידת המלכות משם,

הוא נקרא רקיע,

ואותם בינה תפארת ומלכות שנפלו מכל מדרגה בעת

עלית המלכות לבינה, וחזרו ועלו למדרגתם אחר ירידת המלכות למקומה,

הם נקראים אויר או רוח,

 

והטעם הוא כי כל מדרגה תחתונה נבחנת לבחינת ו''ק

שנקרו רוח, כלפי המדרגה העליונה ממנה,

ולפי זה בינה תפארת ומלכות שנפלו מכל מדרגה למדרגה שמתחתיה

הרי נעשו בזה לקומת רוח כמו המדרגה התחתונה שנפלו שמה,

 

ואחרי ירידת המלכות ממקום בינה,

נבחן שהרוח דהיינו האויר, שהם בינה תפארת ומלכות

שהיו מתחת הרקיע, התנשא עתה ועלו למעלה מרקיע

ונעשו שם לקו שמאל, כנ''ל,

.......................

 

......... המשך  ביאור המאמר,..............

 

גם ידעת שבעת שבינה ותפארת ומלכות מתנשאים ועולים למדרגתם

מרקיע ולמעלה הם לוקחים עמהם את המדרגה התחתונה,

שהלבישה אותם בעת שהיו נופלים בה ומעלים גם אותם,

 

והוא מטעם מחמת שבינה תפארת ומלכות

של העליון שנשתיו עם התחתון בעת הנפילה,

שוב אינם נפרדים מהם גם בעת העליה,

 

ונמצא שע''י עלית המלכות לבינה,

נעשה בשביל מדרגה תחתונה פתח,

שתוכל לעלות לעליונה,

 

כי משום זה אח''כ, בעת ירידת המלכות מבינה,

תוכל כל מדרגה תחתונה לעלות לעליונה  עם בינה ותו''מ של העליון

שהיו נופלים ומולבשים בה,

באופן,שבסבת עלית המלכות למקום בינה, וחזרתה למקומה

 בעת הארת ע''ב  ס''ג,  נעשה בכל מדרגה ג' בחינות,

 

א')  אוויריים, שהם בינה ותו''מ של כל מדרגה שנפלו לתחתונה,

ב') רקיעים, שהם סיום החדש שנעשה בכל מדרגה

מחמת עלית המלכות לבינה, שאינו מתבטל לעולם,

והוא קבוע וקיים אפילו אחר ירידת המלכות מבינה,

 

ג') פתחים, שהם חידוש הפתח בשביל מדרגה תחתונה, שנעשה

בכל מדרגה עם עלית מלכות לבינה שלה,

 

שזולת זה לא הייתה שום מציאות שמדרגה תחתונה

תוכל פעם לעלות לעליון ממנו,

כי אין מדרגה יכולה להתנשאות משהו למעלה ממדרגתה,

//////////////////////

..... המשך הביאור מאמר עלית התפלה .....

........ סוד אליהו הנביא עלה לשמים,......

 

ולפיכך בעת שאליהו רצה לעוף השמימה,

עלתה המלכות  של כל מדרגה, לבינה של אותה המדרגה,

ובינה ותפארת ומלכות נפלו למדרגה שמתחתיה

ובינים הופרס רקיע (מסך)  כנ''ל,

 

ונמצא שכל מדרגה נתכפלה:

א')  המדרגה  עצמה,

ב') ובינה ותפארת ומלכות של העליונה שנפלו ונתלבשו בה,

זה נעשה בכל מדרגה ומדרגה מי ד' עולמות אבי''ע,

 

עד שבינה ותפארת ומלכות של מלכות, של עולם עשיה,

נפלו ויצאו ממלכות לבחינת העולם הזה, והמלכות של עשיה נסתיימה 

על הרקיע שלה שהוא סיום החדש במקום בינה,

 

גם נתכפלה מחמת שבינה תו''מ  של יסוד של עשיה,

מסתים ברקיע שלו (בין יסוד למלכות יש מסך)

ויש בו גם בינה תו''מ  של ספירת הוד, של עולם עשיה,

 

ועל דעת זה בכל הספירות נצח תפארת גבורה חסד  כולם נתכפלו,

 עוד בינה של אצילות,

 

וע''כ אליהו עלה ונתדבק בבינה ותפארת ומלכות שנפלו

ממלכות של עשיה  לעולם הזה,

ונשתוה אליהם והלבישם עד שנעשו  כמדרגתו,

ואז פעל השם י''ב, שחזר והוריד המלכות ממקום בינה

של מלכות של עשיה למקום בסיום  של עשר הספירות שלה,

ועלו בינה ותו''מ  למדרגתם כבתחילה למעלה מרקיע המלכות,

 

וכיון שאליהו היה דבוק באויר הזה, שהם בינה תו''מ שעלו,

נמצא שהעלה עמו גם את אליהו למעלה מרקיע של המלכות,

מטעם ההשתוות הצורה  כנ''ל,

 

וכיון  שעלה למעלה מרקיע של המלכות של העשיה,

הרי פגם שם את האויר של היסוד של עשיה,  דהיינו הבינה ותו''מ

של היסוד שנפלו שמה,

 

ואז נתדבק באויר הזה ונתלבש בו להיותו עמו כבר במדרגה אחת,

ואח''כ פעל השם בן י''ב, שהוריד המלכות מבינה של יסוד של עשיה

למקומה בסיום עשר הספירות של יסוד של עשיה,

 

ואז עלו בינה ותו''מ, שהם האויר של יסוד למעלה מרקיע של יסוד,

וכיון שאליהו היה כבר דבוק באויר הזה,

נמצא שגם אליהו עלה עמו למעלה מרקיע של יסוד של עשיה,

מטעם ההשתוות הצורה ,

 

 

וכיון שעלה למעלה מרקיע של יסוד של עשיה,

פגש שם האויר של ספירת הוד של עולם עשיה,

דניינו בינה ותפארת ומלכות של הוד של עשיה שנפלו שמה,

 

ואז נתדבק באויר הזה ונתלבש בו להיות עמו במקום המלכות

בסיום ע''ס של הוד של עשיה,

והאויר דהיינו בינה ותו''מ של עשיה,

ולקח עמהם גם את אליהו שהיה דבוק בהם,

והעלוהו לרקיע של הוד של עשיה, מטעם ההשתוות הצורה,

......................

 

ואחר שכבר היה ברקיע של הוד של עשיה,

הרי פגש שם האויר של נצח של עשיה, ונדבק בו

וכשפעל השם  בן י''ב  והחזיר המלכות למקומה עלה לאויר של נצח

למעה מרקיע והעלה עמו יחד גם את אליהו  שהיה דבוק בו,

ואחר שכבר היה ברקיע של נצח  פגש שם אויר של תפארת וכו

...........זכור כלל זה שהוא יסוד העולמות...........

 

עדשעלה עם האויר למעלה מרקיע של תפארת של עשיה,

וכן על דעת זה העלה אותו האויר של כל מדרגה למדרגה העליונה

ממנו עד סיום מדרגת העשיה,

 

ומשם למלכות של עולם יצירה,

ומשם לכל המדרגות של יצירה ושל בריאה

עד שעלה השמים, שהוא ז''א, של עולם אצילות,

 

וזה שנאמר, כי רוח ה' שהם סוד בינה תפארת ומלכות   העליון,

המכונים רוח או אויר, שנפלו למקום מדרגה תחתונה,

הרוח הזה, ממש נשא אותו ממדרגה למדרגה,

דרך כל פרטי המדרגות מתחתית העשיה עד האצילות, כמו שנתבאר,

 

עיין המשך בחלק ב' עלית התפלה

כל השעורים מוקלטים בוידיו  למבני עניין  צורו קשר דרך האתר

השארת תגובה