פרשת בחוקותי

כל פרשת בחקותי מהזוהר

מאמר זכר נא מה יעץ בלק

א (ויקרא כו) אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ וְגוֹ'. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, (מיכה ו) עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר וְגוֹ'. עַמִּי זְכָר נָא, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל הָעָם הַזֶּה שֶׁרִבּוֹנָם מוֹכִיחַ אוֹתָם כָּךְ. עַמִּי זְכָר נָא, אַף עַל גַּב שֶׁאַתֶּם סוֹטִים מִדַּרְכִּי - עַמִּי אַתֶּם, שֶׁאֵינִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לָכֶם כְּמַעֲשֵׂיכֶם.

ב רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל הָעָם שֶׁרִבּוֹנָם אוֹמֵר לָהֶם: (מיכה ו) עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לָךְ וּמָה הֶלְאֵתִיךְ עֲנֵה בִּי. מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב? בְּכַמָּה דְבָרִים וּמַעֲשִׂים אָמַר לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם מֵהָעוֹלָם, וְכַמָּה כְשָׁפִים עוֹרֵר כְּנֶגְדְּכֶם.

ג אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: זְכָר נָא. אוֹי שֶׁאָנוּ צוֹוְחִים בְּכָל יוֹם, וְגוֹעִים וּבוֹכִים, (איכה ה) זְכֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ, (תהלים קלז) זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם, וְלֹא רוֹצֶה לְהַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ, הוּא אָמַר לָנוּ בְּבַקָּשָׁה: זְכָר נָא. כי אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, וְאָנוּ לֹא הִשְׁגַּחְנוּ בּוֹ. כְּמוֹ כֵן אָנוּ צוֹוְחִים: זְכֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ, זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם, (תהלים עד) זְכֹר עֲדָתְךְ קָנִיתָ קֶּדֶם, (תהלים קו) זָכְרֵנִי ה' בִּרְצוֹן עַמֶּךְ, וְלֹא רוֹצֶה לְהַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ.

ד רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, וַדַּאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ תָּמִיד וְזוֹכֵר אוֹתָנוּ, שֶׁאִם הוּא לֹא יַשְׁגִּיחַ עַל יִשְׂרָאֵל וְזוֹכֵר אוֹתָם, לֹא יַעַמְדוּ יוֹם אֶחָד בַּגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כו) וְאַף גַּם זֹּאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְגוֹ'. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה לָנוּ כְמַעֲשֵׂינוּ.

ה בֹּא רְאֵה, בָּלָק חָכָם הָיָה, וּגְדוֹל הַמְּכַשְּׁפִים בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו יוֹתֵר מִבִּלְעָם. וְכָךְ לָמַדְנוּ, כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה בֶּן אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה בַּעֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, צָרִיךְ לְעוֹרֵר בַּמַּעֲשֶׂה לְמַטָּה. שֶׁבַּמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּמַטָּה מִתְעוֹרֵר מַעֲשֶׂה לְמַעְלָה, וְהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה שלמטה צָרִיךְ בִּקְדֻשָּׁה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין מַעֲשֶׂה, יֵשׁ דִּבּוּר. וּבְדִבּוּר הַפֶּה תָּלוּי הַמַּעֲשֶׂה, לְעוֹרֵר לְמַעְלָה. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִים לְעוֹרֵר קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה בְּמַעֲשֶׂה וּבְדִבּוּר, כָּךְ גַּם אוֹתָם שֶׁבָּאִים מִצַּד הַטֻּמְאָה צְרִיכִים לְעוֹרֵר אֶת הַצַּד שֶׁלָּהֶם בְּמַעֲשֶׂה וּבְדִבּוּר הַפֶּה.

ו וְאַף עַל גַּב שֶׁבִּלְעָם הָיָה הַגָּדוֹל מִכָּל מְכַשְּׁפֵי הָעוֹלָם - מְכַשֵּׁף עֶלְיוֹן מִמֶּנּוּ הָיָה בָּלָק. בְּקֶסֶם הָיָה בָּלָק גָּדוֹל מִכָּל הַחֲכָמִים, וּבִלְעָם בְּנַחַשׁ. קֶסֶם וְנַחַשׁ שְׁתֵּי דְרָגוֹת הֵן. קֶסֶם תָּלוּי בְּמַעֲשֶׂה, נַחַשׁ לֹא תָלוּי בְּמַעֲשֶׂה, אֶלָּא בְּהִסְתַּכְּלוּת וּבְדִבּוּר הַפֶּה, וְאָז מְעוֹרְרִים עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם, וְעוֹשֶׂה מַה שֶּׁעוֹשֶׂה.

ז וְיִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לֹא כָּךְ, אֶלָּא כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וְכָל מַעֲשֵׂיהֶם לְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם רוּחַ קְדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לב) עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם. וְעַל זֶה כָּתוּב, (במדבר כג) כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי הֵם אֲחוּזִים בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה. וּמַעֲשֵׂיהֶם בִּקְדֻשָׁה בָּאִים, וּקְדֻשָּׁה מִתְעוֹרֶרֶת עֲלֵיהֶם וּמִתְלַבְּשִׁים בָּהּ.

ח וּבֹא רְאֵה, בְּקֶסֶם הָיָה בָּלָק גָּדוֹל מִכָּל הַחֲכָמִים, וּבִלְעָם בְּנַחַשׁ. וְעַל זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁרָצָה בָּלָק לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ, מַה כָּתוּב? (במדבר כב) וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם. בֹּא רְאֵה, בְּדִבּוּר הַפֶּה הָיָה בִּלְעָם גָּדוֹל מִכָּל הַמְּכַשְּׁפִים שֶׁל הָעוֹלָם, וּבְהִסְתַּכְּלוּת אוֹתוֹ נָחָשׁ הָיָה יוֹדֵעַ לְכַוֵּן אֶת הַשָּׁעָה, וְעַל זֶה רָצָה בָּלָק להתחבר עם בלעם כדי לְהַשְׁלִים דָּבָר קֶסֶם וְנַחַשׁ.

ט אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רָשָׁע, הֲרֵי קִדְּמוּךְ בָּנַי. מַעֲשֶׂה יֵשׁ בְּתוֹכָם שֶׁכָּל הַצְּדָדִים הָרָעִים וְהַמִּינִים הָרָעִים וְכִשְׁפֵי הָעוֹלָם לֹא יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, שֶׁכֻּלָּם בּוֹרְחִים מִלְּפָנָיו. וּמַהוּ? אֹהֶל מוֹעֵד, וּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, וְשִׁמּוּשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ, וּקְטֹרֶת הַבְּשָׂמִים, שֶׁמְּבַטֶּלֶת כָּל רִתְחָהּ וְרֹגֶז שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְעוֹלוֹת וְקָרְבָּנוֹת בְּכָל יוֹם, וּשְׁנֵי מִזְבְּחוֹת, לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה מִזְבְּחוֹת, וְשֻׁלְחָן וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְאֶת הַכִּיּוֹר וְאֶת כַּנּוֹ, וְכַמָּה שִׁמּוּשִׁים לַמַּעֲשֶׂה, לְדִבּוּר הַפֶּה, הָאָרוֹן וּשְׁנֵי לוּחוֹת הַתּוֹרָה, וְאַהֲרֹן לְכַפֵּר עַל הָעָם בִּתְפִלָּה בְּכָל יוֹם. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁגִּיחַ אוֹתוֹ רָשָׁע בָּזֶה, אָמַר: כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל. מָה הַטַּעַם? משום: ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ.

י וְעַל זֶה אמר הקב״ה: עַמִּי זְכָר נָא, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, זִכְרוּ אוֹתוֹ זְמַן שֶׁהִתְחַבְּרוּ בָּלָק וּבִלְעָם לְהַשְׁמִידְכֶם וְלֹא יָכְלוּ, שֶׁאֲנִי אָחַזְתִּי בָכֶם כְּמוֹ אָב שֶׁאוֹחֵז אֶת בְּנוֹ וְלֹא מַשְׁאִיר אוֹתוֹ בְּיַד אַחֵר. מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל, מַה זֶּה לְעֻמַּת זֶה? אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יִשְׂרָאֵל, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, תִּהְיוּ זוֹכְרִים כָּל זְמַן שֶׁהֱיִיתֶם אֲחוּזִים בִּי, וְלֹא יָכֹל אוֹתוֹ רָשָׁע בִּכְשָׁפָיו וּקְסָמָיו לִשְׁלֹט עֲלֵיכֶם. כֵּיוָן שֶׁעֲזַבְתֶּם אֶת יְדֵיכֶם מִלֶּאֱחֹז בִּי וִהְיִיתֶם בַּשִּׁטִּים, מַה כָּתוּב? (במדבר כה) וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן. בַּגִּלְגָּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יב) בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ, וְאָז שָׁלְטוּ בָכֶם שׂוֹנְאֵיכֶם. וְכָל זֶה לָמָּה? לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'. כָּל אוֹתָן צְדָקוֹת שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם אֲחוּזִים בִּי, וְלֹא הִשְׁאַרְתִּי דָבָר בָּעוֹלָם לִשְׁלֹט בָכֶם, וְהָרֹגֶז שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה וְהַמִּינִים הָרָעִים לֹא יְכוֹלִים לִקְרַב לָכֶם.

 

מאמר ויבא אלקים אל בלעם

יא וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֵלָי. בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס הַשֶּׁמֶשׁ, וְכָל הַשְּׁעָרִים נִסְתָּמִים, וְנִכְנָס הַלַּיְלָה וּמַחֲשִׁיךְ, כַּמָּה קְבוּצוֹת מֻתָּרִים מִשַּׁלְשְׁלוֹתֵיהֶם, וְהוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם, וְכַמָּה מְמֻנִּים גְּדוֹלִים עֲלֵיהֶם שֶׁמַּנְהִיגִים אוֹתָם. וְיֵשׁ מְמֻנֶּה גָּדוֹל עַל הַכֹּל מִצַּד הַשְּׂמֹאל, וְאוֹתוֹ רָשָׁע שהוא בלעם הָיָה מָצוּי אֵצֶל אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה הָעֶלְיוֹן מֵהַכֹּל בִּכְשָׁפָיו. וְהוּא הָיָה אוֹמֵר בִּכְשָׁפָיו בַּלַּיְלָה, בִּזְמַן שֶׁהוּא שׁוֹלֵט בְּכָל סִיעָתוֹ, וְהוּא הָיָה בָּא לְהִמָּצֵא אֶצְלוֹ, וּמוֹדִיעַ לוֹ מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה.

יב כְּגוֹן זֶה, (בראשית לא) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי, אוֹתוֹ שֶׁמָּצוּי אֶצְלוֹ דהיינו הממונה. (בראשית כ) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ, כֻּלָּם כְּגוֹן זֶה. בְּכָל מָקוֹם קוֹרְאִים לוֹ בְּאוֹתָם כְּשָׁפִים, וְעַל זֶה הָיָה מָצוּי בַּלַּיְלָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּיּוֹם משום שבלילה זמן שליטתו, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. וְכָל הַמְּכַשְּׁפִים וְהַחֲכָמִים הָאֵלּוּ הָיוּ לַאֲבִימֶלֶךְ, שֶׁכָּתוּב (בראשית כו) וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן. כָּתוּב כָּאן בְּעַד הַחַלּוֹן, וְכָתוּב שָׁם: (שופטים ה) בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא שאם סיסרא השתמשה בכשפים כמו אבימלך וכמו לבן וכמו בלעם, אשר אותו אֱלֹהִים שבא אליהם הוא הממונה שהם המשיכו בכשפים בלילה. לָבָן הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, בִּלְעָם כְּמוֹ זֶה.

יג וְעַל זֶה כָּתוּב בְּכֻלָּם אֱלֹהִים ולא הוי״ה, שכתוב: וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם, וכתוב: וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן, וכתוב: וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ. הוּא הממונה בָּא אֲלֵיהֶם, וְלֹא הֵם אֵלָיו, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶם לממונים מָקוֹם זָמִין. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב אֱלֹהִים! אֶלָּא שֶׁהַשֵּׁם הַזֶּה אֱלֹהִים מִשְׁתַּתֵּף בַּכֹּל, וַאֲפִלּוּ עֲבוֹדָה זָרָה גַּם נִקְרֵאת אֱלֹהִים, דהיינו אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וּבִכְלַל שֶׁל אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֵלֶּה מְמֻנִּים, וּבִכְלַל זֶה הָיוּ, וְלָכֵן הממונה נִקְרָא כָּךְ בשם אֱלֹהִים. וְאוֹתוֹ רָשָׁע שהוא בלעם הָיָה אוֹמֵר בִּכְשָׁפָיו וְקוֹרֵא לוֹ, וּבָא הממונה אֵלָיו. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, (במדבר כב) לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה וַהֲשִׁבתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֵלָי. אוֹתוֹ רָשָׁע שהוא בלעם מְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ ואמר יְדַבֵּר ה' אֵלָי, שֶׁהֲרֵי לֹא כָתוּב בּוֹ, אֶלָּא וַיָּבֹא אֱלֹהִים ולא הוי״ה.

 

 

מאמר כי טוב בעיני ה׳ לברך את ישראל

יד דָּבָר אַחֵר: כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֵלָי - עַל יְדֵי אוֹתוֹ שָׁלִיחַ שֶׁל הַצַּד הָאַחֵר דהיינו הממונה. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי בַּיּוֹם נִמְצָא אֶצְלוֹ - אֶלָּא וַדַּאי בְּנַחַשׁ הַהִתְבּוֹנְנוּת הָיְתָה בּוֹ שגם הוא נקרא אֱלֹהִים, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הָיָה מִסְתַּכֵּל לְכַוֵּן אֶת הַשָּׁעָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב: וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים. וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי ה' לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. איך ראה? אֶלָּא שֶׁאוֹתוֹ יוֹם הִסְתַּכֵּל לְכַוֵּן אֶת הַשָּׁעָה, וְלֹא נִמְצָא כִּשְׁאָר הַיָּמִים, וְאָז רָאָה שֶׁאֵין רֹגֶז גָּדוֹל נִמְצָא בָעוֹלָם, אָז יָדַע כִּי טוֹב בְּעֵינֵי ה' לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. בְּאוֹתוֹ זְמַן הֶעֱזִיב אֶת עַצְמוֹ מִכָּל הַנְּחָשִׁים שֶׁל הָעוֹלָם, וְלֹא הִסְתַּכֵּל בָּהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב: וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים.

טו בֹּא רְאֵה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהָרֹגֶז נִמְצָא, אָז הַשְּׂמֹאל מִתְעוֹרֵר למעלה, וְהָיָה יוֹדֵעַ אוֹתוֹ בלעם הָרָשָׁע אֶת הַמָּקוֹם לֶאֱחֹז בְּצַד הַשְּׂמֹאל לְקַלֵּל. וְהִתְבּוֹנֵן בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, וְלֹא מָצָא. וְאָז מַה כָּתוּב? (במדבר כג) מָה אֶקֹּב לֹא קַבּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם ה'. וּמִשּׁוּם כָּךְ: (מיכה ו) עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק וְגוֹ' וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר? אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, אַשְׁרֵי חֶלְקָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

 

מאמר אם בחקותי תלכו

טז (ויקרא יח) אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ. אִם בְּחֻקֹּתַי - זֶה מָקוֹם שֶׁגְּזֵרוֹת הַתּוֹרָה תְּלוּיוֹת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שהוא המלכות, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט) אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ. חֹק הוּא שֶׁנִּקְרָא כָּךְ המלכות, וּגְזֵרוֹת הַתּוֹרָה בּוֹ נִכְלָלוֹת במלכות. (ויקרא כה) וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ. מִשְׁפָּטַי - זֶהוּ מָקוֹם אַחֵר עֶלְיוֹן שהוא ז״א שֶׁאוֹתָהּ חֻקָּה שהיא המלכות אֲחוּזָה בּוֹ, וּמִתְחַבְּרִים זֶה בָּזֶה, שֶׁל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים דהיינו החוקות שבמלכות נאחזות במשפטים שבז״א, וְכָל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְכָל גְּזֵרוֹת הַתּוֹרָה, וְכָל קְדֻשּׁוֹת הַתּוֹרָה בָּזֶה אֲחוּזִים בז״א ומלכות, מִשּׁוּם שֶׁזּוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב שהוא ז״א, וְזוֹ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שהיא המלכות.

יז וְעַל זֶה: אִם בְּחֻקֹּתַי. כָּל אוֹתָם גְּזֵרוֹת וְדִינִים וָעֳנָשִׁים וּמִצְווֹת, שֶׁהֵם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה – דהיינו המלכות שנקראת חֻקָּה. וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב שהוא ז״א, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פא) מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שהוא ז״א הנקרא יַעֲקֹב. וְזֶה אָחוּז בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה, וְהַכֹּל אֶחָד. וְזֶהוּ כְּלַל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ דהיינו ייחוד ז״א ומלכות. וּמִי שֶׁעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, כְּאִלּוּ פָּגַם אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, מִשּׁוּם שֶׁחֹק וּמִשְׁפָּט זֶהוּ הַשֵּׁם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְעַל זֶה: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ - זוֹ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ - זוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְזֶהוּ כְּלַל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ.

יח וַעָשִׂיתֶם אֹתָם. מַה זֶּה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם? כֵּיוָן שֶׁאָמַר תֵּלְכוּ וְתִשְׁמְרוּ, לָמָּה וַעֲשִׂיתֶם? אֶלָּא מִי שֶׁעוֹשֶׂה מִצְווֹת הַתּוֹרָה וְהוֹלֵךְ בִּדְרָכֶיהָ, כִּבְיָכוֹל כְּאִלּוּ עָשָׂה אוֹתוֹ לְמַעְלָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאִלּוּ עֲשָׂאַנִי, וּפֵרְשׁוּהָ. וְעַל זֶה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לחוק ומשפט שהם זו״ן. וַעֲשִׂיתֶם אַתֶּם כָּתוּב וַדַּאי, וְהוֹאִיל וּמִתְעוֹרְרִים עֲלֵיכֶם לְהִתְחַבֵּר זֶה בָּזֶה, שֶׁיִּמָּצֵא הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי, וַעֲשִׂיתֶם אַתֶּם וַדַּאי.

יט כְּמוֹ זֶה אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, (שמואל ב ח) וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם, וְכִי דָּוִד עָשָׂה אוֹתוֹ? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהָלַךְ בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה וְעָשָׂה מִצְווֹת הָתּוֹרָה וְהִנְהִיג אֶת הַמַּלְכוּת כָּרָאוּי, כִּבְיָכוֹל עָשָׂה שֵׁם לְמַעְלָה, וְלֹא הָיָה מֶלֶךְ בָּעוֹלָם שֶׁזָּכָה לָזֶה כְּמוֹ דָוִד, שֶׁהָיָה קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁעוֹלֶה הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שהוא המלכות בַּכִּסֵּא, בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה הַיּוֹם. כִּבְיָכוֹל הוּא עָשָׂה שֵׁם מַמָּשׁ דהיינו שדוד העלה את המלכות לזיווג עם ז״א, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד) וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל. וּמִשּׁוּם כָּךְ: וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם. וְעַל זֶה כָּתוּב: וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְאִם אַתֶּם תִּשְׁתַּדְּלוּ לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, לְהַתְקִין אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי, כָּל אוֹתָן בְּרָכוֹת שֶׁלְּמַעְלָה יִמָּצְאוּ אֶצְלְכֶם בְּתִקּוּנֵיהֶן כָּרָאוּי.

מאמר ונתתי גשמיכם בעתם

כ (ויקרא כו) וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְגוֹ'. כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִתֵּן כֹּחוֹ עֲלֵיכֶם. מִי הֵם? אוֹתוֹ תִקּוּן שֶׁעֲשִׂיתֶם שֶׁל אוֹתוֹ ייחוד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ דהיינו הייחוד של חוק ומשפט שהם זו״ן, שהם ישפיעו לכם כְּמוֹ זֶה כָּתוּב (בראשית יח) וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. וְכִי כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב: וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה', לָמָּה צריך לכתוב: לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט? אֶלָּא מִי שֶׁשּׁוֹמֵר דַּרְכֵי הַתּוֹרָה, כִּבְיָכוֹל הוּא עוֹשֶׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. וּמַה זֶּה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט? זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם שֶׁלֹּא יוֹדְעִים וְלֹא מַשְׁגִּיחִים בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם. מִי עוֹשֶׂה הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּכָל יוֹם? הֱוֵה אוֹמֵר, מִי שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לָעֲנִיִּים.

 

 

מאמר צְדָקָה לְמִסְכְּנָא  צְדָקָה לֶעָנִי

כא בֹּא רְאֵה, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ כָּךְ הוּא, שֶׁהֶעָנִי אָחוּז בַּדִּין, וְכָל מַאֲכָלוֹ הוּא בְּדִין, הַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא צֶדֶק שהיא מלכות, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כב) תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף. תְּפִלָּה, זוֹ תְפִלָּה שֶׁל יָד דהיינו המלכות, וּבֵאַרְנוּ שבזמן שהמלכות אינה בזיווג עם ז״א, המלכות היא עניה ונקראת צֶדֶק. וּמִי שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לֶעָנִי, הוּא עוֹשֶׂה לְמַעְלָה שֵׁם קָדוֹשׁ שָׁלֵם כָּרָאוּי דהיינו שמחבר את המלכות עם ז״א המשפיע לה הכל. כִּי צְדָקָה זֶה עֵץ הַחַיִּים שהוא ז״א, וּצְדָקָה נוֹתֵן ומשפיע לְצֶדֶק שהיא המלכות. וּכְשֶׁנּוֹתֵן לְצֶדֶק, אָז מִתְחַבֵּר זֶה עִם זֶה ז״א עם מלכות, וְהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ נִמְצָא שָׁלֵם ולכן כתוב: לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. מִי שֶׁעוֹשֶׂה זוֹ הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַטָּה, בְּוַדַּאי כְּאִלּוּ עָשָׂה אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בִּשְׁלֵמוּת. כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לְמַטָּה, כָּךְ מִתְעוֹרֵר לְמַעְלָה. וְעַל זֶה כָּתוּב, (תהלים קו) אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת. עֹשֵׂה צְדָקָה - זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל הוּא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ.

כב בֹּא רְאֵה, הֶעָנִי הֲרֵי נִתְבָּאֵר מִיהוּ מְקוֹמוֹ דהיינו המלכות בעת שאינה בזיווג עם ז״א. מָה הַטַּעַם? כִּי הֶעָנִי אֵין לוֹ מִשֶּׁלּוֹ כְּלוּם אֶלָּא מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לוֹ, וְהַלְּבָנָה שהיא המלכות אֵין לָהּ אוֹר מִשֶּׁלָּהּ אֶלָּא מַה שֶּׁהַשֶּׁמֶשׁ שהוא ז״א נוֹתֵן לָהּ.

כג בֹּא רְאֵה, לָמָּה עָנִי חָשׁוּב כְּמֵת? מָה הַטַּעַם? כִּי אוֹתוֹ מָקוֹם גּוֹרֵם לוֹ, שֶׁהֲרֵי בִּמְקוֹם הַמָּוֶת הוּא מָצוּי כי המלכות נקראת עץ הדעת טוב ורע, שאם זוכה הרי טוב וחיים, ואם אינו זוכה הרי רע ומוות, וְלָכֵן נִקְרָא מֵת. אוֹתוֹ שֶׁחָס עָלָיו הוּא נוֹתֵן לוֹ צְדָקָה, וגורם שיהיה עֵץ הַחַיִּים שנקרא צְדָקָה שׁוֹרֶה עָלָיו על עץ הדעת שהוא אילן המות, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י) וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. וּכְמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה אָדָם לְמַטָּה שמחייה את העני הנקרא מֵת, כָּךְ גַּם הוּא עוֹשֶׂה לְמַעְלָה מַמָּשׁ שמשרה את עץ החיים על עץ המוות. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל הַזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת שֵׁם קָדוֹשׁ לְמַעְלָה דהיינו לייחד המלכות עם ז״א, מִשּׁוּם כָּךְ הַצְּדָקָה עוֹלָה עַל הַכֹּל.

כד וְהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כְּשֶׁהַצְּדָקָה לִשְׁמָהּ, שֶׁהֲרֵי מְעוֹרֵר צְדָקָה לְצֶדֶק דהיינו ז״א למלכות לְחַבְּרָם כְּאֶחָד, וְשֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל שֵׁם קָדוֹשׁ כָּרָאוּי. שֶׁהֲרֵי צֶדֶק לֹא מִתְתַּקֵּן וְלֹא נִשְׁלָם אֶלָּא בִּצְדָקָה, שֶׁכָּתוּב (ישעיה נד) בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי. וְלִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר שהיא המלכות, שרק בצדקה היא נשלמת, וּמִשּׁוּם כָּךְ: וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְגוֹ' שזה נעשה על ידי אתערותא דלתתא.

 

מאמר ונתתי שלום בארץ

כה (ויקרא כו) וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְגוֹ'. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (תהלים ד) רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ וְגוֹ'. רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ, שֶׁצָּרִיךְ בֶּן אָדָם לְהַרְגִּיז יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע, וְיָפֶה. אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹרֵד הַלַּיְלָה וּבֶן אָדָם שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ, כַּמָּה מְמֻנִּים עַל הַחֻקִּים שהם מלאכי חבלה מִתְעוֹרְרִים בָּעוֹלָם, וְהוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים, וּבְנֵי אָדָם צְרִיכִים לְהֵחָרֵד מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלִפְחֹד מִמֶּנּוּ, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִמָּצֵא נַפְשׁוֹ בְתוֹכָם וְיִנָּצֵל מֵהֶם, וְיִצְטָרֵךְ לוֹ לְבֶן אָדָם שֶׁלֹּא יוֹצִיא מִלָּה בְּפִיו מֵהֶם כלומר שלא ידבר ממציאותם כלל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעוֹרֵר אוֹתָם אֵלָיו וְלֹא יִמָּצְאוּ עִמּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב: אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדמּוּ סֶלָה, דהיינו שֶׁלֹּא יוֹצִיא מֵהֶם דִּבּוּר בְּפִיו.

כו בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְצָאִים יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַה כָּתוּב? וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ. זֶה לְמַעְלָה. שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִתְחַבֵּר עִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כי שָׁלוֹם פירושו יסוד, בָּאָרֶץ פירושו מלכות. אָז: וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם: וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ. זוֹ חַיָּה שֶׁל מִין רַע לְמַטָּה. וּמַהִי? אַגְרַת בַּת מַחֲלַת שהיא קליפה רעה, הִיא וְכָל סִיעָתָהּ. זֶה בַּלּיְלָה. ופירושו של: וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ בַּיּוֹם, בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּאִים מִצִּדָּהּ שהם מזיקי עולם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כו) וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם.

כז רַבִּי אַבָּא אָמַר, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁאֲפִלּוּ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם לא תעבור בארצכם, כְּמוֹ פַּרְעֹה נְכֹה שרצה לעבור דרך ארץ ישראל, ולא עזבו יאשיהו מלך יהודה. אֲבָל: וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר, זוֹ הַסִּיעָה שֶׁלָּהּ הבאים מצד הקליפה. וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה שהיא הקליפה בעצמה, שֶׁלֹּא תִשְׁלֹט בָּאָרֶץ, וַאֲפִלּוּ הַעֲבָרָה בְּעָלְמָא לֹא תַעֲבֹר עֲלֵיכֶם, וַאֲפִלּוּ חֶרֶב שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים, וַאֲפִלּוּ בֶּן אָדָם מְזֻיָּן לֹא יַעֲבֹר עֲלֵיכֶם.

כח וְאֶת זֶה דָּרַשׁ יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ שלא הניח לעבור לחייליו של פרעה נכה בארץ, וּפֵרְשׁוּהָ שֶׁהוּא יאשיהו נִתְפַּס בַּחֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל ועל כן נהרג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ד) רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם וְגוֹ'. כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, אִם רֹאשׁ הָעָם הוּא טוֹב, כָּל הָעָם נִצּוֹלִים בִּגְלָלוֹ. וְאִם רֹאשׁ הָעָם לֹא כָשֵׁר, כָּל הָעָם נִתְפָּסִים בְּחֶטְאוֹ. וַהֲרֵי יֹאשִׁיָּהוּ רֹאשׁ כָּשֵׁר הָיָה וּמַעֲשָׂיו כְּשֵׁרִים, לָמָּה נִתְפַּס בַּחֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל?

כט אֶלָּא עַל שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּיִרְמְיָהוּ וְלֹא יִסֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל שיחזרו בתשובה, שֶׁחָשַׁב שֶׁכֻּלָּם צַדִּיקִים כְּמוֹתוֹ. וְיִרְמְיָה הָיָה אוֹמֵר לוֹ, וְלֹא הֶאֱמִין בּוֹ, וְלָכֵן נִתְפַּס בַּחֲטָאֵיהֶם. וְעוֹד, שֶׁהַלְּבָנָה שהיא המלכות הִנְמִיכָה אֶת אוֹרָהּ והיתה בשפל האור, וְרָצְתָה לְהִסָּתֵם כי כבר היה קרוב לחורבן בית המקדש.

 

מאמר ונתתי משכני בתוככם

ל (ויקרא כו) וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכֲכֶם וְגוֹ'. וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי - זוֹ הַשְּׁכִינָה. מִשְׁכָּנִי – פירושו מַשְׁכּוֹנִי דהיינו המשכון שלי, שֶׁהִתְמַשְׁכְּנָה הַשְּׁכִינָה בַּחֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל כי השכינה הולכת עם ישראל בגלות. וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, מַשְׁכּוֹנִי בְּוַדַּאי. מָשָׁל לְבֶן אָדָם שֶׁהָיָה אוֹהֵב אֶחָד אַחֵר, אָמַר לוֹ: וַדַּאי בְּאַהֲבָה עֶלְיוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לִי אֵלֶיךְ אֲנִי רוֹצֶה לָדוּר עִמְּךְ. אָמַר, אֵיךְ אֵדַע שֶׁתָּדוּר אֶצְלִי? לָקַח כָּל חֶמְדַּת בֵּיתוֹ וְהֵבִיא אֵלָיו. אָמַר, הִנֵּה הַמַּשְׁכּוֹן אֶצְלְךְ שֶׁלֹּא אֶפָּרֵד מִמְּךְ לְעוֹלָמִים.

לא כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָצָה לָדוּר עִם יִשְׂרָאֵל, מֶה עָשָׂה? לָקַח אֶת חֶמְדָּתוֹ שהיא השכינה וְהוֹרִיד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם: יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה מַשְׁכּוֹנִי אֶצְלְכֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶפָּרֵד מִכֶּם לְעוֹלָמִים. וְאַף אַף גַּב שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְרַחֵק מֵאִתָּנוּ, אֶת הַמַּשְׁכּוֹן הִשְׁאִיר בְּיָדֵינוּ כי השכינה עימנו בגלות, וְאָנוּ שׁוֹמְרִים אֶת אוֹתָהּ חֶמְדָּתוֹ. מִי שֶׁיִּרְצֶה אֶת מַשְׁכּוֹנוֹ, יָבא לָדוּר אֶצְלֵנוּ. לָכֵן: וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכֲכֶם, מַשְׁכּוֹן אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם כְּדֵי שֶׁאָדוּר עִמָּכֶם. וְאַף עַל גַּב שֶׁיִּשְׂרָאֵל כָּעֵת בַּגָּלוּת, מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶצְלָם, וְלֹא עָזְבוּ אוֹתוֹ לְעוֹלָמִים.

לב וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם. בדומה לְאָדָם שֶׁאוֹהֵב אֶת חֲבֵרוֹ וְרוֹצֶה לָדוּר עִמּוֹ, מֶה עָשָׂה? לָקַח מִטָּתוֹ וֶהֱבִיאָהּ לְבֵיתוֹ. אָמַר, זוֹ מִטָּתִי בְּבֵיתְךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתְרַחֵק מִמְּךְ, מִמִּטָּתְךְ וּמִכֵּלֶיךְ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר: וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכֲכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם. הִנֵּה מִטָּתִי שהיא השכינה בְּבֵיתְכֶם. כֵּיוָן שֶׁמִּטָּתִי עִמָּכֶם, תֵּדְעוּ שֶׁלֹּא אֶפָּרֵד מִכֶּם, וְלָכֵן: וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם דהיינו שלא אתרחק מכם.

לג (ויקרא כו) וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכֲכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים. כֵּיוָן שֶׁמִּשְׁכָּנִי אֶצְלְכֶם, בְּוַדַּאי תֵּדְעוּ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ עִמָּכֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג) כִּי ה' אֱלֹהֶיךְ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךְ לְהַצִּילְךְ וְלָתֵת אֹיְבֶיךְ לְפָנֶיךְ וְהָיָה מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ.

לד רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי יְהוּדָה הָיוּ מְצוּיִים לַיְלָה אֶחָד בִּכְפָר קָרוֹב לְיָם טְבֶרְיָה, קָמוּ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק לְרַבִּי יְהוּדָה, נֹאמַר בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁאָנוּ בְּמָקוֹם זֶה, לֹא צְרִיכִים לְהִפָּרֵד מֵעֵץ הַחַיִּים.

 

מאמר ומשה יקח את האהל

לה פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר, (שמות לג) וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְגוֹ'. וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל לָמָּה? אֶלָּא אָמַר מֹשֶׁה, הוֹאִיל וְיִשְׂרָאֵל מְשַׁקְּרִים בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֶחֱלִיפוּ אֶת כְּבוֹדוֹ בחטא העגל, הֲרֵי מַשְׁכּוֹנוֹ שהיא השכינה הנקראת אֹהֶל מוֹעֵד יִהְיֶה בְּיָד שֶׁל נֶאֱמָן, עַד שֶׁנִּרְאֶה אֵצֶל מִי יִשָּׁאֵר המשכון.

לו אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ, אַתָּה תִּהְיֶה הַנֶּאֱמָן בֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵין יִשְׂרָאֵל, וְיִשָּׁאֵר הַמַּשְׁכּוֹן בְּיָדֶיךְ בְּנֶאֱמָנוּת, וְנִרְאֶה אֵצֶל מִי יִשָּׁאֵר. מַה כָּתוּב? וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרֲתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל. מָה הַטַּעַם שנתן המשכון לִיְהוֹשֻׁעַ? מִשּׁוּם שֶׁהוּא כַּלְּבָנָה שהיא סוד המלכות הנקראת אֹהֶל מוֹעֵד לְגַבֵּי הַשֶּׁמֶשׁ שהוא משה רבנו, וְהוּא יְהוֹשֻׁעַ רָאוּי לִשְׁמֹר אֶת הַמַּשְׁכּוֹן שהוא בחינתו, וְעַל זֶה: לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל.

לז אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, לֹא רָאוּי לעשות כָּךְ, שֶׁהֲרֵי מַשְׁכּוֹנִי נָתַתִּי בִידֵיהֶם של ישראל. אַף עַל פִּי שֶׁהֵם חָטְאוּ אֵלַי, הַמַּשְׁכּוֹן יִהְיֶה אֶצְלָם, שֶׁלֹּא יִפָּרְדוּ מִמֶּנּוּ. הֲתִרְצֶה שֶׁאֶפָּרֵד מִיִּשְׂרָאֵל, וְלֹא אָשׁוּב אֲלֵיהֶם לְעוֹלָמִים כי השכינה היא משכון בידי ישראל שהקב״ה לא יעזוב אותם?! אֶלָּא הָשֵׁב אֶת מַשְׁכּוֹנִי אֲלֵיהֶם, וּבִגְלָלוֹ לֹא אֶעֱזֹּב אוֹתָם בְּכָל מָקוֹם שיהיו.

לח אַף עַל גַּב שֶׁיִּשְׂרָאֵל חָטְאוּ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶת הַמַּשְׁכּוֹן הַזֶּה שֶׁלּוֹ הֵם לֹא עָזְבוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא לוֹקֵחַ אוֹתוֹ מִבֵּינֵיהֶם. וְעַל זֶה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל, שְׁכִינָה עִמָּהֶם. וְעַל זֶה כָּתוּב: וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכֲכֶם, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

 

 

 

מאמר דומה דודי לצבי

לט פָּתַח רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר, (שיר השירים ב) דּוֹמֶה דּוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה וְגוֹ'. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁזָּכוּ שֶׁמַּשְׁכּוֹן זֶה יִהְיֶה אֶצְלָם מֵהַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהֵם בַּגָּלוּת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְשַׁבָּתוֹת וּזְמַנִּים לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם, וּלְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ מַשְׁכּוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵצְלָם, שֶׁהוּא חֶמְדָּתוֹ.

מ בדומה לְמֶלֶךְ שֶׁסָּרְחָה הַגְּבִירָה, וְהוֹצִיאָהּ מֵהֵיכָלוֹ. מֶה עָשְׂתָה? לָקְחָה אֶת הַבֵּן שֶׁלּוֹ, חֶמְדַּת הַמֶּלֶךְ, אֲהוּבוֹ. וּמִשּׁוּם שֶׁדַּעַת הַמֶּלֶךְ עָלֶיהָ, הִשְׁאִירוֹ בְיָדֶיהָ. בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה רְצוֹן הַמֶּלֶךְ עַל הַגְּבִירָה וְעַל בְּנוֹ, הָיָה עוֹלֶה לַעֲלִיּוֹת וְיוֹרֵד מַדְרֵגוֹת, וְעוֹלֶה עַל הַכְּתָלִים, לְהִסְתַּכֵּל וּלְהַשְׁגִּיחַ בֵּין נִקְבֵי הַכֹּתֶל עֲלֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה אוֹתָם, הוּא מַתְחִיל לִבְכּוֹת מֵאֲחוֹרֵי חֲרַכֵּי הַכֹּתֶל, וְאַחַר כָּךְ הוֹלֵךְ לוֹ.

מא כָּךָ יִשְׂרָאֵל, אַף עַל גַּב שֶׁיָּצְאוּ מֵהֵיכַל הַמֶּלֶךְ ובאו בגלות, אוֹתוֹ הַמַּשְׁכּוֹן הֵם לֹא עָזְבוּ, וּמִשּׁוּם שֶׁרְצוֹן הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם, הִשְׁאִיר אוֹתוֹ עִמָּהֶם. בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה רְצוֹן הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ עַל הַגְּבִירָה וְעַל יִשְׂרָאֵל, הוּא עוֹלֶה עֲלִיּוֹת מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת, יוֹרֵד מַדְרֵגוֹת, וְעוֹלֶה עַל הַכְּתָלִים, לְהִסְתַּכֵּל וּלְהַשְׁגִּיחַ בֵּין חֲרַכֵּי הַכֹּתֶל עֲלֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה אוֹתָם, מַתְחִיל לִבְכּוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב: דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, לְדַלֵּג מִכֹּתֶל לַעֲלִיָּה, וּמֵעֲלִיָּה לְכֹתֶל. הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת שֶׁבְּוַדַּאי בֵּית הַכְּנֶסֶת צָרִיךְ חַלּוֹנוֹת. מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים, לְהִסְתַּכֵּל וּלְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם. וְלָכֵן יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לִשְׂמֹחַ בְּאוֹתוֹ יוֹם, שֶׁהֵם יוֹדְעִים זֶה וְאוֹמְרִים, (תהלים קיח) זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ. מב (ויקרא כו) וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְגוֹ'. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (משלי ג) מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ. כַּמָּה חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְהוֹכִיחַ אוֹתָם וּלְהַנְהִיגָם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, כְּמוֹ אָב שֶׁאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ, וּמִתּוֹךְ אַהֲבָתוֹ אֵלָיו יֵשׁ בְּיָדוֹ שַׁרְבִיט תָּמִיד לְהַנְהִיגוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, שֶׁלֹּא יִסְטֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי ג) כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה. וּמִי שֶׁלֹּא אוֹהֵב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשׂוֹנֵא אוֹתוֹ, הוּא מְסַלֵּק מִמֶּנּוּ תּוֹכָחָה, וּמְסַלֵּק מִמֶּנּוּ אֶת הַשַּׁרְבִיט.

מג כָּתוּב (מלאכי א) אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה' וְגוֹ'. מִתּוֹךְ אַהֲבָתוֹ יֵשׁ בְּיָדוֹ תָּמִיד שַׁרְבִיט לְהַנְהִיגוֹ. וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי, מִשּׁוּם כָּךְ סִלַּקְתִּי מִמֶּנּוּ אֶת הַשַּׁרְבִיט, סִלַּקְתִּי מִמֶּנּוּ תּוֹכָחָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתֵּן לוֹ חֵלֶק בִּי. הוּא רִחוּק נַפְשִׁי, אֲבָל אַתֶּם - אָהַבְתִּי אֶתְכֶם וַדַּאי. וּמִשּׁוּם כָּךְ: מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ. מַה זֶּה וְאַל תָּקֹץ? כְּמוֹ מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מִתּוֹךְ קוֹצִים, שֶׁאוֹתָם דִּבּוּרִים כְּמוֹ קוֹצִים אֵלָיו בְּעַצְמוֹ.

 

 

 

מאמר צֶדֶק בְּדִינוֹי  צֶדֶק בְּדִינָיו

מד בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְעוֹרֵר צֶדֶק בְּדִינָיו שהיא מלכות מצד הדין שבה, כַּמָּה צִדְדֵי רוּחוֹת מִתְעוֹרְרִים מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, כַּמָּה שַׁרְבִיטִים יוֹצְאִים, מֵהֶם שַׁרְבִיטֵי אֵשׁ, שַׁרְבִיטֵי גֶחָלִים, שַׁרְבִיטֵי שַׁלְהֶבֶת, כֻּלָּם יוֹצְאִים וּמִתְעוֹרְרִים בָּעוֹלָם וּמַלְקִים בְּנֵי אָדָם. תַּחְתֵּיהֶם מְמֻנִּים אֲחֵרִים הנמשכים מהראשונים, בַּעֲלֵי חַבָּלָה, מְמֻנִּים שֶׁל אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. מְשׁוֹטְטִים וְיוֹרְדִים, מַלְקִים וְעוֹלִים וְנוֹטְלִים רְשׁוּת, נִכְנָסִים לְנֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה שהיא בינה דקליפה, מְצַבְּעִים צוּרוֹת, וְאֵשׁ שֶׁדּוֹלֶקֶת מִתְחַבֶּרֶת עִמָּהֶם, יוֹצְאִים הַגֶּחָלִים וּמְשׁוֹטְטִים וְיוֹרְדִים, וְנִמְצָאִים כְּנֶגֶד בְּנֵי אָדָם. וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם. אֶתֵּן לְבַעֲלֵי הַדִּין תּוֹסֶפֶת עַל הַדִּין שֶׁלָּהֶם.

 

יש במלכות ב׳ בחינות דינים:

א.    דינים מנקודת מנעולא

ב.     דינים מנקודת מפתחא

 

תחילה מתעוררים במלכות דינים דמנעולא, שהיא סוד מלכות דצמצום א׳ הבלתי ממותקת בבינה, שזה סוד צֶדֶק בְּדִינָיו, שאז כל דיני המלכות הם דינים קשים.

 

אחר כך מתעוררים במלכות דינים דמפתחא, על ידי עליית המלכות לבינה. ואז הקליפות הנמשכים מדינים שבמלכות עולים אחרי המלכות ונאחזים בבחינות הבינה, שמכאן היא הבינה דקליפה הנקראת נֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה. אשר אלו הדינים נקראים בַּעֲלֵי חַבָּלָה כי הם מקפצים ממקום המלכות ומחבלים בבינה, והם סוד אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת, שמחמת קפיצתם לאחוז בבינה – נאבד מהם המלכות דמלכות שהיא בחינת מנעולא.

 

תחילה הם מְשׁוֹטְטִים וְיוֹרְדִים ומַלְקִים מבחינת הדינים שלמטה שהם דינים מנקודת מנעולא, כמו הקליפות הראשונים. ואחר כך עוֹלִים – כי עולים להתאחז בבינה, וְנוֹטְלִים רְשׁוּת – שלוקחים לעלייה זו כח מהמלכות עצמה שעלתה לבינה, נִכְנָסִים לְנֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה – שהיא מדור הקליפות הנאחזות בבינה, מְצַבְּעִים צוּרוֹת – שצובעים עצמם בצבע אדום, כמו הדינים דבינה, ומטפסים ועולים להאחז בבינה, וְאֵשׁ שֶׁדּוֹלֶקֶת מִתְחַבֶּרֶת עִמָּהֶם – שנתווסף עליהם אש שורף מבחינת הבינה, ואז יוֹצְאִים הַגֶּחָלִים – מנוקבא דתהומא רבא בבחינת גחלים שורפות מדינים דבינה, וּמְשׁוֹטְטִים וְיוֹרְדִים וְנִמְצָאִים כְּנֶגֶד בְּנֵי אָדָם – שדנים בני אדם בתוספת דינים שקיבלו ממלכות שבמקום בינה, כלומר, בנוסף שנאחזים במלכות של מידת הדין שהיא סוד מנעולא, מקבלים תוספת אחיזה גם בבינה, שזה סוד: וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם.

מה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, (בראשית ח) לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם. מַה זֶּה לֹא אֹסִף? לֹא אֶתֵּן תּוֹסֶפֶת לְבַעֲלֵי דִין לְהַשְׁמִיד אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא תּוֹסֶפֶת כְּמוֹ שֶׁהָעוֹלָם יָכוֹל לִסְבֹּל. וְעַל זֶה וְיָסַפְתִּי, אֶתֵּן תּוֹסֶפֶת וַדַּאי.

 

 

 

מאמר שבע על חטאתיכם

מו לָמָּה תּוֹסֶפֶת? כְּדֵי לְיַסֵּר אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹאתֵיכֶם. שֶׁבַע? וַהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם גּוֹבֶה אֶת שֶׁלּוֹ ומעניש במשקל החטא, אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לִסְבֹּל אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים קל) אִם עֲונוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדנָי מִי יַעֲמֹד, וְאַתָּה אָמַרְתָּ: שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם?!

מז אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שֶׁבַע? אֶלָּא הֲרֵי שֶׁבַע כְּנֶגְדְּכֶם, וּמִי הִיא? זוֹ שְׁמִטָּה דהיינו מלכות הממותקת בבינה, שֶׁהִיא שֶׁבַע, שֶׁנִּקְרֵאת שֶׁבַע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז) מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְעַל זֶה: שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם, וְנִקְרֵאת המלכות שֶׁבַע, וְנִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא שֶׁבַע לְבַדָּהּ, לַעֲשׂוֹת שְׁמִטָּה וְלַעֲשׂוֹת דִּינִים, לְהוֹצִיא חֵרוּת, שֶׁהַכֹּל בָּהּ. נִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע, שֶׁהִתְחַבְּרָה עִם אַחֵר שהוא ז״א כְּאֶחָד, לְהָאִיר, לִשְׁלֹט בַּמַּלְכוּת, לְהוֹדִיעַ הַמַּלְכוּת בָּאָרֶץ וּבַכֹּל דהיינו שכבר יצאו במלכות המוחין, בַּת שֶׁבַע נִקְרֵאת. כָּתוּב, (בראשית כו) עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה. בְּאֵר שֶׁבַע, בְּאֵרוֹ שֶׁל יִצְחָק הִיא, וְהַכֹּל הוּא דָּבָר אֶחָד אשר שֶׁבַע וגם בַּת שֶׁבַע מורים על דבקות המלכות בבינה שנקראת שֶׁבַע בקטנות, ונקראת בַּת שֶׁבַע בגדלות.

 

שֶׁבַע – מורה על המלכות בעת שהיא בבחינת הדינים דבינה, שדינים אלו הם הכנה שהמלכות תוכל לקבל המוחין של הארת חכמה מבינה, שאלו המוחין הם סוד חֵרוּת. אבל המלכות עדיין בהכנה ובדינים, ועוד לא במוחין.

 

אחר שהמלכות מקבלת מוחין – המלכות נקראת בַּת שֶׁבַע.

 

בְּאֵרוֹ שֶׁל יִצְחָק – הם סוד המוחין של הארת חכמה.

מח רַבִּי אַבָּא אָמַר, (ויקרא כו) וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אֲנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם, עַל יְדֵי מְמֻנִּים אֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ באות מב. אַף אֲנִי, הֲרֵינִי מִתְעוֹרֵר כְּנֶגְדְּכֶם, וַהֲרֵי שֶׁבַע לְהִתְעוֹרֵר עֲלֵיכֶם כלומר, ז״א מעורר את המלכות להצילנו בגלות.

מט בֹּא רְאֵה אֶת הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל. בדומה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן יְחִידִי, וְהָיָה חוֹטֵא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. יוֹם אֶחָד סָרַח לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ: כָּל הַיָּמִים הַלָּלוּ הִלְקֵיתִי אוֹתְךְ וְלֹא קִבַּלְתָּ. מִכָּאן וְאֵילָךְ רְאֵה מָה אֶעֱשֶׂה לְךְ; אִם אֲגָרֵשׁ אוֹתְךְ מִן הָאָרֶץ וְאוֹצִיא אוֹתְךְ מִן הַמַּלְכוּת, אוּלַי יָקוּמוּ עָלֶיךְ דֻּבֵּי הַשָּׂדֶה, אוֹ זְאֵבֵי הַשָּׂדֶה, אוֹ לִסְטִים, וְיַעֲבִירוּ אוֹתְךְ מִן הָעוֹלָם. מָה אֶעֱשֶׂה? אֶלָּא אֲנִי וְאַתָּה נֵצֵא מִן הָאָרֶץ.

נ כָּךָ שכתוב: אַף אֲנִי, פירושו אֲנִי וְאַתָּה נֵצֵא מִן הָאָרֶץ שנלך בגלות. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יִשְׂרָאֵל, מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם? הֲרֵי הִלְקֵיתִי אֶתְכֶם וְלֹא הִרְכַּנְתֶּם אָזְנֵיכֶם. הֲרֵי הֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם בַּעֲלֵי מָגִנִּים, בַּעֲלֵי חַבָּלָה, לְהַלְקוֹת אֶתְכֶם, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם. אִם אוֹצִיא אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ לְבַדְּכֶם, אֲנִי פּוֹחֵד עֲלֵיכֶם מִכַּמָּה דֻבִּים, מִכַּמָּה זְאֵבִים שֶׁיָּקוּמוּ עֲלֵיכֶם וְיַעֲבִירוּ אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם? אֶלָּא אֲנִי וְאַתֶּם נֵצֵא מִן הָאָרֶץ וְנֵלֵךְ לַגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב: וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם, לָלֶכֶת בַּגָּלוּת. וְאִם תֹּאמְרוּ שֶׁאֶעֱזֹּב אֶתְכֶם - אַף אֲנִי עִמָּכֶם. שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם - זוֹ שֶׁבַע שהיא המלכות שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ עִמָּכֶם. וְלָמָּה? עַל חַטֹּאתֵיכֶם.

 

 

 

מאמר ובפשעכם שלחה אמכם

נא זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נ) וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם גְּרַמְתֶּם שֶׁאֲנִי וְאַתֶּם לֹא נָדוּר בָּאָרֶץ, הֲרֵי הַגְּבִירָה יָצְאָה מֵהֵיכָלָהּ עִמָּכֶם. הֲרֵי הַכֹּל נֶחֱרַב, הַהֵיכָל שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם נֶחֱרַב. שֶׁהֲרֵי לְמֶלֶךְ לֹא רָאוּי הֵיכָל אֶלָּא כְּשֶׁהוּא נִכְנָס עִם הַגְּבִירָה שהיא המלכות. וְשִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ אֵינָהּ נִמְצֵאת, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס לְהֵיכַל הַגְּבִירָה, וְנִמְצָא בְנָהּ עִמָּהּ בַּהֵיכָל, כֻּלָּם שְׂמֵחִים כְּאֶחָד. עַכְשָׁו שֶׁאֵין נִמְצָאִים הַבֵּן עִם הַגְּבִירָה, הֲרֵי הַהֵיכָל חָרֵב מֵהַכֹּל. אֶלָּא אֲנִי מָה אֶעֱשֶׂה? אַף אֲנִי עִמָּכֶם. וְעַכְשָׁו, אַף עַל גַּב שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בַּגָּלוּת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא עִמָּהֶם וְלֹא עוֹזֵב אוֹתָם. שֶׁכַּאֲשֶׁר יֵצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָשׁוּב עִמָּם, שֶׁכָּתוּב (דברים ל) וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךְ, וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךְ וַדַּאי, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.

 

מאמר אלה דברי הברית

נב רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ, נִפְגְּשׁוּ בְּאוֹתָהּ מְעָרָה בַּשָּׂדֶה. אָמַר רַבִּי חִיָּיא לְרַבִּי יוֹסֵי, זֶה שֶׁכָּתוּב (דברים כח) אֵלֶּה דִּבְרֵי הַבְּרִית וְגוֹ', מִלְּבַד הַבְּרִית. מַה זֶּה דִּבְרֵי הַבְּרִית? דִּבְרֵי גְבוּרָה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אָמַר לוֹ, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, הַלָּלוּ הקללות שבתורת כהנים נאמרו מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְהַלָּלוּ שבמשנה תורה נאמרו מִפִּי עַצְמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר בזוהר ויקרא אות צ.

נג בֹּא רְאֵה, אֵלֶּה וְאֵלֶּה הָיוּ דִּבְרֵי הַבְּרִית. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהַדְּבָרִים הָיוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה - דִּבְרֵי בְרִית הָיוּ, שֶׁהֲרֵי טוֹב וָרָע תְּלוּיִים בּוֹ. הַטּוֹב שֶׁבָּא מִצַּדִּיק שהוא יסוד, וְהָרָע שֶׁבָּא מִן הַדִּין. הַדִּין בא מִמְּקוֹם הַדִּין, וְהַיְנוּ צֶדֶק שהוא המלכות. וְצַדִּיק וְצֶדֶק שהם יסוד ומלכות הֵם בְּרִית, וְנִקְרָאִים בְּרִית. וְלָכֵן מִלִּים אֵלּוּ דִּבְרֵי בְרִית הֵן, וְקֶשֶׁר הַבְּרִית כְּאֶחָד. וּמִשּׁוּם כָּךְ זָכוֹר וְשָׁמוֹר שהם תפארת ומלכות קְשׁוּרִים כְּאֶחָד. זָכוֹר בַּיּוֹם, שָׁמוֹר בַּלַּיְלָה בסוד: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. הֲרֵי בְּרִית שהוא יסוד ומלכות יחד הוא כְּאֶחָד דהיינו שאין ז״א מחובר במלכות אלא על ידי היסוד, וּמִשּׁוּם כָּךְ בְּרִית וַדַּאי, דִּבְרֵי הַבְּרִית הֵם התוכחה שבתורת כהנים, והתוכחה שבמשנה תורה. וּבְכָל מָקוֹם שנזכר הַבְּרִית הִיא בַּמָּקוֹם הַזֶּה.

נד אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וַדַּאי כָּךְ זֶה, וּמִשּׁוּם כָּךְ שַׁבָּת, שֶׁהִיא זָכוֹר וְשָׁמוֹר שהם יסוד ומלכות, נִקְרֵאת בְּרִית, שֶׁכָּתוּב (שמות לח) וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד, וְהַמָּקוֹם הַזֶּה יסוד ומלכות יחד נִקְרָא בְּרִית בְּכָל מָקוֹם.

נה בֹּא רְאֵה, כָּתוּב: וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, שָׁלוֹם הוּא יְסוֹד, שֶׁהוּא שְׁלוֹם הָאָרֶץ, שְׁלוֹם הַבַּיִת, שְׁלוֹם הָעוֹלָם אשר המלכות נקראת אָרֶץ ונקראת בַּיִת ונקראת עוֹלָם. וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אֲנִי שֶׁבַע. מַה זֶּה שֶׁבַע? זֶה צֶדֶק שהוא מלכות מצד הדין. הֲרֵי וַדַּאי הַבְּרִית, וּמִשּׁוּם כָּךְ דִּבְרֵי הַבְּרִית הֵם.

 

שָׁלוֹם הוא מהיסוד

הייסורים הם מהמלכות

 

השלום והייסורים מופיעים מיסוד ומלכות כשהם בזיווג יחד, כי הם סוד בְּרִית.

 

 

מאמר לא מאסתים ולא געלתים לכלותם

נו אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּתוּב (ויקרא כו) וְאַף גַּם זֹּאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם וְגוֹ'. וְאַף גַּם זֹּאת, וְאַף - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: אַף אָנִי. גַּם - לְרַבּוֹת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרֵאת זֹּאת שהיא המלכות, שֶׁלֹּא עוֹזֶבֶת אוֹתָם לְעוֹלָמִים. בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם - בִּהְיוֹתָם הַכֹּל כְּאֶחָד. לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים - כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתְחַבֵּר עִמָּם. לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם - שֶׁאִם לֹא אֶפְדֶּה אוֹתָם, הֲרֵי בְּרִיתִי מִתְחַלֶּקֶת כלומר, שמתבטל הזיווג של יסוד ומלכות. וּמִשּׁוּם כָּךְ: לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם.

נז אָמַר רַבִּי חִיָּיא, אֲנִי שָׁמַעְתִּי דָבָר חָדָשׁ, שֶׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם, לֹא הִכִּיתִים וְלֹא הֲרַגְתִּים לְכַלֹּתָם הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים - מִי שֶׁשּׂוֹנֵא מִישֶׁהוּ אַחֵר, הוּא מָאוּס כְּנֶגְדּוֹ, וּמַגְעִיל בְּגֹעַל לְפָנָיו. אֲבָל כָּאן, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁחֲבִיבוּת נַפְשִׁי בֵּינֵיהֶם שהיא השכינה, וּבִגְלָלָהּ כֻּלָּם חֲבִיבִים עֲבוּרִי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב: לְכַלֹּתָם. לְכַלֹּתָם כָּתוּב, חָסֵר וָי''ו לרמוז על השכינה הנקרא כלה, אשר לְכַלֹּתָם פירושו לכלה שלהם שהיא השכינה, כי בִּגְלָלָהּ: לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים, מִשּׁוּם שֶׁהִיא אַהֲבַת נַפְשִׁי, אַהֲבָתִי אֶצְלָהּ.

נח בדומה לְאָדָם שֶׁאוֹהֵב אִשָּׁה, וְהָיְתָה גָּרָה בְּשׁוּק שֶׁל בּוּרְסְקִים שריחו רע, אִם הִיא לֹא הָיְתָה שָׁם, לֹא הָיָה נִכְנַס לְשָׁם לְעוֹלָמִים. כֵּיוָן שֶׁהִיא שָׁם, דּוֹמֶה בְעֵינָיו כְּמוֹ שׁוּק שֶׁל רוֹכְלִים, שֶׁכָּל הָרֵיחוֹת שֶׁל עוֹלָמוֹת טוֹבִים נִמְצָאִים שָׁם.

נט אַף כָּאן, וְאַף גַּם זֹּאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם, שֶׁהוּא שׁוּק שֶׁל בּוּרְסְקִים שריחו רע, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים, וְלָמָּה? לְכַלֹּתָם. בִּשְׁבִיל כַּלָּתָם שהיא השכינה, שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֲהוּבַת נַפְשִׁי, שֶׁשּׁוֹרָה שָׁם, וְדוֹמֶה עָלַי כְּמוֹ כָּל הָרֵיחוֹת הַטּוֹבִים שֶׁל הָעוֹלָם מִשּׁוּם אוֹתָהּ הַכַּלָּה שֶׁבְּתוֹכָם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִלּוּ לֹא בָאנוּ לְכָאן אֶלָּא לִשְׁמֹעַ אֶת זֶה - דַּי לִי.

ס פָּתַח וְאָמַר, (מלאכי א) בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדנָיו. בֵּן יְכַבֵּד אָב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ) כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֶּךְ, וּפֵרְשׁוּהָ, בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבַכֹּל. זֶה בְּחַיָּיו שֶׁהִתְחַיֵּב בּוֹ. אַחַר שֶׁמֵּת, אִם תֹּאמַר הֲרֵי הוּא פָּטוּר מִמֶּנּוּ - לֹא כָּךְ. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁמֵּת, הִתְחַיֵּב בִּכְבוֹדוֹ יוֹתֵר, שֶׁכָּתוּב כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ. שֶׁאִם אוֹתוֹ הַבֵּן הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ עִקֶּשֶׁת, וַדַּאי שֶׁהוּא מְבַזֶּה אֶת אָבִיו, וַדַּאי שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ קָלוֹן. וְאִם אוֹתוֹ הַבֵּן הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וּמְתַקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו, וַדַּאי שֶׁזֶּה מְכַבֵּד אֶת אָבִיו, מְכַבֵּד אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, מְכַבֵּד אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס עָלָיו וּמוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְּכִסֵּא כְבוֹדוֹ. וַדַּאי בֵּן יְכַבֵּד אָב.

סא כְּמוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁמְּכַבֵּד אֶת אָבִיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבְאוֹתוֹ הָעוֹלָם, עַכְשָׁו מִתְרַבֶּה כְבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת - בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְאוֹתוֹ הָעוֹלָם יוֹתֵר אֲשֶׁר בְּחַיָּיו. שֶׁזָּכָה לְבָנִים קְדוֹשִׁים וְלִגְזָעִים קְדוֹשִׁים. אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁזּוֹכִים לְבָנִים קְדוֹשִׁים, לִגְזָעִים קְדוֹשִׁים, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְיָ' אָמֵן.

 

בָּרוּךְ יְיָ' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. יִמְלוֹךְ יְיָ' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.