שורשי נשמות קין הבל ושת סוד הזכר והנקבה נקב

סוד הזרע והדעת  זכר ונקבה

עורך ומגיש רבי דוד קורן         שער הכוונות האר''י

......,,,,,,,,,,......

כי הנה בלאה יש ה' חסדים וה' גבורות כנז"ל,

וכאשר בפעם הא' לקחה רחל בהלואה ה' גבורות שביסוד של לאה,

ירדו הה' חסדים במקומם ביסוד של לאה בבחי' מ"ן שבה,

 

ועתה בזיווג הזה השני של הבל, חזרה רחל לקחת גם אלו הה' חסדים

שירדו ביסוד של לאה, שהם בחי' מ"ן האחרים,

והעלתם לגבי זעיר בבחי' מ"ן.

 

ואז נולד הבל, כלול מן שתי גבורות ושליש זכרים,

ומשליש אחד של חסד של כורא,

ומן ה' חסדים נקבות, סך כלם שמנה גבורות פחות שליש דוגמת קין.

 

אלא שבקין, היו כלם גבורות לבדם. ובהבל, רובו חסדים.

אלא שהחסדים שבו הם נוקבין, זולת שליש חסד של כורא:

 

ובזה תבין עתה טעם, למה נולד קין בתחלה,

עם היות שהבל הוא חסד, שהוא ברא בוכרא. והמעם הוא,

לפי שנתפשטו הגבורות בתחלה בז"א, ולכן נולד תחלה:

 

גם תבין, מ"ש באדרת נשא, כי קין דינא תקיפא קשיא,

לפי שכלו מן הגבורות. אבל הבל אתבסם יתיר, לפי שרובו חסדים.

אבל עכ"ז גם הוא דינא לפי שגם הוא לקח ב' גבורות ושליש זכרים,

והחסדים שלקח הם נוקבין, שהם דינים,

ולכן אף הוא לא היה בו בסום, ולכן תרויהון דינים:

 

אח"כ כשחזרו ונזדווגו להוליד את שת,

נמצא שנשארו בז"א ה' חסדים פחות שליש,

וכלם נתנם זעיר לנוקביה בבחי' מ"ד,

 

 כי הגבורות אינם יכולים לירד בעת הזווג, רק המגולים כנז"ל,

אבל החסדים שהם מים כלם יחד ירדו בבחי' טיפת הזיווג כנז'.

כי טבע המים במוצאם פתח פתוח נמשכים ויוצאים במרוצה חזקה.

 

ורחל נוקביה, לא היה לה עוד ליקח בהלואה מן לאה

כי לא נשארו לה מ"ן שלישיים. אבל מה שהעלתה עתה בזווג הזה,

  הוא הרשימו שהניחו הה' חסדים ביסוד שבה ברחל   .

כי החסדים מניחים ומשאירים רשימו, יותר ממה שמשאירים הגבורות.

ואז נולד שת, כלול מן ה' חסדים פחות שליש זכרים.

ומן רשימו ה' חסדים נקבות: 

ובזה תבין, איך שת היה כולו חסדים, וכולו טוב.

 ובבחינה זו נקרא שת, כי ממנו הושתת העולם, כי כולו רחמים.

ובפרט כי כל הה' חסדים פחות שליש דכורין, לקחם הוא:

 

האמנם בבחינה אחת יש יתרון לקין והבל על שת,

 כי קין והבל לקחו כל אחד מהם שמנה בחי' פחות שליש,

 ושת לא לקח רק חמשה חסדים פחות שליש,

כי הה' חסדים של מ"ן, הם רשימו בלבד כנזכר.

 

אבל בבחי' אחרת, יש לשת יתרון עליהם,

כי הוא לקח עשר בחי' פחות שליש,

 והם לקחו שמנה פחות שליש.

 

 

 ועוד, כי שת לקח ה' מדות פחות שליש זכרים,

והם לא לקחו כל אחד מהם רק ג' בחי' פחות שליש זכרים בלבד.

 ועוד, כי קין כלו גבורות. והבל בינוני, כלול מחסד ו"גבורה.

ושת כלו חסדים. ולכן יש לו יתרון עליהם בבחי' זו.

........................

 והנה זה נלע"ד בודאי, ששמעתי ממורי ז"ל:

ועוד יש לי דרך בזה, שנלע"ד, שהוא מה ששמעתי ממורי ז"ל, והוא זה,

כי נלע"ד ששמעתי, שקין לא לקח אלא שבעה גבורות ושליש.

 

ועוד, כי יש לנו כלל אחר, כי כל ספירה שבז"א, יש בה ג' שלישים,

אבל היסוד שבו אין בו רק ב' שלישים,

ולכן צריך שיהיה סדר ירידת הגבורות והחסדים באופן אחר, והוא,

 

כי בתחלה נתפשטו ב' גבורות

ושני שלישי גבורה בנה"י של זעיר,

 כי אין ביסוד רק מקום ב' שלישים.

ובזווג הא' נולד קין,

מן שתי הגבורות של נו"ה,

ומשליש תחתון המגולה שביסוד,

 

כי השליש עליון מכוסה, ומן ה' גבורות נקבות,

שהם כלם ז' גבורות ושליש.

 

 ואח"כ לקח הבל שתי גבורות ושליש זכרים, וה' חסדים נקבות,

אח"כ לקח שת, שליש גבורות הזכר, וה' חסדים זכרים,

ורשימו דה"ח נקבות:

 

ועוד אני מסופק שבודאי שמעתי, כי קין רובו מן גבורות זכרים.

והבל רובו מן חסדים נקבות.

ולכן היה כח וגבורה בקין, וקם על הבל אחיו ויהרגהו.

 וכפי זה, אינו מתיישב לא עם הדרך הא', ולא עם הדרך הב',

אבל היותר נכון אצלי ששמעתי, הוא הדרך הא' שבכלם:

.....................

ונחזור לענין ראשון, כי הנה נתבאר לעיל בדרוש חטאו של אדה"ר,

כי הנשמות שהיו כלולות באדה"ר נתחלקו לג' בחי'.

 והבחי' הב' היא לבדה נשארה באדה"ר,

 

ונמצא, כי כשהוליד לבניו, קין, והבל ושת.

 שהם מבחי' השלישית,

 ודאי שלא המשיך נשמותיהם אלו שהוריש להם מחלקו,

ג"כ מן הבחי' השלישית שנפלו כבר בקליפות,

 

אמנם המשיכם מן הבחי' השנית שנשארה בו,

 והנחילה לבניו, ע"ד הנז"ל,

קין מן הגבורות,

 והבל מן חו"ג,

ושת חסדים לבדם.

אבל שלשתם היו מן הבחי' הב', הנקרא חלתו של עולם כנז"ל,

וכלם בחי' הכתרים,

 

אלא שהיו בבחי' אור נפש שלהם בלבד כנז"ל. ונמצא, כי קין לקח ג' גבורות תחתונות, הנקרא תנ"ה, פחות שליש העליון שבגבורות הת"ת, והוא מבחי' ג' הכתרים שבהם בלבד, כי ט' בחינות התחתונות שבכל אחד מהם, נפלו אל הקליפות. אבל אלו הכתרים אינם מאירים,

אלא מבחי' אור נפש שבהם בלבד,

 ולכן נקרא נפש אדם כנז"ל.

ועם היות שהם כתרים דת"ת ונו"ה הנקרא רוח, כנודע

כי נפש אינה אלא במלכות,

אבל כל אחד מן הו"ק נקרא רוח,

אבל לטעם הנזכר, נקרא נפש אדם, ולא רוח אדם.

 ומאלו השני נפשות של שני כתרים של גבורות של נו"ה,  

יצאו נדב ואביהוא, כמו שיתבאר לקמן בע"ה.

כי לכן נאמר עליהם (במדבר ט' ו')

.............................

3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא –

כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהֹוָה, אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.

נקב  חור במסך  
ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם:

ונבאר תחלה הקדמה אחת, ואח"כ נחזור לענין קין והבל. הנה נתבאר לעיל,

כי קין יצא מן הגבורות,

והבל אחיו מן החסדים ומן הגבורות.

וצריך לדעת, כי הנה נודע, שעיטרא של חסד של כורא,

 ועיטרא של גבורה נוקבא

ואיך אפשר שמן עיטרא של גבורה נוקבא

יצאו נשמות זכרים.

ולהבין זה, צריך שנבאר לך ג"כ דבר זה,

בשרשו הא'. והוא מה הפרש ושינוי יש בין

האורות העליונים ושזה יקרא זכר וזה יקרא נקבה:

 

והענין הוא בקצור, כי בהיות האור העליון מתפשט למטה,

 כל זמן שלא נחלש כחו וניתש, נקרא זכר.

ובהגיע למקום שנחלש כחו, נקרא נקבה,

בסוד תשש כחו כנקבה.

 

והוא, כי כשיורד האור העליון תוך ז"א,

איננו עובר דרך מסך כלל,

כי הוא נתון ומלובש תוך כלים של אימא,

ופי היסוד של אימא נפתח בתוך ז"א,

 וכמו שיצאו האורות ההם ממוחין של אבא,

כך הם עתה בתוך זעיר, באותה ההארה עצמה,

ולכן הם נקראו אורות זכרים,

בין החסדים ובין הגבורות,

כנודע כי בנותיו של אדם,

אעפ"י שהם נקראו נקבות,

הנה כשהיו כלולות בתחלה במוח האב,

היו נקראות זכרים,

 

ואמנם כשיוצאים אלו האורות להעשות מוחין לנוקביה,

הם בוקעים המסך והכלים של ז"א דרך אחוריו,

ויוצאים וניתנים בראשה, ואז נחלש כחם מאד,

ואין ערך הארתם עתה, כהארתם טרם יעברו דרך מסך,

כי עתה נחלש ומתמעט הארתם מאד, ולכן נקראו נקבות.

ובזה תבין היטב, כינוי שם זה של נקבה, לשון נקב.

 

והענין הוא, כי כל עיקרה של רחל לא נעשית,

אלא מכח אורות של עיטרא של גבורה,

הנקרא באדרת נשא דף קמ"א ע"ב,

בוצינא דקרדינותא דעבר ואנקיב חד נוקבא באחוריים דגופא של ז"א,

כנגד החזה, ויצא לחוץ, ושם נבנית בנין רחל,

שהיא ה' אחרונה של ההוי"ה, ואז נקראה נקבה,

 

ר"ל, נקב ה', כי כל אורות ה' זו תתאה ניתנים אליה דרך הנקב הנזכר,

וזהו עיקר טעם כינוי שם זה של נקבה,

 שהוא האור העובר דרך מסך,

ונחלש ונמעט ותשש כה הארתו מבראשונה:

........................

ונחזור לענין א', כי הנה אעפ"י שהאמת הוא,

שעיטרא של חסד הוא זכר,

 ועטרא של גבורה נקבה.

זה הוא, בהיותם מתפשטים זה בגופא של ז"א,

וזו בגופא של נוקבא כנודע.

אבל כל זמן שעדיין הם תוך ז"א, נקראים זכרים גמורים.

 

ואמנם בהיותם מתפשטים בגופיה, כנז"ל בעת שחטא אדם,

 ואח"כ בעת הזיווג נותנם ביסוד של נוקביה בבחי' טיפת מ"ד,

הנה הם זכרים גמורים.

..............................

אבל אם היו אלו הגבורות כדרכם האמיתי,

שהיו בוקעות מסך אחוריים של זעיר,

ויוצאות בנוקבא ומתפשטות בגופא דילה,

 

ואח"כ היתה היא מעלה אותם בבהי' מ"ן, הנה אז הם גבורות נקבות.

ובפרט במה שנודע, כי תרין עיטרין אלו,

הם בחי' תרין דרועין חו"ג של א"א,

ולכן בהיותם תוך זעיר, נקראו זכרים.

ובהתפשטם בגופא דנוקבא נקראים נקבות:

.........................

עוד טעם אחר ג"כ,

כי ודאי שאין לומר שכל עיטרא של גבורה ניתנת לנוקביה,

ולא נשאר בו רק עיטרא של חסדים,

 

כי הרי נתבאר אצלינו, בסוד מ"ש בפרשת שלח בס"ה,

כי האשה דעתה קל הוא,

 לפי שאין בדעת שלה רק מחציתו,

שהוא עיטרא של גבורה.

 

 ואם גם האיש היה דעתו מעיטרא של חסדים לבדו,

גם הוא היה דעתו קל. א"כ מוכרח הוא,

שז"א יש במוח הדעת שלו,

בחי' שרש עיטרא של חסדים,

וגם השרש של עיטרא של גבורה,

נשאר בו למעלה במוחו הג', הנקרא דעת. וגם בגופא דיליה,

 

אעפ"י שמתפשטים ה"ח בשש קצותיו כנודע,

גם מתפשטים בו בחי' הגבורות.

 

ונמצא כי הנשמות הנוצרות מן אלו הגבורות שבז"א,

הניתנים אליה בבחי' טיפת מ"ד, הם נשמות אנשים זכרים ממש.

 

ולא עוד, אלא שאלו הגבורות שיש בזכר,

נקראים אשת חיל עטרת בעלה,

ושם מעלתם גדולה מן החסדים,

כי הם עדיין בתקף הארתם, והם גבוהות מן הארת החסדים,

 והבן היטב סוד זה,

 

איך הנקבה נקראה עטרת בעלה,

והוא כי כל זמן שלא תשש כח הארתה, והוא בהיותה תוך הזכר,

אז היא גדולה ממנו. ובהיות הגבורות ניתנים בה,

 ומתפשטים בגופא דילה,

ואח"כ נעשים מ"ן ביסוד שלה,

 

הנה הנשמות הנוצרות משם,

 הם נשמות הנשים הנקבות,

והם גרועות מן הזכרים כי הארתם חלושה,

וזכור כלל זה היטב ואל תשכחהו:

 

ואמנם אעפ"י שנתבאר, כי נשמות גבורות הזכרים,

הם מעולות על הנשמות של החסדים.

 

הנה בנשמות הגבורות עצמם הזכרים,

 יש ב' בחי', כי נשמת קין, וכל השרש של הנשמות הנאחזות בו,

הנה הם באות, בזמן שהמוח עצמו של הדעת

ירד למטה עד החזה של זעיר,

והנה הם נוצרים מן הגבורות, שנתפשטו בנה"י של זעיר אז,

והיו קרובות מאד אל שרשם, שהוא המוח עצמו,

והיתה הארתם גדולה מאד.

 

ונמצא, כי אעפ"י שהם גבורות תחתונות של נה"י,

הם בבחי' הארת גבורות חסד וגבורה העליונות.

 

משא"כ בשאר הנשמות הנוצרות מן הגבורות

המתפשטים בגופא של זעיר עם החסדים,

בהיות מוח הדעת למעלה בראשו רחוק מהם.

ובשעור המרחק שיש עתה בין הדעת

אל גבורות חו"ג

כך שיעור המרחק שיש עתה בין מוח הדעת שירד במקום החזה,

לבין גבורות נה"י,

ונמצא, כי בחי' שרש הנשמות הכלולים בקין,

הם מן גבורות נה"י, המאירים בבחי' גבורות חו"ג:

 

אמר הכותב חיים, צ"ע,

כי בדרוש הזה נתבאר שקין והבל כלם מדעת אימא.

ולא עוד, אלא שהם מעיטרא של גבורה שבו.

ובפרשת שופטים, במצות לא ירבה לו נשים,

נתבאר כי קין ביסוד של אימא

והבל ביסוד של אבא.

 

ובס' הגלגולים נתבאר כי קין והבל הם תרין עיטרין של דעת של אימא.

ושלשתם סותרים זה את זה. והנלע"ד לפרש הוא,

 

כי יובן במה ששמעתי פעם אחרת ממורי זלה"ה,

 כי ע"י חטאו של אדה"ר,

נתערבו כל הנשמות יחד אדם בקין והבל, והם בו,

וקין בהבל, והבל בקין.

 

 גם יתבאר זה בדרוש הציצית,

כי נתערבו מוחין של אימא ודאבא,

כי החסדים של אימא, הם נעשו גבורות של אבא.

והגבורות ' של אבא, נעשו חסדים של אימא.

 

ונמצא בדרך קצרה, כי אדם עצמו, הוא הנשמות דתרין מוחין חו"ב של זעיר,

בין של אבא ובין של אימא.

ונשמות בניו, הם מן שתי הדעות של או"א,

 

כי הדעת נקרא ברא בוכרא,

וכל הבנים הם משם.

 

אבל מוחין של או"א של חו"ב של זעיר, הם נשמת אדם עצמו,

כנז"ל בדרוש חטאו של אדה"ר,

 

כי כל הנשמות של הבנים הם מחו"ג. והבן זה מאד,

עמ"ש כאן. וקין כולל כל דעת של אימא, חו"ג שלה,

 שהם הגבורות שבדעתה, והגבורות שבדעת של אבא,

שהם הם החסדים של אימא כנזכר.

 

והבל כולל דעת של אבא, שהם החסדים שבו,

והחסדים שבדעת של אימא, שהם הם הגבורות של אבא כנזכר.

 

אבל בעת שהולידם אדם,

לא ניתן בהם רק בחי' הגבורות של אימא לקין,

 וגם להבל, לפי שעדיין לא היו בז"א רק מוחין של אימא בלבד,

 

כנז"ל בדרוש א'. וכן בשת. וזהו ענין התערובות שבהם.

אבל שרשם האמיתי הוא, הבל בחסדים של אבא ואימא.

וקין, בגבורות שבשתיהם.

 

ואפשר שאחר שנולדו אז נטל קין חלקו ג"כ,

והבל לקח חלקו, שהוא דעת של אבא,

 

ונמצאו עתה מעורבים אדם וקין והבל ושת, בנשמות שלהם,

עם מה שאינם שלהם כנזכר, ודי בזה.

 

והנה דרושים רבים שמעתי ממורי זלה"ה, בענין קין והבל,

והם מפוזרים בספר זה, ובפרט בש"ח שער הגלגולים שם נתבאר באורך,

 ענין גלגוליהם, וכל הנשמות שהיו כלולות בהם,

מי הם, ואין כאן מקום ביאורם:

......................