אבל הצפרן שהוא היסוד אנו מקשרים אותו

עם הצרי שהוא הכתר

שיאירו בו מור הוא החסד

בסוד אברהם הנקרא הר המור

 

וקציעה גבורה

ושבלת נרד הוא תפארת

כי הוא קו האמצעי בין שני ענפי קו הימין וקו שמאל כדמיון השבלת עם ענפיו מן הצדדין

וכרכם הוא נצח

כי גם הוא יש לו ריח כדמיון המור

אע"פ שאינו כ"כ חשוב כמוהו

 כי איננו חסד גמור כמו החסד

 

וקושט הוא חכמה

קלופה היא בינה

 קנמון הוא הוד. והרי נשלמו כולם

 

והנה נתבאר אצלינו כי אלו ה י"א סממנים

הם בחי' ה ז' מלכים דמיתו.

 

 ועוד יש ד' אחוריים עליונים של או"א וישסו"ת

שגם הם נפלו עמהם וסך כולם הם י"א.

והיותם שס"ח מנים נת' אצלינו לעיל בענין סוד השינין

של תפלין של "ראש ע"ש

ואיך הם סוד המוחין דזמן הקטנות

שהם שמות אלקים אשר במילואן ביודין בגי' ש'

ושין במילואה היא בגי' ש"ס

 ועם ד' המוחין וג' נה"י של אימא שבהן מתלבשין

המוחין כנז' ועם כללותם הרי הם שס"ח

 

וז"ס מנים שס"ח מנין שהיו בקטרת לפי שמן המוחין

של זמן הקטנות נמשכין י"א סממני הקטרת

שהם רוחניות הקליפות כנז"ל

 

 וזהו הטעם שכל בחי' הקליפות נאחזים בשם אלקים וההקליפות עצמם נק' אלקים אחרים

 

וגם ז' ראשין שיש בשתי השינין של תפלין של "ראש

הם "סוד  ז' בחי' הארו'ת המוחין של גדלות'

שהם ד' המוחין וג' נה"י של אימא כנ"ל

ואלו הז' הארות' על שם אלקים העולה בגי' שין

יהיה הכל גי' שס"ח מנים שהיו בקטרת

 

 ולכן השס"ה לבדם היו העיקריים

כמנין ימות החמה שהם המוחין עצמם של קטנות שהם שי"ן והמוחין של גדלות שהם ד'

והכולל הרי שס"ה

 

אבל הג' היתרים הם כנגד נה"י דאימא

לבושי המוחין ולכן אינם מכלל העיקריים

והם ג' מנים היתרים.

....."""""""""""".....

 ונלע"ד חיים כי להיותם נה"י דאימא לכך היו משמשין ליוה"כ שגם הוא סוד אימא עליאה כנודע:
......::::::::::::::::......

והנה צ"ל קלופה ג' ולא קליפה כי כך שמו קלופה

גם צ"ל כל הברייתות הכתובות בסידור שלנו עד פ' כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו כו' ואח"כ תאמר ג"פ אלו ה' צבאות עמנו כו'

ה' צבאות אשרי כו' ה' הושיעה כו'

 

מפני שהם מסוגלים מאד לאומרם אחר פטום הקטרת וכן היה מנהג מורי ז"ל לאומרם בכל פעם שהיה אומר פטום הקטרת קודם התפלה

ואחריה וקוד' תפלת המנחה וכן בזמן המגפה ח"ו

ב"מ תיקון אחר שיכוין בי"א סממני הקטרת

 שהעשרה הם עשר ניצוצות הקדושה

שירדו למטה בתוך הקליפה להכניעם

 

והא' הנוסף עליהם הוא אור מקיף לעשר הנזכר

ולכן התיקון הוא שיכוין לסלקם מתוכם

ועי"כ ישארו הקליפ' מתים בלתי חיות:

התיקון השני הוא להחזיר לבני אדם בתשובה

כי בזה מכניע הקליפה

 

עוד יחוד אחר א"ל מורי ז"ל

 לזמן המגפה' ב"מ וזה עניינו כבר הודעתיך

כי כל הנשמות של בני אדם הם ממה שמתברר

מן ז' מלכי אדום דמיתו

וז"ס אומרם ז"ל כל ישראל בני מלכים הם

וכאשר בתוך הבירורים יש קצת פסולת שלא הוברר

 זה הפסולת נעשה ארס וסם המות הממית לאדם בזמן המגפה וה"ס פסוק ידבק ד' בך את הדבר.

 

והענין הוא כי אותם הקליפות' שיש באותם בירורים כנז' הם המכים ונוגפים לאדם בזמן המגפה' ואחר שהכו אותו אינם נפרדים ממנו ותמיד דבוקים עמו ומקיפין אותו מכל סביבותיו שיעור כמה אמו' ולא עוד אלא אפילו באות' השכונה שעומד שם המוכה או אפילו איזה כלי ומלבוש שלו צריך להתרחק ממנו וכל ההולך ומתדבק שם הוא מתדבק באותם הקלי' הנז' ויכול להנזק וזהו טעם שבשאר החולאי' והמכו' שבפ' כי תבוא לא כ' בהו ידבק כמו בענין הדבר והמגפה לפי שבשאר החולאים אין הקליפות ההם מתדבקים שם משא"כ במכת הדבר והמגפה שהיא מבחי' קלי' הבירורים הנז' הם דבוקים בו ובמלבושיו ובשכונתו ובכל כליו

 

וכבר הודעתיך בענין פטום הקטרת כי אותם י"א סממני הקטרת הם מה שנשאר בתוך הקליפות שלא יכלו להתברר והם י"א אורו' שבקדושה המחיים את הקליפות וכאשר יעלו למעלה יסתלקו מתוך הקליפות וישארו בלתי חיות וימותו ואינן מזיקים

 

 וזה"ס הנז' בזוהר פ' וירא במדרש הנעלם

שטוב לומר פטום הקטרת בזמן המגפה וכן מצינו במגפת עדת קרח שנעצרה ע"י הקטרת שהקטיר אהרן ולכן טוב מאד בזמן המגפה ב"מ שבעת אומרו פטום הקטרת בתפלת שחרית ומנחה יכוין בה באותה כונה האמורה למעלה בסדר הקטורת

 

וג"כ כאשר האדם קם אחר חצות לילה לעסוק בתורה אחר שיאמר תיקון חצות ככתוב במקומו אח"כ יאמר פטום הקטורת בכונה ההיא לפי שאחר חצות נכנעת ממשלת הקליפה

ובפרט אם יתחברו י' אנשים יראי ה' ויקראו סדר פטום הקטורת יחד בכונה הנז'

יעשה רושם גדול למעלה אם יהיה אחר חצות לילה כנז'

 

ואמנם זהו מה שצריך לקרות בשעת הנז'

 אחר חצות לילה אחר שתגמור הס' הנז'

תאמר פ' ויאמר ה' אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמי' ולבונה זכה בד בבד יהיה

 ותאמר אותו ג"פ ישר

 ואח"כ ג"פ הפוך כזה

יהיה בבד בד זכה ולבונה סמים וחלבנה ושחלת נטף סמים לך קח משה אל ה' ויאמר.

 

 ואח"כ תאמר ג"כ אותיות הפסוק למפרע ג"פ

 ותנקד האותיות בנקודת תיבות אלו הד' והם

נטף שחלת וחלבנה ולבונה

וכשיושלמו תחזור מתחלתן לסופן וזה סדרן:

היהי דבב דב הכז הנבלו מימס הנבלחו תלחשו פטן מימס כל חק השמ לא הוהי רמאיו:

ודע כי מורי ז"ל מסר לנו כמה כונות ושמות בכל תיבה ותיבה ולכל אחד מן החברים שהיינו שם עמו

א"ל שיכוין במלה א' מזה הפסוק

כל א' וא' כפי שרש נשמתו

 

ואיני זוכרם ואלו ג' תיבות זכרתי שמסר אותם לג' חברים כל א' תיבה הנכונה לו.

הא' היא סמים הראשון

שבפסו' תחלף אותה באי"ק בכ"ר ויהיו אותיות מתק"ו.

והוא שם קדוש ואיני זוכר נקודותיו

ודע כי כשתרצה להוציאו ולהחליפו באי"ק בכ"ר

לעולם צריך שתקח האות ההיא שאתה רוצה

ותחליפנה באות שאחריה היותר סמוכה כגון א' דאי"ק תחליפנה באות י' ואות י' תחליפנה באות ק'

 

ואם היא אות אחרונה כגון ק' אות ק' תחזור לאות הראשונה ותחליפנה באות א'.

 

ועד"ז בשאר אותיות של האלפ' ביתא זו וכן עד"ז בשאר האלפא ביתות שהם הג' אותיות אח"ס בט"ע וכיוצא.

 

והנה צריך שתכוין בשם הזה כונה גדולה גמורה.

וגם תכוין כי הוא בגי' מילוי הויה דיודין אשר באבא העולה ע"ב ומילוי מ"ו.

גם הוא בגי' מילוי שם אהיה בריבועו דיודין אשר באימא העולה תקמ"ד ומילוי ת"ק וזהו שם תקמ"ו הנז'.

 

הב' הוא נטף תחליפנה באתב"ש ויהיה שם קדוש טנו ונלע"ד שנקודותיו יוצאים מן האותיות

 לך ס או מן בנה ז הג' הוא ושחלת תחליפנה באלב"ם ויהיה שם קדוש והוא שם פיק

 

א"כ ונלע"ד כי נקודותיו יוצאים מן אותיות חלך סמ ושאר שמות היוצאים מן שאר תיבות איני זוכרם

 

 אך מה שאני זוכר הוא שיודע אני שיוצאין

 שאר התיבות בחילוף אלפא ביתות הנז'

 

גם טוב לכוין בזמן המגפה תמיד בכל רגע

אל שם זה הקדוש נגף

ותנקדהו בתנועת האותיות שורק חיריק צירי:

והענין הוא כי סוד הדבר הוא כי גם אחת מסבות

מכת הדבר הוא נמשך מזה

כי כאשר ארבעה הויות' של ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן

אינם מאירים אז מסתלקים אותיותיה' הפשוטו'

ונשארים המלוים שלהם לבד

שהם מ"ו ל"ז י"ט כ"ו סך ארבעתן קכ"ח

ועם כללות ארבעתן קל"ב וכללות כולם קל"ג

כמנין שם נג"ף

 

כי לסיבת הסתלקות הנז' מן המלוים בא נגף בעולם

 ולכן תכוין בשם הנז' לתקן הענין יאמר בכל יום קודם התפלה פסוק זה ג"כ ישר והפוך

 ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי

היית משגב לי ומנוס ביום צר לי.

לי צר ביום ומנוס לי משגב היית כי

חסדך לבוקר וארנן עזך אשיר ואני.

 

משם הרב הגדול ז"ל

 גם יאמר אחר פטום הקטרת בכל יום וכוונתו כנז"ל

אלו הפ' ג"פ ביושר ואלו הן

ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה כו'

מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפי ה' החל הנגף.

ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל

והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על

 העם ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה.

וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד

 והמגפה נעצרה

ובכל פעם מהג" פעמים הנז'

תכוין אל שם טפטפיה כתוב בצבע זהב

ויוצא מאלו התיבות שתציירם לפניך

ואלו הם ט' של קטרת פ' של וכפר ט' של הקטרת

פ' של ויכפר י' מן ויעמד ה' מן נעצרה

 

גם טוב לכוין שארבע פסוקים הנז' הם ס"ג תיבות

ויכוין לשם ס"ג שהוא באימא עילאה

המבררת את הסיגים של שבעה מלכי אדום

אשר ממותריה' ומן הפסולת שלהם נעשין המזיקין המכים

את בני אדם כנז"ל.

 

 גם יאמר בכל יום בכל עת שתרצה

או לפחות ג"פ ביום דהיינו קודם תפלת שחרית ומנחה וערבית

 אלו הפסוקים שבפרשת ויקהל

ויעש את המנורה זהב טהור מקשה עשה את המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתורי' ופרחיה ממנה היו וששה קנים יוצאים מצדיה שלשה קני מנורה מצדה הא' ושלשה מצדה השני.

ג' גביעים משוקדים בקנה הא' כפתור ופרח

 וג' גביעים משוקדים בקנה א' כפתור ופרח כן

לו' הקנים היוצאים מן המנורה ובמנורה

 ד' גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה וכפתור תחת שני הקנים ממנה וכפתור תחת

ב' הקנים ממנה כו'

לששת הקנים היוצאים ממנה כפתוריה' וקנות'

ממנה היו כולה מקשה אחת זהב טהור ויעש את נרותיה שבעה ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור

ככר זהב טהור עשה אותה ואת כל כליה

 

ותכוין ר"ת וס"ת פ' זו והם ו"ה

ואח"כ פ' א' בישעיה והוא זה ידוד להושיעיני ונגינותי ננגן כל ימי חיינו על בית ידוד

 

ותכוין כי ר"ת ס"ת פ' זה הם יה

והרי השם שלם בר"ת וס"ת פ' זה ופ' הנז'

ולכן אמור זה הפ' וזה הפ' ז"פ ובכל פעם תכוין

אל הויה שלימה כנז'

 

אח"כ תחזור ותאמר הפ' הזה של ה' להושיעני

 

ופ' א' מפרשת בהעלתך

וזה מעשה המנורה כו'

כן עשה את המנורה אשר גם ר"ת וס"ת פסוק זה הוא ו"ה

ומפ' ה' להושיעני ר"ת וס"ת הוא י"ה

 

הרי הויה א' שלימה גם יאמר בכל יום

אחר פטום הקטורת קודם פ' ה' צבאות כו'

 

פ' ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן איפה

 זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו

 לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת

 ולט בטנים ושקדים

ותכוין תחילה לשם נעורירו"ן היוצא מר"ת נ' מן

כן ע' מן עשו ו' מן קחו ר' מן מזמרת י' מן בכליכם ר' מן הארץ ו' מן והורידו נ' מן מנחה.

 

עוד תכוין בשם רוטא הנרמז באותיו' רמן צרי

ו מן ומעט    ט' מן ומעט   א  מן נכאת

גם תכוין כי השם הנז' עולה בגי' רי"ו כמנין גבו'

 

 גם תכוין בשם צדנלבש והוא יוצא מר"ת

צרי דבש נכאת לט בטנים ושקדים

ודע כי כל אשר תוכל לכוין בכל רגע תמיד

בשם נעורירו"ן הנז'

 יועיל מאד ולכן יהיה תמיד נגד עיניך

גם תאמר בכל יום אחר תפלת ערבית ומנחה ושחרית

אחר העמידה קודם אלקי נצור

מזמור ס"ז והוא מזמור למנצח בנגינות מזמור שיר אלקים יחננו כו' ויכוין שיש בו ז' פ' זולת פ' א' ויש בו מ"ט תיבות

וכונתם מזמור נרמזה בכונת העומר

ועוד יכוין כי ר"ת ג' פסוקים הראשונים הם אל"י ור"ת וס"ת

פסוק האמצעי הם י"ה ור"ת ג' פ'

האחרונים הם יאי כמנין שם אהי"ה

וס"ת ג' פסו' הראשונים הם הכם כמנין שם אדני

וס"ת ג' פסוקים האחרוני' הם מוץ כמנין קול

הרי נתבאר כי שבעה פסוקים הנז'

הוא אליייאי ועולה כמנין שם ע"ב

וס"ת כל הו' פסוקים

זולת פסוק האמצעי הם קו"ל אדני

ור"ת ס"ת  פסוק האמצעי הוא י"ה

 

 נמצא קו"ל י"ה אדנ"י ע"ב

גם תכוין כי מספר כל האותיות של זה המזמור

 הם רי"ו אותיות שבשם ע"ב הנז'

 

גם אמור בכל יום מזמור יושב בסתר כו'

ותתחיל מפסוק הקודם לו ויהי נועם ה' כו'

 וצריך לאומרו ז"פ ובכל פעם מהם

תכוין בס"ת פ' כי מלאכיו יצוה לך

אל שם יוה"ך גם

 

תכוין באו' כ' של כי ואות ל"ך מן מלאכיו לשם כלך

 ותזכור בפיך ב' שמות יוה"ך כל"ך אחר שתסיים הפסוק

הנזכר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך:

...................ערך ומגיש רבי דוד קורן....................

................קרן אור ללימודי הקבלה .............