סעיף תב')  ובחבור הראשון, אמר רעיא מהימנא.

לרבי שמעון, מאור הקדוש.

כל מה שאמרת טוב הוא. אבל.

המוח  אברים הפנימים עד שנעשה לדם,

והכבד מושיט הדם אל הלב,

 

והלב לוקח הברור והנקי שבדם ושולחו אל האברים,

והדם העכור משאיר בכבד.

(הכבד ד' מרות שחורה ירוקה אדומה ולבנה.)

יהוה  אדני  י א ה ד ו נ ה י  

כן דרך הקרבן. או התפילה שבמקום קרבן,

שבא תחילה לטוחנות  שב הויה.  

של אצילות בריאה יצירה ועשייה  שהם סוד

שיניים הטוחנות המאכל.

 

ומטוחנות לושט  ומושט  לאצטומכה ולקיבה.

ונטחן שם בפעם שיניה, וסוד הטחינה בשניים,

שבקורבן או בתפילה,

הוא המחלוקת שבין ב' קוים ימין (מים)  ושמאל (אש).

מטרם יציאת קו  האמצעי,

 

שכל אחד  רוצה לבטל את בחירו.

שקו ימים מים החסד רוצה לבטל,

החכמה שבשמאל.  ולהשליט רק חסדים,

וקו שמאל אש דין להיפך, רוצה לבטל

שליטת החסדים ולהשליט רק חכמה,

 

וכה הולכים ושוחקים וממעטים זה את זה

עד שנשחקים שינהם.

ואחד מהם נשאר בסוף לשליט,

 

ומתחילה מתגבר הימין על השמאל,

והימין שולט.

וזהו בשחיקה ובטחינה שבשניים,

ועל ידי טחינה זו נבלע המאכל בושט,

ובאה  האצטומכה. 

 וכיון שהמ"ן באים   בפנימיות הגוף.   

 אז מתעורר כוח השמאל,

 

ומתחיל טחינה חדשה שהם סוד טחינת \

האצטומכה.   ושם המחלוקת יותר חזקה,

וע"כ הטחינה יותר דקה, ובטחינה זו

מתגבר לבסוף השמאל,

ובשליטתו שהיא שליטת החכמה שבשמאל,

 

נהפך המ"ן ונעשה לדם.  שהם הסוד.

אור החכמה,  בסוד הדם הוא הנפש.

דהיינו אור החיים  שהוא חכמה,

 

אומנם במצב הזה כוח המיתה שבו הוא גדול

יותר מאור החיים,  מחמת דם  טמא המעורב בו

שהוא בחינת ג"ר י"ה  כתר חכמה בינה.

 

המוח הוא מים.

שהיינו חכמה שבימין שהם הסוד חסדים.

(עיין מאמר. סודות הלב. עשן וריח וקטרת)

 

הלב הוא אש, 

שהם סוד החכמה שבקו שמאל של בינה,

שהם הסודות של הדינים,

ושיניהם הם רחמים ודין.

 

זה המוח, הוא כסא רחמים.

זה הלב, הוא כסא הדין.

והקב"ה, הוא מלך העומד מכסא דין שהוא הלב.

ויושב על כסא רחמים שהוא המוח.

(הקב"ה הוא סוד קו אמצעי)

 

 

סעיף תג')  וכשהעונות מתרבים על האברים,

ועל עורקי הלב, שהוא כסא הדין. נאמר בלב.

והמלך קם בחמתו ממשתה היין.

שהוא יין של התורה,

 

בזמן שכנפי ריאה נושבים על הלב, נאמר,

וחמת המלך שככה.

כי שתי כנפי ריאה, הם סוד

ויהיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה

סוככים בכנפיהם על הכפרת.

זו היא כפרת הלב.

 

פירוש.  הלב הם סוד ל"ב נתיבות חכמה.

כלומר חכמה שבקו שמאל של בינה.

והוא אש שורף. כנ"ל

 

מחמת שבעת גילוי החכמה מתגלים עמה

דינים  קשים לשרוף את הרשעים והחיצונים,

 

וכל  הרוצים לקרב להמשיך החכמה ממעלה למטה.

(עיין פרשת נשא אידרא רבה. סעיף רי"ט)

 

והדינים אינם נשכתים  עד שמתחילה שליטת החסדים.

דהיינו סוד הרוח ש ב' כנפי ריאה  נושבות כנ"ל.

 

וזה הסוד (אסתר ז') והמלך קם,

כי הארת החכמה נקראת קימה,

ואומר שהמלך קם בחמתו,  דהיינו בעת

שמתגלים דינים הקשים שעם הארת החכמה.

מבית משתה היין,

שקימה זו היא מבחינת משתה היין.

שהוא חכמה  שבשמאל. שהמלך קם בחמתו

כי הארת החכמה שבלב,

שה"ס  הארת חכמה שבשמאל הבינה,

אינה מאירה  ג' ראשונות של חכמה.

שהם דינים קשים מאד.

ומחריבים את העולם כנודע.

 

לפיכך אחר שנהפכו המ"ן לבחינת הדם.

לוקח הכבד,  תחילה שהוא סמאל,

כל הדם ההוא,  הכולל בתוכו 

הן הדם טהור  והן הדם טמא.

שהרי מעורבים זה בזה, ומשיטו אל הלב,

שהוא סוד המלכות,

מבחינת בנין השמאל של בינה.

שהוא נבחן למלך,

 

והלב מברר את הנקי והברור שבדם. דהיינו

ו' קצוות של חכמה (בלי ג' ראשונות שהם דינים ומרות).

ומוכן להתייחד בו עם הימין,

והשאר, שהוא דם טמא מניחו לכבד והצד שלו,

שהם סמאל וסיעתו,

 

ואז מתחילה ירידת מיין  הדוכרין מז"א (החסדים)

שהם סוד הרוח, המתחבר עם מיין נוקבין.(חכמה)

שבלב ויהיו לאחד.

חלק ג')

והמיין הדוכרין,

 הם סוד החסדים הנמשכים מן המוח.

שהם הסוד של ג' ראשונות של ז"א.

ומשם נמשך הרוח. שהו סוד  החסדים.

אל החוטם.  שהוא תפארת של ז"א.

וכן אל הפה, שהוא מלכות של ז"א

 

והרוח שמן המוח נכנס לב' נקבי החוטם. שהם הסוד

 ימין מים. שמאל אש. הכולל בתפארת, ז"א.

ומשם נמשך דרך הקנה אל הריאה,

 

וב' כנפי ריאה נושבים הריח, שה"ס החסדים

ומיין דוכרין, אל הלב,

ואז מתלבשת החכמה שבלב בחסדים שברוח.

 

וכן ז"א שהוא הויה.

מתיחד עם המלכות שהוא אדני.

יהוה  אדני  י א ה ד ו נ ה י 

כפי התיחדות המ"ן  ומיין דוכרין.

ובסוד זה נאמר את קרבני לחמי לאשי וגו',

 

כי מלבד שמזווג הזה מתמלאת בקשתו

של המקריב או המתפלל,

 

הנה גם כל העולמות מקבלים מן הזיווג הזה.

כל אחד לפי מדרגתו,

 

כי זיווג ז"א זכר ומלכות הנקבה

מאיר  תחילה לכל העולמות  בכלל,

וענף קטן מהארת הזיווג מגיע אל האדם

למילוי בקשתו,

 

ונמצא  שהאדם  המקריב או המתפלל מלבד

שתקן את עצמו,   אלא בזמן הופעת דינים קשים.

שזה הסוד המלך קם, בהארת החכמה.

בחמתו.  בדינים הקשים ממשתה היין.

 

יורה שהמדובר הוא בהארת החכמה.

שז"א נקרא התורה. ממשיך אותה, שהוא חכמה

של השמאל שמתחילה בשליטת החסדים. כנ"ל.

 

וזה שנאמר.  בזמן שכנפי הראיה נושבים על הלב.

וחמת המלך שככה. (גימטרייה משה) דהיינו

בזמן שליטת הרוח של כנפי הריה. שהוא החסד.

 

 

סעיף תד')  במה  וחמת המלך שככה.

משום  (יחזקאל לז') וישמע את הקול.

זה קול התורה, קול של קריאת שמע.

שהוא קו אמצעי. שהוא חסדים,

המייחד ימין ושמאל זה בזה. תחת שליטת החסדים.

ואז נשכתים הדינים כנ"ל בדבור הסמוך.

 

וידבר אליו, שהם סוד גילוי חכמה שבמלכות.

הנקרא דבור, הוא בתפילה שבפה. שהוא.

אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך.    שהיא המלכות.