זוהר פרשת אחרי מות: סוד הברכה, מאמר: שאג ישאג על נוהי. ירמיה, כ"ה

פרשת אחרי מות.

מאמר: שאג ישאג על נוהי. ירמיה, כ"ה סוד הברכה.

..........................

עורך ומגיש:  רבי דוד קורן.            קרן אור ללימודי הקבלה

סוד הברכה.

 

סוד שם הוי"ה שמהם בנוי האדם והיקום.

סוד אותיות זכר ונקבה. וצופן השמות הוי"ה

י' כחמה:   אבא.

ה' בינה:    אמא. מקור הברכה והאור.

ו'   ז"א:    בן. אדם. איש. מלך. הקב"ה.

ה' מלכות:  בת. אישה. הכלי.  מלכה

זכור שמות הצופן במשך הלימוד

סעיף: שכ"ח)  רבי שמעון הכה ידיו זו אל זו,  ובכה. ואמר,

 אוי אם אומר ואגלה סוד, אוי אם לא אומר,

ויאבדו החברים דבר זה.

 

אהה. ה' אלוקים כלה אתה עושה את שארית ישראל.

(ירמיה: אותיות. ירם- י"ה)

מהו אהה.  ומהו כלה אתה עושה.  ומשיב. אלא סוד הדבר,

 

בזמן שה' תחתונה, של שם הוי"ה, שהיא המלכות,

נגרשת מהיכל המלך, (היכל. אותיות הכלי.)

ה' אחרת עליונה של הוי"ה, שהיא בינה. מונעת הברכות בשבילה,

 

ואז כתוב: אהה כלה אתה עושה.

כי הפגם מגיע מב' אותיות ה' בשם המפורש הוי"ה.

ה' בבינה וה' מלכות.

י, אבא.  זכר. אביך

ה' אמא.  בינה. נקבה. אמא עליונה.

ו'  בן.  ז"א. עץ החיים. אדם. זכר. אביך

ה  בת. מלכות. נקבה. אמא תחתונה.

 

כי  כש ה' תחתונה נמנעת מלקבל ברכות

 ה' האחרת העליונה מונעת הברכות מכל.

שאינה משפעת גם לז"א מהו הטעם,

 

 הוא משום שהברכות אינן נמצאות

אלא במקום ששורים זכר ונקבה.

(  אותיות יו" הם זכר. ואותיות הה' הם נקבות)

וכיוון שהמלכות נגרשת מז"א.

 אין ברכות גם בז"א להיותו בלי הנקבה.

 

 שאג, גימטריה ש''ד , ישאג גימטריה שד''י.  

סעיף: שכ"ט)  ועל כך כתוב: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו

 יתן קולו שאג ישאג על נוהו.  על נוהו ממש.

שהיה המלכות.  שאיננה.

וזהו ששואג ודאי.  ומהו אומר,  היינו,

אוי, שהחרבתי את ביתי וכו'

 ביתי, פירושו זווג המלכה.

 

וזה הוא ודאי ערות אביך(חכמה) וערבת אמך(בינה)

 לא תגלה.  כי מכל הצדדים היא ערוה. דהיינו פגם,

 

כי כשנפרדה המלכות שהיא אמך. בעוון התחתונים, מסתלקים האורות גם מז"א.

ונמצא גם ז"א שהוא אביך, נפגם.

ואז לבשו שמים קדרות ושק הושם כסותם

דהיינו, ז"א שנקרא שמים.

 

כי מקום נחלת הברכות של מבועי הנחלים.  שהם בינה,

שהיו נוזלים ומשקים ז"א כראוי, נמנעו ונסתלקו.

 

סעיף: של')  למדנו, כשנפרד המלך מן המלכה,

וברכות אינן נמצאות,

 אז נקרא ז"א, וי.  שפירושו אוי לי.

 מהו הטעם שנקרא וי. הוא כי למדנו, הראש של היסוד.

הוא אות י'. כי היסוד הוא בעצמו אות ו' קטנה,

והקב"ה, דהיינו ז"א. הוא אות ו' גדולה עליונה.

על כך כתוב וו  כלומר ב' ווין. יחד. שמורים על ז"א ויסוד. והראש של היסוד הזה הוא אות י'

 

וכשהמלכות מתרחקת מן המלך.  והברכות נמנעות מן המלך.

שהוא ז"א. וזווג אינו נמצא בראש היסוד,

 

אז לוקח ו' העליונה. שהיא ז"א לראש הזה של היסוד,

שהוא אות י' ומושכו אצלו,  אז נעשה הצירוף וי,

דהיינו וי לכל. לעליונים ותחתונים.

 

כיון שהתחתונים (הכלי של המלכות) אינם מקבלים

אין נותנים לעליונים להשפיע להם. כנ"ל

 

סעיף: שלא')  וע"כ למדנו. מיום שנחרב בית המקדש

ברכות אינן נמצאות בעולם,

ואין לך יום שלא נמצאות בו קללות, 

כי הברכות הצריכות לבא בכל יום נמנעות. ונעשות קללות.

אמר לו, לרבי שמעון. אם כן, אם כתוב או"י או הו"י, ולא ו"י מה הפירוש.

 

סעיף: שלב')  אמר לו רבי שמעוןשהדבר תלוי בתשובה,

 ואינם שבים אז לוקח אותם ה' עליונה, שהיה בינה,

ומושך את הו' והי' אליה. משום שאינם שבים.

ונעשה הצירוף הו"י, אז נקרא הוי. דהיינו הוי. (שלוש אותיות הוי"ה)  כשנסתלק המלך, (ז"א הקב"ה) למעלה למעלה לבינה.

 

ובני אדם צועקים ואינו משגיח בהם. ולפעמים עליונה ההוא השם אהיה הנסתר, שהוא כתר(כתר של בינה) 

מעלה את הו' שהוא ז"א ואת הי' שהוא ראש היסוד, אליה,

כי לא נתקבלה תפלתו,  ונעשה הצירוף, אוי, אז נקרא אוי.

 

כי א' שהוא אהיה העלה אליה ו' י'. ואז לא נמצא תשובה

וע"כ נסתלקה ה' מאלו האותיות. הו י"ה

כי כבר אינו תלוי בתשובה. שהם סוד הבינה.  הנקראת ה'. (תשובה. אותיות תשוב-ה'.)

השארת תגובה