סוד המילה ברוך. הוי"ה ס'ר רד"ו אהי"ה

סוד ברוך  ס''ר  רדו הוי''ה אהי''ה

ואומרו וירא ה' כי סר לראות,

ולא אמר כי נקרב לראות, רמז בזה בחי' תיקונו,

ולאיזו מדריגה עלה,

 

 עתה במראת הסנה, ונרמזה במלת סר.

 והענין הוא, כי הגיע למדריגת הדעת דז"א,

 כנודע אצלינו. והנה הדעת הזה,

הוא מכריע בין תרין מוחין,

הנקרא חכמה ו"בינה ,

ומהם לוקח בחינת הוי"ה דמ"ה דאלפי"ן

בבחי' פשוטה דרך פנים, שהוא בגימטריא כ"ו. ובבחי' אחוריה הפשוטים, שהם בגימטריא ע"ב. ובבחי' אחוריה המליאים באלפי"ן שהם בגימטריא ק"ל. וג' בחי' אלו, שהם, כ"ו, ע"ב, ק"ל,

 הם בגימטריא ברו"ך,

כנרמז אצלינו בתחלת ברכת אבות דשחרית דחול. וכל אלו יצאו משרש החכמה.

 

ולכן אם תחבר עמהם מספר ל"ב נתיבות החכמה יהיה הכל בגימטריא ס"ר,

והם בחי' תרין עטרין שבדעת,

שהם חסד ו"גבורה,

 

והגבורות הם ק"ל האחד,

של האחוריים המליאות.

 והחסדים הם ע"ב דאחוריים פשוטים,

שהם בגימטריא חסד,

ותחברם עם חשבון כ"ו דפנים של ההוי"ה, ועם ל"ב נתיבות החכמה, הרי הק"ל הב' של החסדים,

 וב"פ ק"ל הם ס"ר.

וזש"ה, וירא ה' כי סר לראות,

שעלה אל הדעת הנקרא סר:

 

עוד יש דרך שני בעניין הדעת של זעיר הנקרא סר, ונתבאר אצלינו בדרוש פסח ויציאת מצרים באורך, וזה עניינו בקיצור,

 

הנה הדעת של ז"א, כולל עשר הויו"ת,

מבחי' דעת דיסוד דאבא, שהם בגימטריא ס"ר.

 

ועשר שמות אהי"ה מצד היסוד של אימא,

והם בגימטריא רד"ו. וכבר נתבאר למעלה,

בטעם גלות ישראל ומצרים, בפסוק ויקם מלך חדש,

כי כל הדור ההוא, היו ניצוצות השחתת זרע של אדם, הנמשכות ממוח הדעת ממש,

והם נשמות מעולות.

ולהיותם משם, היו צריכות להיות בגלות,

כמנין רד"ו שנה,

שהם עשר שמות אהי"ה שבדעת דמצד אימא כנזכר.

 

וזהו מה שרמז יעקב לבניו,

(בראשית מ"ב ב') רד"ו שמה. אבל משה חשב,

שהיו צריכים להתאחר עוד שנים אחרות,

להשלים מנין ס"ר,

 שהם כנגד עשר הויו"ת שבדעת,

וא"כ עדיין זמן הגלות, ואין זמן גאולת ישראל.

 

וז"ש, וירא ה' כי ס"ר לראות,

 שראיית משה הייתה באותם ס"ר הויו"ת,

 

 והודיעו שטעה בחשבונו, כי כבר הגיע זמן גאולתם, לפי שאין גלותם אלא במשך רד"ו שנים,

כמספר עשר שמות,   כי שם הוא הפגם שלהם.

 וזש"ה, כה תאמר אהי"ה שלחני אליכם,

 כי כיון שתקנו בחי' שם אהי"ה, משם תהיה גאולתם:

ובזה יתבאר לך, למה יציאת מצרים

היא מבחי' אימא עילאה כנודע,

והוא, כי היא נקרא אהי"ה,

ומשם הייתה גאולת מצרים.

ואומרו כה תאמר לבני ישראל אהי"ה,

הענין הוא,

כי אהי"ה דמלוי ההי"ן במלוי מלואו,

יש בו כ"ה אותיות,

וז"ס כה תאמר לבני ישראל אהי"ה.

והנה אם תסיר ממנו ד' אותיות פשוטות,

 ישארו אותיות האחרות כ"א, כחשבון ד' אותיות הפשוטות עצמם, שהם אהי"ה.

ואומרו אהי"ה אשר אהי"ה, העניין הוא,

דע, כי אהיה דיודי"ן עולה מלויו לבד ת"ק ע"ה,

כמספר אש"ר.

ונמצא כי אהי"ה עצמו נעשה אשר.

וז"ס מ"ש בספר הזוהר,

על פסוק מאשר שמנה לחמו, שהוא באימא הנקרא אהי"ה, ונעשת אשר:

א"ש, צ"ל ולומר, כי אהי"ה דיודי"ן ברבועו עולה בגימטריא תקמ"ד, ובהסירך ממנו מ"ד שהוא העיקר, ישארו ת"ק, וע"ה עולה תק"א כמנין אש"ר.

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

השארת תגובה