זוהר: פרשת שופטים, תש:ף. סוד ד' בתי דין בראש השנה.

פרשת שופטים,  זוהר

מפי רעיא  מהימנא. (משה רבנו,)        כ"ט באב ראש חודש אלול,תש"ף


עורך ומגיש:  רבי דוד קורן,       קרן אור ללימודי הקבלה

:::::::::::::::................:::::::::::::::

 

 

שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך

אשר יי' אלוהיך נותן לך,

 

במצווה זו צווה על שופטים ושוטרים,  ועוד כי אלוקים שופט  כי, ם',  מניה יוד,  דחושבניה כ' 

לאחר מכאן אלוקים שופט,

 

זה ישפיל ה"ה של הויה

וזה ירום ואו של הויה

 

פירוש:  סוד המשפט הוא בג' קוים, בסוד

במותב בי תלתא כחדה הוינה,

הרומזים על ג' הקווים המשמשים כאחד,

 

אשר קו הימין נוטה לחסד, ושופט העולם בחסד,

וקו שמאל נוטה לדינים ושופט העולם בדין,

וקו האמצעי מכריע ביניהם ומקיים הארת שניהם,

 

אלא שמשפיל את

 הארת השמאל שלא יאיראלא ממטה למעלה,  

ואז אין בו דינים,

ומרים הארת הימין שיאיר ממעלה למטה,

שהם אור ג' ראשונות כמו שנאמר שם,

וזה אמרו בדרך סוד,

כי אלוקים שופט, כי מ', שהמילה כי בגי' מ'

תחשבן את האות י' יוד כ' את הי' של המלה כי

במילואה כלומר יוד, בגי' עשרים אות כ',

ועם הכ' עצמה של המילה כי' הרי הוא מ'

 

והאות מ' יורה על קו ימין שהוא החסד,(מים)

לאחר מכאן שהקו ימין, המרומז במילה כי, שפט,

אלוקים שופט, הוא קו שמאל הוא דין.    

שהקו ימין שהם סוד כי, שופט העולם בחסד,

ואחריהם בא קו האמצעי שנקרא זה,

 

וזה שנאמר: זה ישפיל ה"ה

שקו האמצעי נקרא זה,  משפיל את ה"ה

שהם סוד השמאל, והמלכות, שמשפיל שלא

יאיר השמאל בה, אלא ממטה למעלה,

דהיינו רק בו"ק בלי ג' ראשונות,

 

וזה ירום ו"ו,

שמרים את קו ימין המאיר ב ז"א בחסדים,

שהוא יאיר ממעלה למטה באורות של הג' הראשונות,

המצווה שלאחר זו,

הוא לדון בחרב, לדון בחנק,

לדון בדין סקילה, ולדון בדין שריפה,

לדון בחרב למי?  ומשיב,  לסמאל,

 זה שנאמר כי רותח בשמים חרבי,

הנה על אדום תרד

 דהיינו על  סמאל, שהוא שרו של אדום,

סעיף ג')   סוד הויה שהם  ד' בתי דנים,

חרב של הקב"ה י' של הו י'ה. היא ראש החרב

האות ו' של הויה, הוא גוף החרב,

והאותיות ה' של הויה הם ב' פיות של החרב,

שהם סוד צדק צדק תרדוף,

שחותכים שני דינים, דין מפי בית דין של מעלה.

ודין מפי בית דין של מטה,

 

מכאן נודע, שאין אדם נוקף אצבע מלמטה

עד שניתן לו רשות ממעלה,
עיין בזוהר הפירוד על ד' בתי הדין רבי אשל"ג,

כתוב את הכותרת כאן

רעיא  מהימנא. (משה רבנו,)

......................

סעיף ח')  לדון בשרפה לסמאל, על ידי עצים,

להדליק בהם אש,

פירוש האות ו' הוא עץ החיים. שהוא חסד גבורה תפארת, שהוא סוד האדם, והגבורה הוא אש,

 

אשרי הוא הגוף שהוא עף החיים, והאברים שלו

הם העצים, שישרוף בהם אש, שהוא נ"ר מצווה,

בכל אבר, לשרוף את סמאל על ידי השכינה העליונה.

שהיא ה' בינה, בעץ שהוא תפארת, ובכל העצים,

 

דהיינו הספירות האוחזים בתפארת,

כי בעת שאש של גבורה יורדת על העצים של הקורבן,

והזר הקרב יומת,  כי נשרף בה, באש,

זה שנאמר והאש על המזבח תוקד בו,

 

אשרי הוא מי שאוחז בעץ החיים, שהוא ז"א,

בגופו, ובאברים שלו, שהוא נ"ר,

 

כל ענף וענף הוא נ"ר מצווה ברמ"ח מצוות שלו,

שהם כנגד רמ"ח אברים, דהיינו נר מצווה על כל אבר,

כששניהם דהיינו, עץ החיים ונר מצוה,

שהם  זאיר אנפין ומלכות אחוזים בו,

באותו אדם יתקיים,

וירא והנה הסנה בוער באש

והסנה איננו אוכל   דהיינו האדם,

 

וסמאל ונחש וכל הממונים שלו

האוחזים בגוף האדם,  שהם קוצים, ויהיו נשרפים,

 

והענפים של הסנה, והפירות שלו והעלים שלו

אינם נשרפים, זה הראה הקב"ה למשה.

 

אמר המאור הקדוש שהוא רבי שמעון,

לרעיא מהימנא, (משה רבנו)

ודאי ישראל הם עצים יבשים בתורה כי משום

שאחוזים באש של הדיוט ואינם ראוים שיעשה

להם נס,  ומיד שאתה יורד עליהם בתורה,

בשבילך יורד עליהם עץ החיים, שהוא ז"א

 

ומצווה, שהיא מלכות, שהיא נר ה' ואוחזת בהם

והם יחיו, ואומות העולם עכו"ם יהיו נשרפים

בנר ההוא,  וזה שאמר הנביא

 

אל תירא עבדי יעקב אל תחת ישראל

כי אותך אני, וגו',

פרשת  שופטים. בזהר. רעיה מהימנא

 סוד ראש השנה.

מאמר על פי שניים עדים יקום דבר


סעיף:ט"ו     וזה הוא שאמר הכתוב,

תקעו בשופר בחדש שופר בכסה ליום חגנו,    

היינו למקום שבו עלתה השכינה,(הנשמה) 

שנאמר בו ובמכוסה ממך אל תחקור,

והעונות שהם בסתר, 

צרכים להיות נדונים שמה בינו לבין קונו.

העונות שחטא בגלוי,  נאמר מכסה פשעיו לא יצליח,


 

והשכינה  מצד הכתר. היא  עולם הנסתר .

העמידו בעלי המשנה.

שהאדם צריך לחבר עונותו למקום ההוא,  שהוא כתר,

 

בזמן ההוא מגיע זמן הרחמים והדין עובר,

משום זה אמר לחבר עונותיו בכתר

לזכותו מן העדות של המלכות,

אבל  לרשע אין מזכין לו,

פירוש.   כי  בראש השנה חוזר העולם לקדמותו,

והמלכות (העולם הגשמי שלנו

חוזר למצב הא' שבו הייתה ביום ד' של מעשה  בראשית,

כלומר בבחינת ב' מאורות. הגדולים, 

(השמש, ובלבנה)

שז"א ונקבה. (השמש- והלבנה) הלבישו את הבינה,

ז"א (השמש) הקו ימין של בינה,

והמלכות (הלבנה) קו השמאל,

ונודע שהארת השמאל בלי ימין הוא חושך,

וכן  ימין בלי שמאל הוא ו"ק בלי מוחין (בלי אור של חסדים)  

לפיכך היה אז ז"א בדורמיטא(שינה)  דהיינו ישן בלי מוחין

והנקבה.(המלכות הלבנה) היתה בחושך,

 ואז בא סמאל לתבוע דין,  

  ונאמר לו להביא ב' עדים.

דהיינו ז"א(השמש) ומלכות,(הלבנה) 

שהשמים שהוא ז"א לא יתן מטר,

כלומר  שלא ישפיע אל המלכות,

והארץ שהיא המלכות,

 לא תתן את יבולה לתחתונים.

אומנם סמאל לא הביא עמו אלא עד אחד שהוא השמים 

דהיינו ז"א שהיה בדורמיטא  ולא השפיע למלכות,

 

וכיון שהלך להביא את המלכות שלא תתן יבולה לתחתונים,

אז  נתכסתה המלכותדהיינו שנתמעטה מכל ט'

הספירות. התחתונות  שבה, ונשארה  בנקודת כתר שבה

 

שמיעוט הזה נעשה על ידי תקיעת שופר,

שע"י הקול היוצא משופר מעוררים  כח המסך דחריק שבז"א

יעקב   שהם  הסוד קו האמצעי.

וע"י מסך דחירק   הוא ממעט קו השמאל של בינה 

ומיחד שם ימין ושמאל של בינה זה בזה,

ונתעוררו  הרחמים בעולם מכח יחוד הזה של ימין ושמאל,

 

וכיון  שנתמעט קו השמאל של בינה, נסתלקו אז כל ט' הספירות

 התחתונות מן המלכות.  שכל בנינה היה אז מקו השמאל הזה, 

ונשארה בנקודת הכתר.  

 

וזה  הסוד תקעו בחדש שופר,

שעל ידי זה בכסה ליום חגנו.  

שהלבנה, שהיא סוד המלכות מתכסה 

בסוד נקודת הכתר שבה,

שעל ידי זה נעלם הדין ומתגלה הרחמים בדין.

 

מה ש ז"א אין לו מוחין (אור) ואינו משפיע. בגלל  מעוט הירח.

דהיינו להראות על החושך שבה,

 

במכוסה  ממך אל תחקור

דהיינו שנתמעטה מכל הספירות שבה  ולא נשאר בה אלא כתר,

שעליו  נאמר: במכוסה ממך אל תחקור,

ואז יצא הרחמים בעולם כנ"ל.

כי לאחר שהקו שמאל נממעט ויצא מדת הרחמים

 כבר אין לסמאל אחיזה במלכות,

והדינים  של האדם הם בינו לביו קונו,  בלי קטרוגו של סמאל,

 

וע"כ ה' שהוא אל חנון ורחום מרחם עליו.   

 אבל בעוד ששולט קו השמאל,

 שעונותיו של האדם היו נאחזים בעולם המלכות.

שנאמר: מכסה פשעיו לא יצליח.  

שלא יוכל לכסות הפשעים 

באפן שסמאל לא יהיה נאחז במלכות,

 

שבעת שהשכינה (הנשמה) בבחינת כתר שבה,

אז היא בעולם הנסתר..

כי ספירת כתר נקרא המכוסה ממך.

שאז נעשה יחוד ימין  ושמאל על ידי קו אמצעי והרחמים מתגלים.

(כי רק בכתר בשורש בזרע אפשר להגיע לשווי צורה

בסוד הוא שמו אחד)

 

ומשום  זה, הרשע שהוא מכסה פשעיו

דהיינו שהרשע אומר לחבר עונותיו לבחינת כתר

 ולזכותו מן העדות שלה,

דהיינו  שלא תוכל להעיד ששם המלכות במכוסה,

אבל  לרשע אין מזכין לו.   וע"כ נאמר לא יצליח.

אבל לאחר שז"א ממעט השמאל, ומכסה עלתה המלכות 

עד הכתר שנשאר בה, מתגלה מדת הרחמים.
:::::::::...............::::::::

ט"ז) ועוד הקב"ה ושכינתו מעדים על האדם, תמיד,

ולא בראש השנה בלבד  כנ"ל,

זה שנאמר: העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ,

 

את השמים הוא אותו(ז"א) שנאמר בו,

ואתה תשמע השמים, שהוא ז"א.

 

ואת הארץ, הוא אותו שנאמר בו,

והארץ הדום רגלי, שהיא המלכות,

 

ועוד, ב' עדות  הם עמוד האמצעי,

שהוא ז"א וצדיק, שהוא יסוד,

והם ע"ד מן שמע אחד,

דהיינו: ע' מן שמע,  וד' מן אחד,

 

וזהו סוד ע"ד מבחינת ז"א,

ועוד ע"ד דהיינו: עד המלכות,  ועד, שהוא עד

מבחינת יסוד של ז"א הכולל במלכות,,

 

על פי שניים

י"ז) , על פי שנים עדים או שלושה עדים יומת המת,

זהו סמ"אל, שהוא מת מעקרו,

וישאוהו במוט בשניים, ולא יומת על פי עד אחד,

היינו: שלא יהיה לו חלק באל אחד,

......................

...פירוש בעל הסולם: רבי אשל"ג...

כי נתבאר שבראש השנה, נמצאת המלכות

מבחינת השמאל בלי הימין,  ואז נאחז בה סמ"אל,

עד תקיעת השופר, שהם סוד ז"א

הממעט את הג"ר של קו שמאל, למעלה בבינה,

 

על ידי הדינים של מסך דחריק, (תפארת)

שעל ידו נתמטה המלכות עד לנקודת הכתר,

ואז נפרד סמאל מן קו שמאל  שבמלכות,

 

ויש כאן ב' עדים להרחקת סמאל מן קו שמאל,

א') החושך שבה, כי בעת שנתדבקה בשמאל

בלי הימין נקפאו אורותיה, והיתה לחושך,

ועכ"ז לא נפרד ממנה סמאל והיה יונק ממנה,

 

וזה הסוד: לא יומת על פי עד אחד,

אלא על כן על ידי תקיעת השופר שנתעורר בז"א

הדינים של המסך של חריק,

ומיעוט הג"ר של השמאל עם הדינים ההם,

 

וט' ספירות תחתונות של המלכות, נסתלקו

ונשארו רק בבחינת הכתר, ואז נפרש סמאל  מן המלכות,

ויכלה להבנות מחדש ולהתחבר עם ז"א ולהזדווג עמו פנים בפנים, 

 

כי עתה שנתוסף הדין של מסך של חריק על הדין של החושך,

אז על פי שנים עדים יקום דבר, וסמאל נפרד מן המלכות,

 

וזה שנאמר: על פי שנים עדים או שלושה עדים יומת המת,

שהוא סמאל,   כי היה צריך לומר יומת החי, למה אמר, המת,

 

אלה לרמוז  על סמאל מעיקרו,  כי ואי אפשר להמיתו בעד

 עד אחד,(המלכות) שהם דין החושך,

 

אלא בב' עדים שהם דין החושך והדיק של מסך דחריק,

וזה סוד הכתוב, בב' עדים, שהם דין החושך ודין המסך  דחריק,

 

וזהו סוד הכתוב: וישאוהו במוט בשנים, דהיינו: בב' עדים,

לא יומת על פי עד אחד, שהוא דין החושך בלבד,

 

והוא מטעם: כי הדינים של החושך  שבמלכות הם קדושים מאד,

והם סוד ד' של אחד,  והם נחוצים לסוד היחוד של

א"ח  של אחד,

א'(כתר) ח' (ספירות ממחכמה עד יסוד) ד'(מלכות)

 

על כן אין מורידים אותם לבחינת מלחמה עם סמאל,

אלא שמחקים לעד השני, שהוא הדין של מסך של חריק,

 

ומה שאומר הכתוב: או שלושה עדים,

הוא משום שבסך של חריק יש ב' מיני דינים,

של מנעולה ושל מפתחא,

ולפיכך הם שלושה דינים שהם חושך,מנעולה, ומפתחא,

ועקרם מספיק בשני עדים,   ואח"כ נגנזה,

 

ולפיכך אנו חושבים רק ב' עדים,

 וע"פ שסדר הפעולה יוצא  ג' עדים על כן אומר הכתוב:

שני עדים או שלושה וגו',  שרומז מספיק שנים, אבל ג' עדים,

שלני עדותם אינו מטבטל מן המלכות,.

.........................

השארת תגובה