פרשת וילך

זוהר: פרשת וילך

מאמר: עניית אמן,  סעיף. ל"ד- ל"ו

\\\\\…….\\\\\

עורך ומגיש: רבי דוד קורן.

משום זה צריך האדם לסדר שבח אדונו

באותו הדרך, מתחילה ממטה למעלה,

להעלות כבוד אדונו, שהוא המלכות,

למקום ששיקוי של עמקות הבאר,

נמשך ויוצא. דהיינו למקום בינה,

ואח"כ להמשיך ממעלה למטה משיקוי

של נחל ההוא שהוא בינה

לכל מדרגה ומדרגה של ז' ספירות תחתונות ,

עד מדרגה האחרונה שהיא מלכות,

כדי להמשיך ברכות לכל ממעלה למטה,

אח"כ צרכים לקשר קשר בכל,

קשר של אמונה, דהיינו לקשר הכל

באין סוף, ברוך הוא, כנ"ל

וזהו אדם המכבד שם אדונו,

ליחד השם הקדוש,

וע"כ כתוב: כי מכבדי אכבד,

כי מכבדי בעולם הזה אכבד בעולם הבא,

ובוזי יקלו,:  שואל מהו ובוזי יקלו, ומשיב:

זה הוא מי שאינו יודע ליחד השם הקדוש

ולקשר קשר האמונה,

ולהמשיך ברכות למקום שצריך,

ולכבד שם אדונו,

וכל מי שאינו יודע לכבד שם אדונו,

טוב לו שלא נברא,

…………

מאמר עניית אמן,

אמר רבי יהודה, ובוזי יקלו, היינו

 מי שאינו יודע לכבד את אדונו, ולא נתכוון באמן,

שלמדנו, גדול העונה אמן יותר מן המברך,

העמדנו לפני ר' שמעון שאמר,

שהעונה אמן, מושך ברכות ממבוא, שהוא בינה,

אל המלך, שהוא ז"א, וממלך אל המלכות,

ובאותיות חקוקות של ר' אלעזר אומר,

מן אלף, של אמן, שהיא בינה,

אל מ' של אמן שהיא ז"א,

וממ' של אמן לן' שהיא המלכות,

כיוון שמגיעות הברכות לן' שהיא המלכות,

נמשכות ויוצאות משם ברכות לעליונים ותחתונים,

ומתפשטות בכל, 

והקול יוצא, שתו משקוי הברכות שהוציא פלוני,

עבד המלך הקדוש,

וכשישראל למטה שומרים עצמם לענות אמן,

ולכוון לבם כמו שצריך,  כמה פתחי ברכות  פותחים

למעלה, כמה טוב נמצא בכל העולמות,

כמה שמחה היא בכל,

מהו שכרם של ישראל שגרמו לזה,

שכרם הוא בעולם הזה ובעולם הבא,

בעולם הזה בשעה שמצירים להם, ומתפללים

תפילתם לפני אדונם,  והקול מכריז בכל העולמות,

פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים,

אל תקרי אמונים, אלא אמנים,

דהיינו ששומרים לענות אמן,  פתחו שערים,

כמו ישראל פתחו להם שערי הברכות,

כך עתה פתחו שערים,

ותתקבל תפלתם על אלו שמצירים להם,

זה שכרם בעולם הזה,

בעולם הבא מהו שכרם, ומשיב,

כי כשיוצא האדם מן העולם הזה,

שהוא שומר לענות אמן, מהו שומר, כלומר,

ששומר אותה הברכה שאומר המברך,

ומחכה לו לענות אחריה אמן, כמו שצריך,

אז נשמתו עולה ומכרזת לפניו,

פתחו שערים לפניו,

כמו שהוא היה פותח שערים בכל יום,

כשהיה שומר אמונים דהיינו אמנים,

אמר ר' יוסי אמור ר' יהודה, מהו אמן,

אמר רבי אבא, הרי העמידו הכל,

אמן נקרא, המבוע של נחל ההוא הנמשך,

שהוא בינה, ונקרא אמן, כי כתוב,

ואהיה אצלו אמון,

אל תקרי אמון, אלא אמן, קיום כל המדרגות,

דהיינו אותו נחל הנמשך ויוצא שהוא בינה,

נקרא אמן, שלמדנו, מן העולם עד העולם,

פירושו: מעולם שלמעלה שהוא בינה,

לעולם שלמטה, שהיא המלכות,

אף כאן, אמן  ואמן, אמן של מעלה שהיא בינה,

 אמן, פירושו קיום של כולם,

והעמדנו אמן באלו האותיות שבו,

רבי שמעון אמר, אלף של אמן היא עמקות הבאר,

שכל הברכות נובעות ויוצאות משם ונמצאות,

מ' פתוחה, (יסוד) היא נהר הנמשך ויוצא,

שהוא יסוד,  ונקרא מ', וזה סוד שלמדנו,

מ' פתוחה היא יסוד,

ם' סתומה, היא בינה

כמו שהעמדנו בהכתוב, לםרבה המשרה,

ן' פשוטה היא כלל של ב' נונין,

ן פשוטה  נ' כפופה.

כלומר שכוללת בתוכה גם את הנקבה של ז"א,

הנקראת נ' כפופה,

ן פשוטה, כללא דאת ו' שכוללת בתוכה גם את

הזכר שהוא אות ו' שהוא ז"א

כי ן' פשוטה היא פשיטו, דאתכליל כאחד זכר ונקבה, שהם ז"אשהוא ו' והמלכות שהיא נ'

משום זה הכל ביחד נקרא נון  בסוד המשנה,

כך למדנו, ו' היא זכר,

ן' פשוטה היא כלל זכר ונקבה,

נ' כפופה, היא בכלל ן' פשוטה,

ובספרו של רב המנונה סבא המ' שבכאן,

שב אמ'ן, היא רשי תיבות, מ'לך, דהיינו,

אמן, אמן, הוא רשי תיבות, א ל  מלך  נאמן

שהוא כלל הכל, ויפה הוא, וכבר למדנו,

למדנו, כל מי ששמע ברכה מאותו המברך,

ולא כיוון לבו  באמן, עליו נאמר, ובוזי יקלו,

כש"א לכם, הכהנים בוזי שמי,

מה ענשו, הוא,  כמו שלא פתח ברכות למעלה

כך אין פותחים לו ברכות, ולא עוד,

אלא כשיוצר מעולם הזה, מכרזים לפניו ואומרים,

סגרו הפתחים לפני פלוני,  ולא יכנס,

ולא תקבלו אותו, אוי לו, אוי לנשמתו,