קבלה מהזהר בידך אפקיד רוחי פדייתה אותי הר אל אמת,

אמר רבי אלעזר כתוב:

בידך אפקיד רוחי פדייתה אותי הר אל אמת,

מקרא זה יש להסתכל בו,

הראיתם מי שיפקיד משהו בידי המלך שהוא הקב"ה

 

ומשיב:אלא ודאי, אשרי הוא האדם ההולך בדרכו של המלך הקדוש,

ואינו חוטא לפניו,  בוא וראה,

 

כיון שנכנס הלילה, אילן המוות שולט בעולם,

ועץ החיים מסתלק למעלה למעלה,

וכיון שאילן המוות שולט לבדו בלילה בעולם,

כל בני העולם טועמים טעם המוות,

 

כי השינה היא אחד משישים במיתה, מהוא הטעם,

הוא משום שהאילן הזה גורם, שהיא המלכות השולטת

לבדה בלי ז"א גורמת את זה, כי המלכות נקראת לילה,

.......................

 

 

ואדם צריך להקדים עצמו ולהפקיד בידו הנפש שלו,

בפיקדון, כפיקדון של אדם הנותן פיקדון לאחר, דהיינו משכון,

 

ואע"פ שהוא מחויב לו יותר ממחירו של הפיקדון ההיא,

אינו חושב לו להתאחז  בריב עמו, כיון שמסר לו הפיקדון,

ואם ממאן לתת לו פיקדון, ודאי נבדוק אחריו,

כי ודאי אינו מזרע קדוש, ואינו מבני האמונה,

.............................

 

 

כך הוא אילן הזה, שהוא המלכות,

שבני אדם מקדימים ונותנים לו נפשם בפיקדון,

 

וכל נשמות של בני העולם לוקח,

וכולם טועמים טעם המיתה,

משום שאילן זה הוא של המוות,

 

בשעה שהמלכות הוא בפירוד מז"א שהוא עץ החיים,

הוא אילן המוות,  ומשום שכל אלו הנפשות, ואע"פ

שכולן מחויבות אליו, ואין ראוי להשיב הפיקדון אל האדם,

 

עם כל זה, כיון שכולן נמסרו לו בפיקדון,

הוא משיב כל הפיקדונות לבעליהם,

.......................

 

 

בוא וראה, אילן המוות הזה אינו ראוי להשיב הפיקדון לאדם בבוקר:

אלא בשעה שעץ החיים מתעורר בעולם,

 

ומתאי מתעורר עץ החיים ההוא,

בשעה שבא הבוקר, ואז עץ החיים הזה מתעורר בעולם,

 

ויוצאים כל בני העולם חיים,

ואותו אילן המוות עוזב ומחזיר כל הפיקדונות שנפקדו אצלו,

והולך לו,  מהו הטעם הם חיים, הוא משום שאותו

עץ החיים גורם, שהוא ז"א ושולט בעולם,

.......................

 

 

ואם תאמר, הרי בני אדם רבים הם שמקיצים משנתם בלילה,

והוחזרו להם החיים, בעוד שאילן המוות שולט,  ומשיב:

 

אלא ודאי אותו עץ החיים עושה זאת, מהו הטעם:

משום שכתוב, בתהילים י"ד)

לראות היש משכיל דורש את אלוקים,

 

ולא יהי לאדם פתחון פה, שיאמר,

אם הייתי שולט בנפשי בלילה, הייתי קם ועוסק בתורה,

 

אמר רבי יהודה, זהו ודאי נכון בישראל, וכך הוא,

אבל באומות העולם, שאנו רואים גם זה כמו זה,

שמקיצים משנתם בלילה, מהוא הטעם:

אמר לו, ודאי יפה הוא מה שאמרת,

...............................

 

פתח ואמר:  מפרשת בלק ספר במדבר כ"ג,)

מה אקוב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה',

בוא וראה, כמו שיש למעלה כן יש למטה,

למעלה במלכות, יש ימין, ויש שמאל, אף למטה,

יש ישראל ועמים, ישראל נאחזים בימין,

 בקדושה המלך הקדוש,

 

עמים עכו"ם נאחזים בשמאל,דהיינו רק בצד רוח הטמאה,

שהוא למטה מכל המדרגות של השמאל,

וכל המדרגות נאחזות זו בזו,

 

עד שתלויות בראש, דהיינו בצד שמאל שלמעלה במלכות,

ובאותו אפן שהראש נוסע למעלה, כמו זה נוסע גם כןהזנב,

שהוא המדרגה האחרונה למטה, שהוא רוח הטמאה,

 

מהו הטעם: הוא משום שאחוז בו, כי הם אחוזים זה בזה

ממטה עד למעלה כמו שלשלת, ומשום זה,

 

עמים עכו"ם באותו אפן שהוא צד הטומאה שלהם,

כך הם מונהגים,

...........................

 

 

בלעם השתמש בכל המדרגות התחתונות היורדות

מצד שמאל של המלכות, והוא היה מסתכל

באותה המדרגה התחתונה שהיא זנב,

והיה יודע מה שלמעלה,

 

כי התחתונה אינה יכולה להתנהג אלא על ידי הראש,

משום זה אמר, מה אקוב לא קבה אל, שראה למטה,

וידע שאותו הראש העליון, שהוא השמאל שבמלכות

אינו נמצא בדין באלו הימים,

.............................

 

 

ואע"פ ששם הזה, אל, העמדנו שהוא חסד עליון,

הרי מלכות הקדושה לוקחת שם הזה כעין של מעלה

והוא טוב וחסד בעולם הזה,

 

ומשום זה היא נקראת בשם, אל,

אלא שהוא זועם בכל יום, בסוד הכתוב:

ואל זועם בכל יום,  משום שנמצא בו דין,

ובאותם הימים לא היה בו דין,

ע"כ אמר בלעם מה אקוב לא קבה אל,

..............................

 

ובוא וראה, אל שדי, הרי העמדנו,

שבו ספוק העולם והוא אמר לעולם די, שהוא יסוד,

המשפיע די למלכות הנקראת עולם,

 

כי אל הזה, שהוא המלכות מזדווגת עמו,

משום זה נקרא, אל שדי, כי אל, שהוא המלכות

מזדווגת עם שדי, שהוא יסוד, וע"כ אמר,

מה אקוב לא קבה אל,

על המלכות הנקראת אל, וידע זה,

 

משום שכמו שמתעורר הראש,שהוא מלכות,

כך מתעורר התחתון שהוא הזנב, וידע מה בראש,

.................................

 

בכה רבי אלעזר, פתח ואמר, מירמיהו מ"ו)

קולה כנחש ילך וגו'

כי עתה שישראל הם בגלות ודאי שהמלכות הולכת כנחש,

כי דרך הנחש הוא, כשהוא כופף ראשו לעפר,

הוא מעלה זנבו, והזנב שולט ומכה כל אלו הנמצאים לפניו,

 

 

אף כך עתה כשישראל הם בגלות עושה המלכות

כאפן הזה של הנחש, שהראש כפוף לעפר,

והזנב, דהיינו שהזנב יתעלה למעלה וישלוט ויכה,

הוא הראש הזנב,  ומי מסיע את הזנב לנסיעותיו,

 

הוא הראש הזה, אע"פ שהוא כופף ראשו לעפר,

הוא מנהיג נסיעותיו של הזנב,  משום זה אותר הכתוב,

קולה כנחש ילך,

......................................

 

ועתה שאר העמים נאחזים בזנב, של המלכות,

עולים למעלה ושולטים ומכים, והראש כפוף לעפר,

כש"א נפלה לא תוסיף קום וגו',

 

ועם כל זה, הראש מנהיג את הזנב, ושומר אותו,

כש"א: שמוני נוטרה את הכרמים,

שהם עמים העכו"ם שהם הזנב,

 

בא רבי יהודה ונשק ידיו, אמר,

אם לא הייתי שואל דבר בעולם,

אלא מה ששאלתי, זה, והרוחתי אותו, די לי,

כי עתה ידעתי בחינת עמים העכו"ם,

 

ואיך מתנהגת השליטה שלהם,

אשרי חלקם של ישראל, שעליהם כתוב

כי יעקב בחר לו י"ה ישראל לסגולתו,

......................

 

אמר לו רבי אלעזר מהו סגולתו, שאומר, ישראל לסגולתו,

אמר לו שלושת האבות אלו נקראים סגולה,

בין למעלה שהם חסד גבורה ותפארת,

בין למטה שהם, אברהם יצחק ויעקב,

 

כעין זה, כהנים לוים ישראל,

שהם ג"כ, כנגד חסד גבורה ותפארת, והכל אחד,

 

ואלו הם סגולות של הקב"ה למעלה,

וסגולות של הקב"ה למטה, וזהו שכתוב,

והייתם לי סגולה מכל העמים,

דהיינו מפני שיש בהם כהנים לוים ישראלים הנקראים סגולה,

 

פירוש:  עיקר ההפרש מישראל לעמים הוא מפני שהעמים

דבוקים בקו שמאל בלבד בלי הימין,

וישראל דבוקים בג' קוים שהם חסד גבורה תפארת,

ומשום זה הם סגולה, מכל העמים, כי יחוד בג' קווי נקרא סגולה,

.............................................