קבלה וזהר: סודות שמע ישראל וסוד כוונות התפילה,

סוד שמע ישראל,,.....פרשת תרומה סעיף רכה )

עורך ומגיש: רבי דןד קורן,

.....,,,,,,,מאמר שמע ישראל, בשכמל''ו,,,,,.....

 

בשעה שישראל מיחדים יחוד הסוד של

שמע ישראל ברצון שלם,

 

אז יוצא מתוך סתום של העולם העליון,

דהיינו אבא ואמא עלאין,  אור אחד,

שהוא שביל לאבא  (חכמה)

ואור הזה בטש תוך הניצוץ הזה,

שהוא יסוד של אמא,(בינה)

ונחלק ל ע' אורות,

 

שנאצלו מהם המוחין של ישסו''ת (ישראל סבא ותבונה)

שהם  ז' ספירות התחתונות,   חג''ת נהי''מ,  

(חסד גבור  תפארת נצח הוד יסוד מלכות,)

שכל אחת כוללת מעשר,

ואלו ע' אורות האירו בע' ענפים של עץ החיים,

דהיינו חג''ת נהי''מ, של ז''א שכל אחת כוללת מעשר,

 

ואז אילן ההוא, שהוא ז''אמעלה ריחות ובשמים,  

דהיינו   הארת החכמה שנקראת ריח

כל האילנות שבגן עדן, שהיא המלכות,

כולם מעלים ריחות ומשבחים לאדונם,  ז''א

 

כי אז מתתקנת המלכות להכנס לחופה עם בעלה, ז''א,

 

וכל העברים העליונים כולם, שהן ספירות ז''א,

מתחברות  בחשק אחד וברצון טחד להיות האחד

בלא פרוד כלום,  אז מתתקן בעלה ז''א אליה, אל המלכות,

להכנס לחופה ביחוד אחד להתיחד במלכות,

 

.....,,,,,,ביאור הדברים,,,,,,,......

כי יש ב' זווגים להמשכת מוחין לזו''ן,

א') זווג של ו''ק של מוחין,  שפירושו, שאע''פ  שהם

כולולים מהארת החכמה, עם כל זה

אינם מקבלים אלא חסדים בלבד,

והזווג הזה מכונה משום זה, כניסה לחופה,  כמ''ש,

 

ב')  הוא הזווג גמור, של ג''ר, ששניהם מאירים,

הן חכמה והן חסדים,

וזה נעשה בתפילת שמונה עשרה,  בשים שלום,

 

שאי אפשר שתהיה זווג הג' ראשונות מטרם

שיהיה זווג ה- ו' קצוות של המוחין, כלמו שלמדנו,

 

וזה סוד היחוד של שמע ישראל,שמבאר כאן רבי שמעון,

שהוא מקודם אל הזווג  של תפלת שמונע עשרה,

כמו חופה שהיא מחויבת להיות קודם הזווג,

.............

והנה  שורש המוחין של ז''א מתחיל מאבא ואמא,

דהיינו ובינה, שיצאה לחוץ מראש של א''א (כתר)

שלולא יצאה זו לא היו מוחין לזו''ן,

ובינה זו, נתקנה ה-ג''ר שבה לאבא ואמא,

 

וז' הספירות התחתונות שלה לישסו''ת,

לפי כך, שאנו רוצים להמשיך  מוחין לזו''ן

אנו מחויבים להמשיך משורשם, דהיינו מאבא ואמא,

המפיע על ישסו''ת,  וישסו''ת לזו''ן,

 

ומפרש רבי שמעון,  שכל אלו המדרגות דהיינו

אבא ואמא המאירים אל ישסן''ת, ולזו''ן,

מתעוררים בעת אמירת שמע ישראל

גם הם מרומזים בו כמ''ש לנינו,

 

וז''ש בשעהה דקא מיחדי ישראל יחודה דרזא דשמע ישראל,

שאז מתעוררת המשכת המוחין משורשם

מאבא ואמא, עד ז''א, ועד המלכות,

.....,,,,,,.....

קכז') וע''כ אנו מעוררים אותה, היינו המלכות,

שישראל נכללים בה, ופירושו, שאנו אומרים אל המלכות,

התקן את עצמך, כי בעלך, ז''א יבוא אליך

עם תקוניו והוא מזומן לנגדך,

 

ה' אלקינו ה' אחד'

הוי''ה ' זה הוא אבא (חכמה)

אלקינו זו היא אמא (בינה)

הוי''ה' זה הוא  ז''א,  

כמ''ש לפנינו והם אחד,  דהיינו ביחוד אחד,

דהיינו הספירות שלו נעשו אחד,

ונכנס בהשתוקקות אחד, דהיינו ביסוד של ז''א,

 

כיון שאומרים ישראל  ה' אחד, הרומז על ז' כנ''ל

בהתעוררות שש קצוות,

שמקבל  מאבא ואמא,שהם סוד הוי''ה' אלקנו,

 מכח שנעשו אחד, כנ''ל,

 

אז כל אלו שש קצוות נעשו אחד,

ונכנסים בהשתוקקות אחת  שהוא יסוד,

וזהוא סוד אות ו'  הרומזת על ז''א,   שהם סוד

התפשטות אחת כמו אות ו' שהוא קו אחד

בלא דבקות אחרת אליו,

 

דהיינו  שהארת החסדים שבימין שולטת בו

ואין שם דבקות מגילוי החכמה שבשמאל,

אלא הוא בלבד מתפשט וכולל מכולם,

ואפילו משמאל והוא אחד,  כלומר

 

שאע''פ שכלול גם מהארת החכמה,

שזה סוד אחד,  ועכ''ז רק הימין שולט בו,

שהוא הארת החסדים בלבדה,

.........

 

קכט')  בשעב היא מתתקנת המלכות, ומתקשטת,

דהיינו שמקבלת מוחין מאמא, כנ''ל

( בסוד אמא אוזיפת לברתא מאנהא וקשיט לה בקישוטהא)

ומכניסים אותה המשמשים, דהיינו העלמות,

בחשאי גדול, אל בעלה, ז''א,  ואומרים,

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד,

וזה הוא בחשאי, (בלחש)

כי כך צרכים להכניסה אל בעלה ז''א,

 

אשרי העם היודעים זה,

ומסדרים סדר העליון של האמונה שהיא המלכות,

 

..... פירוש .....

בחשאי, היינו שמסתירים בחינת המלכות עצמה,

וכוללים אותה בבחינת ז''א'

 

כי המלכות נבנית מקו שמאל של אמא,(בינה)

ונמצאת עיקר בחינתה היא רק לקבל חכמה משמאל,

וכיון שכאן הוא היחוד רק להשפעתהחסדים בלבד,

 

נמצא שבחינתה נסתרת בעת הזווג,

ונבחן שהמלכות מזדווגת בחשאי,

שבחינתה אינה נשמעת,

אלא מקבלת ממנו החסדים שזה סוד שאנו  אומרים

ברוך שם כבוד מלכותו בחשאי,

 

כי אנו צרכים להזהר שלא לעורר כלום החכמה

הכלולה בחסדים ההם של ז''א,   שהוא בחינת המלכות

אלא לעורר המשכת החסדים בלבד,

............

 

בשעה ההיא מתחברים בעלה של המלכות,

שהוא ז''א, והמלכות כאחד,

 

יוצא אז כרוז מצד הדרום שהוא החסד,

התעוררו חילות ומחנות,

אותם שגילו אהבה אל אדונם,

דהיינו אותם שגרמו לזווג הזה,

זהירות: אין לומר את שמות המלאכים בקול רם, אלא בלחש,

אז התעורר ממונה אחד עליון,

 ושמו בוא''ל, (מלאך) שר המחנות, בו''אל

ובידו ארבע מפתחות שמקבל מארבע רוחות העולם,

 

אשר מפתח אחד נרשם באות י'

והמפתח אחד נרשם באות ה'

ומפתח אחד נרשם באות ו'

ומניחם תחת עץ החיים, שהוא ז''א,

 

ואלו ג' המפתחות, נרשמו בג' אותיות אלו,

ונעשו אחד,  וכיון שנעשו אחד,

 

מפתח ההוא האחד, שהוא ה' אחרונה,

עולה ועומד ומתחבר במפתח האחד

הכולל ג' מפתחות,

 

וכל אלו המחנות והצבאות נכנסים לאלו

ב' המפתחות תוך הגן, שהן  אותיות ו''ה

וכולם מיחדים כמו למטה, דהיינו כמו ישראל,

........

זהירות: אין לומר את שמות המלאכים בקול רם, אלא בלחש,

......ביאור הדברים,......

המלאך הבועל, הוא נושא הדינים של המלכות,

כש''כ בזהר  ותכלת שהוא מלכות  שהוא

הדינים של ז''א  (תפארת נחושת וזהב גבורה)

שהם דינים של הגבורה, דהיינו, הדינים של

שליטת קו שמאל שאינו רוצה להתחבר עם הימין,

ודא איהו בוא''ל, בו א''ל דכתיב

ואל זועם בכל יום,

שהוא מכח הדינים של בוא''ל

וכד אתהדרן בני נשא תיובתה שלימתא,

דהיינו שהם מעלים מ''ן לז''א, והוא עולה

עם הדינים הללו שהם סוד מסך דחיריק, (תפארת)

ומכריע על ידהם בין שני הקוים ימין ושמאל,שעל ידי זה יוצאים המוחין של בינה בסוד, תלת נפקי מחד,

וז''א משפיע אותם בסוד הזווג אל המלכות, כמו שאומר כאן


...............................

נמצאעתה שהדינים נתהפכו ונעשו לזכיות גדולות

שלולא הדינים לא היה ז''א יכול להכריע בין

ב' הקווים ימין ושמאל

 ולא היו מוחין לא לבינה   ולא לז''א,

ולא היה זווג בין ז''א ומלכות,

וז''ש שם, וכד אתהדרו בני נשא בתיובתא שלימתא אתהדר שמיה  רפאל,

 

שנתהפך שמו של מלאך בוא''ל  לשם מיכא''ל,

מטעם, כי נעשו לגורמי מוחין,

ולגורמי זווג ל ז''א ומלכות, כמבואר.

וזה אומר כאן רבי שמעון בזוהר

בההיא שעתה דתחברו וכ' אתעתערו חילין ומשריין דגלי רחימותא
לגבי מאריכון,,

שבשעה שנעשה זווג ז''א ומלכות , יוצא  כרוז

שיתעוררו אלו המלאכים שיגלו אהבת הזווג לאדונם,

שבכח הדינים שלו, עלה ז''א והכריע בין ב' הקווים

ימין ושמאל, שעי''ז יצאו המוחין (האורות) בבינה וז''א,

ונעשה הזווג בין ז''א ומלכות,

זהירות: אין לומר את שמות המלאכים בקול רם, אלא בלחש,

.......בו א'ל  זועם,...או רפאל רפואה .......

ונמצא שהמלאך בוא'ל הוא שגילה

אהבת הזווג לז''א ומלכות,

וע''כ נתעורר אז לפי הכרוז,

ובידיה ארבע מפתחן דנטיל מארבע סטטרי עלמה,

כי התחתון זוכה באורות שגרם לעליון,

 

וכיון שבוא''ל גרם ליציאת המוחין בז''א ומלכות

שהם סוד ה' אחרונה,  על כן זכה גם הוא בהם,

 

ומכונים אצלו בשם ארבע מפתחות,

מטעם שהדינים שלו פתחו אותן המוחין   וז''ש,

אינון תלת מפתחן דאתרשחמו בתלת אתוון אילן אתעבידו חד,

כי התחתון זוכה באורות שגרם לעליון,

וכיון שבוא''ל גרם ליציאת המוחין בז''א ומלכות

שהם סוד ה' אחרונה,  על כן זכה גם הוא בהם,

 

ומכונים אצלו בשם ארבע מפתחות,

מטעם שהדינים שלו פתחו אותן המוחין   וז''ש,

אינון תלת מפתחן דאתרשחמו בתלת אתוון אילן אתעבידו חד,

 

כי הם ג' הקווים של ז''א  ימין שמאל ואמצע

המרומזים באותיות  י' ה' ו',  וז''א הוא אחד,

וע''כ הניח אותם תחת עץ החיים,שהוא ז''א,

שהיא המלכות, ה' האחרונה בשם המפורש,

שהיא המלכות מתחברת עם ז''א,

שהוא גרם לזה, וע''כ זכה בהם,

 

וכל המלאכים הכלולים ונמשכים ממלאך בוא''ל,

גם הם עולים ומקבלים מוחין מ ב' המפתחות

שהם ז''א ומלכות הנ''ל

.................

......... סוד שמות הקדושים ........

עתה הזוהר מפרש, סוד המלכות של

שמע ישראל הוי''ה אלקנו הוי''ה אחד.

הוי''ה ראשונה, זה היא הרישימו של אות י' שבשם הקדוש,

הרומזת  לאבא,

אלקינו זה הוא סוד הרשימו של אות ה' העליונה בשם הקדוש

הרומזת לאמא

,,,,,,,,,,,,,

הוי''ה שניה, זה הוא המשכות המוחין של אות ו' של השם הקדוש הרומז ל ז''א,

כי אלו ב' אותיות י''ה נמשכות להיות במקום הזה,

דהינו באות ו' שהוא ז''א והוא  אחד, שכל אלו השלושה,

שהם אבא ואמא  וז'א, הם אחד ביחוד אחד,

קלג') כיון שכל אלו נעשו אחד ביחוד אחד,

ונשאר הכל בסוד אות ו',

שכל המוחין נשארו בז''א שהם סוד ו',

והוא שולט מראש המבוע, שהוא אבא,

ומהיכל הפנימי שהוא אמא, ויורש לאבא ואמא,

 

אז מכניסין אליו המלכה, דהיינו המלכות,

כי עתה הוא שלם בכל טוב העליון,

ויכל להזין אותה ולתת לה מזון וכלכלה כראוי,

 

וכל אלו אברים שלו, שהן הספירות כולם אחד,

ואז מכניסים אותה בלחש,  למה בלחש.?

כדי שלא יתערב זר בשמחה ההיא,

כמו שאומר כאן ...  ובשמחתו לא יתערב זר,

כלומר, כדי שלא ימשך הס''א לינוק מהארת הזווג,

 

כיון שהוא ז''א, נתיחד למעלה ב.ו' קצוות,

גם היא, המלכות, נתיחדה למטה


ב.ו קצוות אחרות,

שהן, חסד גבור תפארת נצח הוד יסוד, של מוחין,

כדי להיות אחד למעלה, ואחד למטה,

כמש''א, יהיה הוי''ה אחד,

דהיינו ז''א, ושמו אחד, דהיינו המלכות שנקראת שם,

אחד למעלה ב.ו' קצוות   היינו שכתוב,

שמע ישראל הוי''ה אלהינו הוי''ה אחד

הרי הן שש תיבות  כנגד ו' קצוות אחרות בשש תיבות

הוי''ה אחד למעלה בז''א   ושמו  האחד למטה במלכות,

קלה) ואם תאמר, הרי רק למעלה בז''א, דהיינו

בשמע ישראל כתוב אחד,  ולמטה במלכות  דהיינו

בברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד,  לא כתוב אחד,

 

ומשבי, ועד, הוא אחד,  בחילוף אותיות,

כי א' מתחלפת ב ו', ו ח' ב ע' ונשה ועד אותיות אחד,

אותיות זכר אינן מתחלפות,

אותיות הנקבה מתחלפות,

שזהו שבח הזכר על הנקבה,

וכדי שלא תשלוט עין הרע, שהוא הסטרא אחרא,

אנו מחלפים האותיות,, 

שאין אנו אומרים אחד,   בגילוי, אלא ועד, (בלחש)

 

לעתיד לבא, שהעין הרע יהיה נעבר מהעולם

ולא תשלוט,  אז תהיה נקראת המלכות אחד בגילוי,

 

כי עתה שהסיטרא אחרה שדבוק עמה,

בסוד רגליה יורדות מות,  אינה אחד,

אלא שאנו מיחדים אותה בלחש בסוד החילוף

של אותיות אחרות, ואומרים ועד, במקום אחד,

 

אבל לעתיד לבא, שיפרד הסטרא אחרא ממנה,

ויהיה נעבר מהעולם, אז תהיה נקראת

המלכות אחד, ודאי,

שלא תהיה עמה שותפות ודבקות אחרת, כמ''ש,

ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד,(שמו= רצון)

 

שגם המלכות נקראת שמו,  תהיה אחד,בגילוי עמו,

עם ז''א, ולא בלחש, ולא בהסתר,

 

קלו')  ועל כן אנו מיחדים אותה עתה להוציאה

מהסטרא אחרא ההוא,

 

כי מי שמזמין אחר שיהיה עד שלו,

דהיינו ז''א, שנעשה עת שלה שהיא אחד,

משום זה, ז''א הוא העד שלנו,

 

והסיטרא אחרה אינה עד אצלינו, ואז

הוא נפרדת מן הסטרא אחרא,,

 

כיון שבאה לז''א,  אנו מעלים אותה לחופה

אל בעלה מלך העליון, שהוא ז''א,

בכל הרצון וכוונות הלב, וע''כ הוא אחד,

....................

...... פירוש ......

כבר נתבאר הביאור על מלאך הבוא''ל, (רפאל)

 

שהמלכות יש לה דינים של השמאל,  הגבורות, ושל המסך

של חיריק (קו אמצע)  הנמצא בחזה של ז''א ,

להיותה מהחזה  ולמטה שלו,

ובדינים אלו נאחז הסטרא אחחראואז אניו אחד,

 

אבל אחר שז''א מעלה אותם הדינים, ומכריע על

ידיהם בין הקוים  ימין ושמאל,

ומגלה כל המוחין שבעולמות,

כמו שנאמר שם, הרי הוא מעיד על הדינים הללו,

 

שאינם דינים אלא זכיות גדולות, המלאך (מבוא''ל לרפאל)

ונעשה אחד, כמו ז''א,  שמעיד שאינם דינים,

שהסטרא אחרה אינה מחוברת עוד עמנו,

ואינה יכולה עוד לינוק מימנה,

ונפרדה ממנה. והתחברה לבעלה בסוד האחד,

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,


בשעה שהיא באה עם העלמות שלה שהן ז' היכלות

של עולם בריאה (בינה)

ורוצה להיפרד מן הס''א  אינה באה,

 

אלא כמי שנזדמן לראות בכבוד המלך, ולא יותר,

וכך מכרזים, שיזדמנו לראות הכבוד המלך,

(כמו שנאמר בשיר השרים ג')

צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה,

דהיינו,צאו לראות בכבוד המלך,

 

אז הסטרא אחרא אינו רוצה לראות ונפרד ממנה, מן המלכות

   כיון שבאה,  כל אלו המשמשים שלה דהיינו העולמות,

מכניסים אותה לחופה עם המלך העליון, שהוא ז''א,

בלחש ובסוד,  שאם לא כן, לא היה נפרד ממנה הסטרא אחרא ההוא,  והשמחה היתה מתבלבלת,

 

אבל לעתיד לבא, שיפרד ממנה הסטרא אחרא,

אז ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד,

...... פירוש ......

כי אין הדינים נעברים מן הנקבא אלא אחר

שראתה המוחין הגדולים שהמשיך ז''א

על ידי הדינים שלה,

ולפיכך איך תוכל לבא ליחוד עם ז''א,

כל עוד שלא ראתה והיא עם הדינים,

 

וזה שנאמר שאינה באה באמת ליחוד

אלא רק לראות כבוד המלך, דהיינו את המוחין

שהמשיך ז''א ע''י הדינים שלה,

 כיון שראתה זאת מתבטלים הדינים, 

והסיטרא אחרא נפרד ממנה,

ואז מתיחדת עם ז''א בסוד החופה,

....................

 

כיון שנכנסה לחופה, והיא עם המלך העליון, שהוא ז''א,

אז אנו מעוררים שמחה של מוחין של ימין ושמאל, כש''א,

ואהבת את ה' אלקיך בכל ללבבך וגו'  זהוא ימין,

והיה אם שמוע תשמעו אל  וגו, וזהו שמאל,

ובלו יראה כלל מפני הסטרא אחרא

כי הסטרא אחרא לא יתקרב שם ואין לו רשות,

................

 

כלה שהיא המלכות,

כל זמן שרוצים להכניסה אל המלך לשמחת הזווג,

צריך להיות בלחש ובסוד,

כדי שלא ימצא בצעדי רגליה רמז של צד הרע,

ולא יתדבק עמה, ולא ימצא בבנים,

דהיינו בישראל למטה, רמז פסול כלל,

,,,,,,,,

...... פירוש ......

שצריכים להסתיר בחינת עצמה

שהיא המשכת החכמה, שזה  נבחן כמו בלחש ובסוד,

ולכלול אותה בז''א שתקבל ממנו חסדים,

 

כי כל עוד שלא נשלם התקון הגמור

נאמר עליה ורגליה יורדות מות,

שיש בסופה דבקות הס''א הנקראת מות,

וז''ש, דלא ישתכח ברגלי צעדהא רמז דסטרא אחרא.

....................

 

וכך אמר יעקב לבניו,

אולי חס ושלום קרא  פסול במטתי,

אז אמרו בניו,

כמו שאין בלבך אלא אחד, וכו'

(כמו שנאמר בפסחים נ''ו עמוד א')

אין לנו דבקות בסטרא אחרא כלל,

כי הוא נפרד ממטתך, 

ואנו ביחוד למלך העליון, בז''א,

ואין דבקות כלל בסטרא אחרא,

כי לפרוד מן הסטרא אחרא

היה הרצון והמחשבה שלנו,

 

כיון שידע יעקב  שהסטרא אחרא לא נתדבק שם כלל,

אז נכנסה האשה, שהיא המלכות,

אל בעלה, ז''א, בלחש ,

בסוד, היחוד של שש קצוות

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

כי היא בסוד האחד, עם העולמות שלה,

בלא עירוב כלל, ובלא שותפות של הסטרא אחרא,

.....................

ובוא וראה  בשעה ההיא

היו יעקב ובניו למטה בצורה העליונה עם השכינה,

יעקב היה בסוד  ו' קצוות של העולם העליון בסוד אחד,

דהיינו לגלות להם הקץ ההוא,

 

יעקב רצה לגלות להם קץ ההוא, שהוא המלכות,

דהיינו לעשות היחוד בגילוי ולא בלחש,

 

כמו שהעמדנו שיש קץ ויש קץ,

(יש  קץ הימין, ויש  וקץ הימים,)

קץ הימין זה מלכות הקדושה סוד האמונה

סוד מלכות שמים,

 

וקץ הימים הוא  סוד מלכות הרשעה,

סוד הסטרא אחרא שנקראת קץ כל בשר, וכבר העמדנו זה,

 

וכיון שרצה יעקב, נסתלכה ממנו השכינה,

מחמת שרצה לעשות היחוד בגילוי,

דהיינו לגלות את הקץ,

 

אמרו הם השבטים,

כמו שאין בלבך  אלא אחד כי אתה בסוד

העולם העליון שהוא אחד,  אף אנו,

שאנו בסוד עולם התחתון, שהוא מלכות

ואין בלבנו אלא אחד,  ועל כן נזכרו כאן שני לבבות,

 

דהיינו, כמו שאין בלבך, אין בלבנו,

כי סוד עולם העליון ז''א הוא לבו של יעקב,

 

וסוד עולם התחתון שהוא המלכות,

הוא לבם של הבנים,

אז הכניסו אותה את המלכות, בלחש,

 

וכמו שהם נתיחדו

עולם העליון בסוד אחד,

ועולם התחתון בסוד אחד,

אף אנו צרכים ליחד עולם העליון באחד,

וליחד העולם התחתון בסוד אחד,

וזה בו ו' קצוות,  וזה בו ו' קצוות,

משום זה יש שש תיבות כאן בשמע ישראל, בסוד ו' קצצות,

ושש תיבות כאן, בשכמל''ו בסוד ו' קצוות

והיינו ה' אחד ושמו אחד,

 

אשרי גורלו וחלקו בעולם הזה ובעולם הבא

מי ששם לבו לזה,

הרב המנונא סבא אמר כך,

סוד התעוררות היחוד הזה יפה הוא,

שהרי העממדנו סוד בירורו של  הדבר,

ודברים אלו עתידים להיות נודעים לפני עתיק יומין

בלא בושה כלל,

.......,,,,,,,,,,,,,........

פרשת תרומה מהזוהר ,   סעיף קמז')

סוד לימוד התורה ,....... מאמאר: ויקחו לי תרומה

עורך ומגיש: רבי דוד קורן,  

 

רעיה מהימנא  (משה רבנו,)

מצוה ללמוד תורה בכל יום,

שהוא סוד האמונה העליונה, לדעת דרכיו של הקב''ה

שכל מי שעוסק בתורה,

זוכה בעולם הזה, וזוכה בעולם הבא,

ונצל מכל קטרוגים הרעים,

 

משום שהתורה סוד האמונה היא,

ומי שעוסק בה, עוסק באמונה העליונה,

והק''ב משרה שכינתו בתוכו, שלא תסור ממנו,

 

מי שיודע דבר של תורה,

צריכים לרדוף אחריו וללמוד ממנו דבר ההוא,

ולקיים הסוד ההוא,

מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי,

 

התורה היא עץ החיים,

לתת חיים לכל מי שמתגבר בתורה,

מתגבר בעץ החיים כמש''א עץ החיים היא למחזיקים בה,

 

וכמה סודות עליונים העומדנו במי שעוסק בתורה,

שזכה להתקשר בתורה העליונה, שהוא ז''א,

ואינו שוקט ממנה בעולם הזה,

ואינו שוקט לעולם הבא,

ואפילו בקבר שפתיו דוברות תורה,

כש''א דובב שפתי ישנים,

השארת תגובה