סוד היין והענבים יעקב עקב, לחץ לשיעור מרתק
שער הכוונות - דרושי קידוש ליל שבת דרוש א
עורך ומגיש: רבי דוד קורן
.....::::::::::::::.....
בעניין הקידוש וז"ל אח"כ תאמר
הקידוש מעומד
.........
וענין הקידוש
הוא להמשיך אור פנימי מג"ר דז"א אל נוק' שהיא
תאכל סעודת' משם
ולכן נקרא קידוש לפי שהארה
זו היא
מבחי' מוחין עצמן
של ז"א הנק' קדש
כנודע
כי כל בחי' מוחין
נק' קדש בסוד החכמה
ובפרט מוחין דז"א.
ואמנם היה צריך עתה להקיף
השלחן
פ"א
כדי להמשיך
בחי' אור המקיף' של מוחין דז"א אל נוק'
כי בסוד הקידוש לא האיר בה
רק אור פנימי שלהם
בלבד כנז'
אבל להיותו אור
מקיף עליו עליון מאד
כי
הוא מקיף אל המוחין עילאין דז"א
לכן
אינו נעשה על ידינו אמנם מאליו נעשה המשכת האור
ההוא
והנה המשכת א"פ
הזה של מוחין של ז"א
אל נוק'
נעשה בב' הכנות
הא' בסוד המעשה שהוא לקיחת כוס
היין בידיך בכונה הידועה
שנבאר בעזרת השם יתברך
ובזה
נמשך אליה אור פנימי במוחין שלה.
והב' הוא בסוד הדיבור שהוא אמירת
הקידוש ויכולו שהוא הבל ודיבור היוצא מפי
עליון דז"א
ונודע כי כל הבל
הפה הוא בחי' א"מ וע"י הכנת הדיבור נעשה או' המקיף
אל מוחין של נוק'
אבל איננו נמשך מאור
המקיף דמו' דז"א
כי זה א"א לעשות ע"י אלא מאליו
וכנ"ל.
אבל העניין הוא כי מאור
הפנימי דמוחין דז"א
אנו ממשיכין א"פ וא"מ
אל נוק' במוחין שלה וזכור הקדמה שנתבאר לעיל
כי הנוקב' איננה
עומדת רק בנה"י דז"א בלבד אבל בהיותה
שם למטה היא מקבל' הארת ז"א אף מג' מוחין שלו ע"ד הנזכר'
וזכור ואל תשכח.
והנני מבאר לך ב'
הכנות הנז' ונתחיל בעניין הכנת המעשה בתחילה'
תקבל הכוס מזולת' בשתי ידיך
משתי ידיו אל שתי ידיך
ותחזיקהו בתחי' בב'
ידיך גם שניהם
ותכוין אל מ"ש עתה והוא
שתכוין להמשיך מא"פ דמוחין
דז"א
א"פ אל מוחין דנוקבא כנ"ל.
ותכוין כי אתה בחי' ז"א עצמו
והכוס אשר בידיך הוא המל' אשר
התחלת ראש שלה היא כנגד החזה
שלך ומתפשטת משם ולמטה כנז'
ובתחילה תכוין כי ג' ידים הם
יד הגדולה
היא בימין,
חסד
ויד החזקה
בשמאל,
גבורה
ויד רמה
באמצע,
תפארת
שהם סוד חב"ד נמשכין מז"א אל נוקב'
ותכוין כי ג' הידים אלו הם סוד
ג' שמות י"ה י"ה י"ה פשוטים כנודע
כי כל מוחין
דנוקבא הם משם י"ה
ותכוין כי ג"פ
י"ה הם בגי' מ"ה
שהיא הויה
דמילוי אלפין העולה מ"ה
יוד
הא
ואו
הא
מ'ה
ובתחילה תכוין כי ג' ידים הם | ||||
יד הגדולה |
היא בימין, |
חסד |
||
ויד החזקה |
בשמאל, |
גבורה |
||
ויד רמה |
באמצע, |
תפארת |
||
שהם סוד חב"ד נמשכין מז"א אל נוקב' | ||||
|
ותכוין כי ג' הידים אלו הם סוד ג' שמות י"ה י"ה י"ה פשוטים כנודע |
|
כי כל מוחין
דנוקבא הם משם י"ה
ותכוין כי ג"פ
י"ה הם בגי' מ"ה
שהיא הויה
דמילוי אלפין העולה מ"ה
יוד |
הא |
ואו |
הא |
מ'ה |
והכוונה
היא להמשיך שלשה שמות י"ה מז"א הנקרא הויה של מ"ה
דאלפין
מג"ר שבו שהם חב"ד דרך שלשה קוים שבו ומתפשטים ויורדים דרך ג'
הידים שהם חג"ת שבו ומשם ניתנין
אל הכוס שהיא המל' העומדת שם במקום החזה שלו כנז'.
מה זה המל , מאותיות צלם
צ' זה הלב שבחזה מל זה 70 אורות מקיפים
את הלב צ'
בסוד צלם,
לכן הכוס מחזקים אותו בגבע החזה
קרוב ללב שזה הכלי של המשכן הנקרא הנקבא המלכות
ואח"כ תכוין למלאות שתי שמות י"ה
הימין והשמאל במילוי יודין
כזה יוד הי - יוד הי,
ותכוין כי בידך הימנית הוא שם י"ה במילוי
יודין הנמשך מהויה דיודין דע"ב אשר במוח
החכמה דז"א אל יד הימין שלו
ובידך השמאלית שם
י"ה מלא ביודין הנמשך מהויה דס"ג
אשר במוח הבינה שלו אל יד השמאלי שלו.
מוח החכמה |
יוד ''
ה''י |
מוח הבינה |
יוד ''
ה''י |
מוח הדעת |
י''ה |
מוח החכמה יוד '' ה''י
מוח הבינה יוד '' ה''י
מוח הדעת י''ה
והנה ב"פ י"ה במילוי יודין הם
יוד '' ה'י + יוד '' ה'י
בגימטריא ע' גימטרייה יין
ותכוין כי שם י"ה
האמצעי שבת"ת הוא פשוט בלי מילוי תפארת י''ה
ואמנם
צריך שתכוין איך שם י"ה הנז' רמוז ביד
והעניין הוא כי אות יוד
פשוטה היא עגולה ככדור כצורת כפו של אדם שהיא עגולה
גם יוד
במילואה היא בגימטרי' עשרים
ונבאר אות הה"י כי הנה ה' אצבעות יש בכף והם כנגד ה'
פשוטה
גם ה יוד ה"י במילואה היא כנגד י"ד פרקים
שיש בחמש אצבעות וע"ה הרי ה"י
וכל זה ביד ימין
וכנגדו יוד הי ביד
שמאל והרי נתבאר איך ביד ימין וביד שמאל נרמזים שם י"ה
בפשוטו ובמלואו שהם ב' כוונות הנז':
גם שמעתי באופן אחר שתכוין כי י"ד פרקין שבאצבעו'
יד ימין ועם הכף עצמה הרי י"ה וכן בכף שמאל. גם יכוין כי כף בגי' ק' ואות י' עם הכאה י"פ
י' הם
ק' ועם הה' אצבעות הרי י"ה
וכן בכף שמאל:
ונחזור לענין
כי הנה עתה בכוונה
הזאת הב' נתבאר שתכוין לשתי שמות י"ה מלאים ביודין ביד ימין וביד שמאל וי"ה פשוט
באמצעיתא בת"ת.
ימין מוח החכמה |
יוד ''
ה''י |
שמאל מוח הבינה |
יוד ''
ה''י |
תפארת מוח הדעת |
י''ה |
והנה ענינם הוא כי אתה ממשיך ג' מוחין אלו שהם
ב' שמות י"ה מלאים שהם חו"ב
ימין מוח החכמה |
יוד ''
ה''י |
שמאל מוח הבינה |
יוד ''
ה''י |
תפארת מוח הדעת |
י''ה |
וי"ה פשו' שהוא מוח הדעת
ולהיות הנוק'
דעתה קלה
לכן הוא פשוט
ואינו מלא ותמשיך ג' מוחין אלו שהם ג' שמות י"ה הנז' ב' מלאים
ואחד פשוט ושלשתם עולים בגי' אלקים
לרמוז כי הם המוחין של הנקבה הנקרא אלקים ותמשיכם אל ראש הנקבה העומד' בחזה
דז"א ואז ע"י המשכת שלשה מוחין אלו
בראשה נעשית בחי' כו"ס
שהוא בגי' אלקים כמנין הגבורות מוחין הנז'
וכנודע
כי המל'
נקרא כוס של ברכה
ולכן טוב הוא להשים הכוס כנגב
החזה
ותכוין שאתה מאיר
בו בב' ידיך האוחזות בו
וגם מן החזה שלך
ששם בתוכו אורות החסדים מגולים והוא סוד שלשה שמות י"ה הנז'
הנמשכים דרך שתי
ידיך ודרך החזה שהם שלשה ידות הנז'
ואתה ממשיכם בראש הנקבה ונעשה כוס מלא.
האמנם ודאי הוא כי כבר יש בה בנוק' בחי' מוחין שנעשו לה מבחי' נה"י דז"א כנודע
אבל התוספת שניתוסף לה עתה הוא
כי גם מן המוחין דז"א
נמשך הארה במוחין דילה
ותכוין כי עם היות שמקבל' הארת מכל
הג' מוחין דז"א עכ"ז תכלית הארה
העיקרית הניתוסף בה עתה היא בחי' שורש
ה"ג מנצפך אשר בדעת
דז"א
כי גבורות' אלו הם עיקר לצורך הנקבה כנודע ולכן צריך שתכוין כי כוס הוא בגי' אלקים
לרמוז כי היא מקבלת עתה שורש ה" גבורות
מנצפ"ך שהם סוד ה' אותיות
עצמם שם אלקים
אבל גם תכוין אל
כל השלשה מוחין שהם
ג"פ י"ה
שעולים בגימטריא אלקים כנז'.
ואחר שנתכוונת להמשיך בה הג'
מוחין הנז'
וגם ה" גבורות
מנצפ"ך
כנז'
אז תחזיק הכוס בידיך ימני' לבדה
מבלי סיוע ידיך השמאלית
כי כיון
שכבר קבלה הארת שלשה מוחין דרך שלשה קוים דז"א אנו מניחין הכוס
ביד הימין
כדי לכלול
אותה כולה בימין ולמתק
ה"גבורות
ע"י הימין שבו ה' אצבעות חמשה חסדים
ולהאיר בה מצד הימין בסוד והוכן בחסד כסא.
ואח"כ תכוין אל בחי' היין שבתוך הכוס
והוא כי הכוס
היא הנקבה עצמה והיין
הם בחינת המוחין שהמשכנו לה כנז'.
והעניין הוא כי הנה נתבאר לעיל כי הנקבה איננה עומדת רק למטה בנה"י דז"א
ומשם היא מקבלת הארה
אף מן המוחין דז"א ולא די זה אלא אף מן הכתר עצמו דז"א היא מקבלת עתה הארה
כי בחי' הקידוש
הם סוד המוחין הנקרא קדש כנז' אבל בחינת היין רומזת אל הארת הכתר
והטעם הוא כי הנה מהכתר
דז"א עד החזה
מקום' עמידתה יש ז" ספירות והם
כתר חכמה בינה "דעת חסד "גבורה
ושליש העליון של תפארת
הרי הם ז" ספירות
וכל א' ספירה כלולה
מי'
הם ע' כמנין יין
ונמצא כי בחינת היין
היא הארה המגעת אליה מז"א
מן הספירה
שלא עלתה היא עד כתר
והוא מן הכתר עד
החזה כנז'
והרי כי סוד היין
רומז אל הארת הכתר
משא"כ בקידוש שאין
בו רמז
רק אל המוחים הנקרא קדש כנ"ל
========,,,,,,,,,========
========,,,,,,,,,========
ואח"כ ע"י ויכולו
והקידוש שהוא בחי' הדיבור נמשך מן א"פ עצמו דמוחין דז"א בחי' אור המקיף אל מוחין
דנוקב' כנ"ל.
ועניינו הוא כי אנו ממשיכין א"פ דמוחין דז"א דרך ג' הקווים עד החזה
דז"א
ומשם
יוצא לחוץ וניתן אל הנקבה בסוד היין הנכנס תוך פנימיות
הכוס והוא ענין
ג'
שמות י"ה הנ"ל
מוח החכמה |
יוד ''
ה''י |
מוח הבינה |
יוד ''
ה''י |
מוח הדעת |
י''ה |
ואמנם מן האור
הפנימי עצמו דמוחין דז"א
היוצא דרך פיו
דז"א ולחוץ בסוד הבל
אנו ממשיכים אותו למטה
עד מקום הנוק'
הנק' כוס
ושם נשאר עליה
בבחי' אור מקיף אל
מוחין שלה.
והנם כמו שא"פ שלה שהוא בחי' היין כנז'
נרמזו
בו ענין חשבון יין שהוא
הארת
הז' ספי' כנז'
וגם נרמז בו ענין ב' שמות י"ה במילוי יודין שחשבונן ג"כ ע' כנ"ל הנה כמו כן בזה האור המקיף שלה צריך
שירמוז בו ענין זה עצמו והוא ענין ע' תיבות' שיש בסוד' הקדוש ובויכולו כנודע
ואלו הע' תיבות' הם כנגד בחי' הארת הז"ס הנק' יין
וכנגד חשבון ב' שמות י"ה במילוי יודין והכל
בבחי' אור המקיף:
וזה סדר הקידוש תחילה תאמר
יום הששי ויכולו השמים כו'
ואח"ך תאמר סברי מרנן
בא"י אמ"ה בפה"ג.
ואח"ך תאמר נוסח הקידוש הזה בא"י
אמ"ה אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו זכרון למעשה
בראשית תחילה למקראי קודש זכר לי"מ ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו בא"י
מקדש השבת. ובס"ה בפ' בראשית נתבאר בפי'
כי יש ע' תיבו' בסדר' ויכולו ובס'דר הקידוש.
ל"ה תיבין בויכולו
ול"ה תי' בקידוש
ולכן אותם הנוהגים לומר אחר תי'
זכר לי"מ כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל
העמים ושבת קדשך כו'
הם טועים טעות גמור כי מוסיפין בחשבון התיבות
ואין לומר סדר גירסא זו אלא
בקידוש של יו"ט בלבד
והטועים העתיקוהו משם בסדר הקידוש של שבת.
וטעם מה שמקדימין לומר
ב' תי' יום הששי קודם ויכולו
כבר נודע לכאורה
כי נרמזו ד' אותיות הוי"ה
בר"ת
יום הששי ויכולו השמים
אבל עיקר הטעם הוא לכוין אל הנ"ל
כי הנה נתבאר שהמוחין הם ג' שמות י"ה שנים במילוי יודין וא' פשוט
וכמו שנרמזו בהכנת המעשה כנ"ל.
ג"כ צריך לכוין בהם בבחי' הדיבור שהוא הקידוש
בויכולו שהוא בחי' אור המקיף
והנה ר"ת יום הששי הוא שם י"ה הפשוט
שהוא כנגד מוח
הדעת וכנגד ב' שמות י"ה דמילוי יודין שכל
א' הוא בגי' ל"ה הם ויכולו שהם ל"ה תי'
והקידוש שהוא ל"ה תי' אחרות
והם סוד ב' מוחין חו"ב.
גם תכוין כי ל"ה תי' של ויכולו ול"ה
של הקידוש הם ע' ועם חשבון י"ה שבר"ת
יום הו' הרי הם גי' פ"ה כמנין כוס
שהם ה"ג מנצפ"ך
כנ"ל
אלא שהם בסוד א"מ
והרי נתבאר ענין ע' תי' שיש
בויכולו ובקידוש ואמנם ענין ל"ה תי' שיש בויכולו תכוין בהם שהם ענין קבלת
המל' הארת המוחין דז"א כנז'
ולכן הם ל"ה תיבין כנגד ל"ב נתי'
חכמה
והג' הם נה"י
והנה יש בו ג"פ אלקים וג"פ שביעי.
ואמנם
ג"פ אלקים הם מלמעלה למטה
וג"פ שביעי הם מלמטה למעלה
וסימנם שומר הברית והחסד כנז'
בס"ה פרשה בראשית.
ועי' בש' המצות ששם כתב שג' אלקים
א'
בגבורה וא' בהוד וא' במל'כות
בסוד
ג' אלקים שיש בפ' ויכולו וצ"ע כו'.
וזה סדרן ויכל אלקים ביום הז' אלקים בינה.
השביעי מל' הנק' מלאכתו.
ויברך אלקים את יום הז'
ויברך הוא החסד. ואלקים גבו'.
את יום הז' חסד.
והרי
חסד בתחי' ובסוף וגבורה באמצען להמתיקם וישבות ביום הז' יסוד.
אשר ברא אלקים לעשות מל'
ופעם א' שמעתי ממוז"ל כי ל"ה תיבין
דויכולו הם כנגד ל"ב נתי' חכמה וכנגד ג' מוחין עצמן דז"א. ופ"א
שמעתי ממוז"ל כי ל"ה תיבין דויכולו הם בחי' יניקת המל' ממוחין דז"א
והם ל"ב נתי' וג' אלקים והם בחי' השינים שהם ל"ב שינים שבתוך הפה וענין
זה נרמז בזוהר פ' ויקהל.
גם צריך שיכוין כי ג"פ
שביעי שנזכר בויכולו הם סוד ג' מוחין דז"א אשר שלשתם בבחי' שביעיות כנז' בדרושים שקדמו
איך ביום השבת כל הספי' נקרא שביעיות וע"ש.
גם צריך שתכוין כונה אחרת במה
שנוגע אל ז"א כי עד עתה ביארנו ענין הארת הנקב' ואמנם הארה הניתוספת עתה בז"א
הוא כי עתה נכנסין בז"א בעת שאומרים הקידוש ויכולו ג' פרקין קדמאין דאות ל'
דצלם דמוחין דז"א מצד אבא ועתה הרי נשלם ליכנס המקיף הא' התחתו' דמוחין
דז"א הנק' ל' דצלם דאימא ודאבא ונשלם לגמרי: