קבלה מהזהר סוד המנחה נחמה ומנוחה בארץ ישראל,

זוהר חדש   פרשת  חקת כ''ה

מאמר  והורידו לאיש מנחה,

....."""""".....

עורך ומגיש: רבי דוד קורן   ה' בתמוז תשע''ט

אבר''ם  בא''ר  אב''ר  בר''א - מ'

.......,,,,,,,,,,,.......

בוא וראה, באר זו נקראת מנחה,

כמ''ש והורידו לאיש מנחה, פירוש הוא,

תחברו מנחה, שהיא מלכות  בבעלה שהוא ז''א

שגרמתם שז''א יסתלק ממנה,

 

כשמכרו והורידו אותו צדיק, שהוא יוסף, למצרים,

שעל זה כתוב, והורידו לאיש מנחה, שתתקנו זה,

ותחברו המנחה. שהיא מלכות, לאיש שהוא ז''א,

 

וזוהי תורה שבעל פה, דהיינו המלכות,

הנקראת באר, שכתוב: הואיל משה באר,

ויש בה ששה סדרים, דהיינו ששה סדרי משנה,

כנגד: חג''ת נה''י  של המלכות

משום זה מי שיעסוק בה,

יתעלה שש מדרגות חג''ת נה''י כמ''ש לפנינו,  

זה שנאמר ממדבר מתנה, מהו מדבר?

הוא כש''א ומדרך נאוה, שהוא דברי תורה,

 

מתנה, גורם בתורתו שהצדיק, שהוא יסוד,

יתן לו מתנה,  וממתנה נחליאל, אלו הם הנחלים

העליונים, שהם נצח והוד, ומנחליאל,  במות, זו היא

התעלות אל המקום שהמלך   שורה, שהוא תפארת,

 

ומבמות הגיא אשר בשדה מואב, זה הוא יצחק

היושב באותו שדה,  שכתוב, לשוח בשדה,

ומאותו שדה, שהוא גבורה,  נתעורר עליהם הדין

עד שישבו בגיא, שהוא שפלות,

 

ראש הפסגה זהו אברהם, שהוא חסד, ראש העולם,

אלו הם שש מדגרות  שהעוסק בתורה  מתעלה בהן,

 

כ''ח.)  בוא וראה כשירד יוסף למצרים

ראה יעקב בחכמה, ורמז להם, שיורידו שם, למצרים,

את המנחה,  שהיא המלכות, שתגן עליהם בגלות,

וע''כ אמר הורידו לאיש מנחה,

במנחה זו כלולים ששה קצוות  חג''ת  נה''י, שזה סוד

מעט צרי, ומעט דבש, נכאת, ולוט,בטנים, ושקדים, שהם ששה

 

שואל, מהו הטעם שנאמר מעט מעט,  דהיינו מעט צרי, ומעט דבש

בוא וראה, כשמעשיהם של בני אדם אינם ישרים למעלה,

אז נחלש צד הימין, שהוא החסד, והשמאל שולט,

וע''כ מעט צרי, ומעט דבש , זהו תמר, שיש בו זכר ונקבה,

ונסתלק הזכר מן הנקבהשאין יחוד ז''א ומלכות שלם,

 

ע''כ לא היה אז אלא מעט דבשנכאת, הוא כש''א

ויראם את בית נכאתהשפירושו, אוצר הרי יש כאן,

ג' דברים, צרי  דבש  נכאת ועם לוט בטנים ושקדים

הנה שש מדרגות כאן, הכוללים במנחה זו,

 

אע''פ שהמנחה שהיא המלכות ירדה למצרים,

בא מנחה זו, אז ואל שד''י יתן לכם רחמים,

 

אל זהו אברהם, שהוא חסד,

שד''י, זהו יצחק שהוא גבורה,

יתן לכם רחמים, זהו יעקב תפארת,

לפני האיש, זהו יוסף, שהוא יסוד

כל אלו המדרגות יתחברו,

 

ואני שכלתי שכלתי, היינו, שכלתי, במקדש ראשון,

שכלתי במקדש שני,  ולא אשכל עוד, וכל זה,

בעון מכירת אותו צדיק, ירדו למצרים,

 

לא') ובוא וראה, י''ב שנים ישב אותו צדיק, יוסף,

בבית האסורים, משום זה י''ב השבטים הם הגלות אדום,

משום מאה ברכות שמנעו מן המלכות בכל יום,

 

ושנה אחת  לבד ישב בבית פוטיפר,

שכתוב: ויהי ברכת ה' בכל אשר יש לו בבית ובשדה,

 

בבית, זה הוא מחצית השנה, אשר קור יורד בעולם,

וישבים בבית,   ובשדה, זה הוא מחצית השנה

שאדם יושב בעבודה בשדה,

נשארו י''ב שנים, שישב באותו בור, בבית האסורים,

 

לכן עורר עליהם הקב''ה על י''ב השבטים

את הבור ( בור= יצחק דין) של אותו נחש, גלות עשו,

 

ועל זה כתוב: והורידו לאיש מנחה,

ובסוף הגלות, שנותנים מנחה,  דהיינו שמתקנים המלכות

שנקראת מנחה,  שתהיה מזדווגת עם ז''א, מתקיים בהם

והביאו אות כל האחיכם מכל הגוים מנחה לה',

 

לג') ובוא וראה, מנחה זו, נקראת ארץ ישראל,

ארץ, הם סוד המלכות,

ישראל, הם סוד ז''א,

וארץ ישראל, מורה, שהמלכות היא בזווג עם ז''א,

ומשתבחת בשבעה פירות עליונות שיש בה,

שהם סוד חג''ת נהי''מ, כשהיא בחיבור עם ז''א, למעלה,

 

ע''כ צוה את קב''ה, כשיבאו לארץ הקדש

יתחברו אשה בבעלה, דהיינ ז''א מלכת,

 

זה הוא שכתוב, ולקחת מראשית כל פרי האדמה,

אדמה היא אותיות אדם  ה'

אדם, זהו יעקב (גלגול האדם הראשון,) דהיינו ז''א,,

כשמתחברה בו אמא עלאה שהיא בינה,

הנקראת ה' ראשונה של שם הוי''ה

 

ומעטירה אותו במוחין,  אז האילן הגדול הזה,

שהוא ז''א,  נותן פרי,  ונקרא בשלמות אדמה,

והיינו פרי האדמה,

 

ושמת הטנא, זו היא המלכות, שנקראת טנא,

שבא לה אור ממנו, מז''א, ושם בה האור העליון,

הבא אליו מראשית, שהיא חכמה

ואז והלכת אל המקום, שהוא המלכות,

 

ומי הוא פרי של האדם שלמעלה? שהוא ז''א,

זה הוא יוסף,  שנקרא צדיק, דהיינו יסוד של ז''א,

שהוא פרי מעץ החיים ההוא, שהוא ז''א,

והפרי ההוא יתחבר בטנא, שהוא המלכות,

 

ואם לא תלך עם הפרי הזה, שהוא יסוד,

השמר מללכת למקום ההוא,

שהוא המלכות, שלא תשרף אותך בלהבות,

,,,,,,,,,,,,,

פרשת בלק. ימות המשיח

עור ומגיש  רבי דוד קורן.          זוהר חדש. סעיף:צח')

........:::::::::::::::::::::.........

 

רבי רבי, כמה סודות סתומים כלולים כאן.

פתח ואמר:

ויפיל ה' אלקים תרדמה על האדם ויישן.

כי כשברא הקב"ה את האדם  הראשון  שהוא ז"א.

בראו  דן פרצופין.  דהיינו שני פרצופין.

ז"א זכרומלכות נקבה.

שהם זכר ונקבהדבוקים  זה בזה.

והיו מתחברים יחד בלי פרוד.

 

מהו הטעם,  הוא משום  שכתוב,

זכר ונקבה בראם,  בלי פרוד.

ולא כתוב בראו. אלא  בראם. משום שהיו שנים.

 

סעיף:צט')  כיון  שנבראו  היו  כאחד  זה עם זה  בשווה.

מה עשה הקב"ה,  נסר אותם  בנסירה,

ולקח  הנקבה  ממנו.

ותקן אותה בכמה תיקונים וקישט אותה

בכמה עדיים. והלבישה בכמה לבושים,

(וסוד הנסירה עיין בפרשת נשא אדרה רבא סעיף: שכ"ד.)

 

סעיף:ק") שואל, באיזה מקום תיקן אותה.  ומשיב

בגן עדן תקן אותה,   כמה עדיים  העדה אותה,

שבעים.   והם ע' פנים לתורה.

כמה תיקונים תקן לה,   שלש עשרה.

והם י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם.

 

וכמה לבושים  הלביש אותה,  ששה לבושים.

והם ששה סדרי משנה, בששה פנים.

 

סעיף:קא')  .כל אלו תיקונים,  וכל אלו העדיים.

וכל אלו לבושים, עשה לה הקב"ה בגן עדן.

ואחר כך, ויביאה אל האדם.

 

היכן היה,  הוא היה במקום  נקודת ציון

של בית המקדש אשר שם.

ומשם לקח אותם הקב"ה  והביאם בגן עדן

וברך אותם ברכת חתנים.

 

סעיף:קב')  וזה סודדרך כוכב מיעקב,

דרך  וקישט ותקן אותו כוכב. שהם סוד המלכות,

שנלקח מיעקב,  דהיינו שננסרה  מז"א.

שמשום זה יתגלה  בשבילה מי שיתגלה.

דהיינו המשיח.

 

כי על זה בא ז"א אליה ונשמת המשיח

נמשכת ממעלה למטה,

 

וקם  שבט  בישראל.  היינו עץ החיים, שהוא ז"א ,

וקם  הוא כמו שאתה אומר,

והקימותי את בריתי.

שהוא לשון תקומה, וממשלה.

 

 

סעיף:קג")  וכשיהיה זה, אז ומחוץ פאתי מואב.

שכל  אלו הצדדים  הנאחזים  באילן התחתון,

שהוא המלכות, יעברו ויסורו ממנה.

 

אז ויאמר  האדם זאת הפעם.

זהו הזמן  של עידונים  ותענוגים להשתעשע יחד.

ולא  כשאר הזמנים.  שהצד הרע נאחז בינינו.

אבל עתה אין ערבוב של הצד האחר עמנו.

אלא עצם מעצמי, ולא חבור אחד מרע.

 

 

 

סעיף:קד") עצם מעצמי,פירושו, אור של מראה המאירה ממש,  ובשר  מבשרי,  היינו מלבוש ממלבוש  ההוא

שנתלבש בו האור העליון שלי,

לזאת יקרא אשה,

בממשלה  עליונה על כל העולם.

שלא תסור ממנה לעולם.  אז תכתוש ותכלה

כל הממלכות והיא תקום  לעולם.

 

 

 

הנה לשלום מר לי מר:

ארז"ל, כי חזקיהו לא היה רוצה לישא אשה,

מפני שצפה ברוח הקדש, שיצאו ממנו בנים רשעים.

ואחר שהוכרח לישא אשה, מפני שליחות ישעיהו,

 

 שא"ל כי מת אתה ולא תחיה,

הוצרך לקחת אשה.

 

ועכ"ז יצאו ממנו ב' בנים, ושניהם רשעים,

והם, מנשה, ורבשקה.

 וכשהיה מוליכם לבית המדרש על שני כתיפיו,

אמר רבשקה, יאי צואריה דאבא, להקריב עליו קרבן לע"ז,

וחבטו בקרקע, ומת.

ומנשה אמר, יאי צואריה דאבא לצלות עליו דגים,

וקיימו. וזש"ה, הנה לשלום מר לי מר, ר"ל,

 

אפילו כששגר לו הקב"ה ישעיה שלום, שאחיה מחולי זה,

מר לי מר, ר"ל, מר לי בשורה הנז',

מפני נוטריקון של מ"ר, והם נשה בשקה,

שאוליד בנים, ויהיו רשעים,

ולא הייתה הבשורה בעונותי טובה לגמרי. (מזולתו):

...........................

 

האמנם עדיין אנו צריכים לפרש, כפל מ"ר מ"ר בפסוק,

 וירצה, כי המר האחד כבר פירשנו אותו, ואמרנו,

כי כאשר קויתי טוב ושלום מפי ישעיה משמו יתברך,

ושגר לי שלום, שאחיה מחולי זה, היה לי מרירות על מר,

כי הוצרך לישא אשה,

ולהוליד נשה 'ורבשקה, שיצאו לתרבות רעה,

והם ר"ת מ"ר הראשון.

 

גם ירמוז המר השני, למ"ש חז"ל,

כי הנה שני מלאכים הם המקדימים

גם הם אל הנשמה שלום ביציאתה מן העה"ז,

ואומרים לה יבא שלום וכו'.

ור"ת שלהם מ"ר, והם, 'מיכאל 'רפאל.

ואמר כי אפילו אותם המלאכים המקדימים לאדם שלום בעת פטירתו, הם לי עתה מ"ר, אם ימות,

כיון שלא קיים מצות פריה ורביה. (ע"כ מזולתו):

 

 

אמר שמואל, קשה ליה, כי מאחר שידע שהם עתידים

לצאת מנשה ורבשקה, הנרמזים במר הראשון,

כיצד אומר כיון שלא קיים מצות פריה ורביה.

אימא הכי, כיון שעתידים לצאת ממנו רשעים,

לכן מר לי מר בשעת המיתה,

כי לא יקדימו לי שלום בעת פטירתי בעבורם, כנלע"ד:

............................

השארת תגובה