הלכו אל רבי שמעון, מצאוהו שהיה עוסק בתורה.
נשא עיניו רבי שמעון וראה את רבי יצחק.
וראה שמלאך המוות רץ לפניו ורוקד לפניו.
רבי יצחק ישב והיה עצוב.
פרשת ויחי סעיף קמב.
מאת רבי דוד קורן.
כשקרבו ימיו של אדם למות.
מכריזים עליו בעולם שלושים יום.
שהגיע זמנו למות. ואפילו עוף השמים מכרזים עליו.
ואם צדיק הוא מכרזים עליו שלושים יום.
בין הצדיקים בגן עדן.
למדנו. כל אלו שלושים יום.
יוצאת הנשמה ממנו בכל לילה,
ועולה ורואה מקומה בעולם ההוא.
ואותו אדם אינו יודע מזה.
ואינו משגיח ואינו שולט בנשמתו כל אלו
שלושים יום כמו בתחילה. שכתוב:
אין אדם שליט ברוח לכלא. (קהלת ח')
אמר רבי יהודה, כשמתחלים אלו שלושים יום.
צלמו של אדם נחשך.
והצורה של הצלם, הנראית בארץ נמנעת מלהראות.
רבי יצחק היה יושב יום אחד בפתחו של
רבי יהודה והיה עצוב.
אמר לו מה יום מיומים.
אמר לו באתי אליך. לבקש ממך שלוש דברים,
אחד. כאשר תאמר דברי תורה ותזכיר מאלו
הדברים שאמרתי אני.
תאמר אותם בשמי.
כדי להזכיר את שמי.
ואחד, שתזכה את בני יוסף בתורה.
ואחד, שתלך לקברי כל ז' הימים של אבלות.
ותתפלל תפלתך עלי,
אמר לו רבי יהודה.
מאין תדע שתמות. אמר לו רבי יצחק,
הנה נשמתי מסתלקת ממני בכל לילה.
ואינה מאירה לי בחלום כמו מתחילה.
ועוד. כשאני מתפלל ומגיע לשומע תפלה
אני מסתכל בצלם שלי שעל הכותל.
ואיני רואה אותו. ואומר אני שאמות.
הואיל שעבר ממני הצלם. ואינו נראה,
כי כרוז יוצא ומכריז שכתוב.
אך בצלם יתהלך איש.
כל זמן שצלמו של אדם לא עבר ממנו.
יתהלך איש. ורוח מתקיים בתוכו.
נעבר צלמו של האדם ואינו נראה.
הוא נעבר מעולם הזה.
אמר לו רבי יהודה, גם מכאן נשמע זה.
שכתוב: כי צל ימינו עלי ארץ.
אמר לו רבי יהודה. כל אלו הדברים שבקשת
ממני אעשה. אבל אני מבקש ממך.
שבעולם ההוא. תבחור מקומי אצלך
כמו שהייתי אצלך בעולם הזה.
בכה רבי יצחק. ואמר בבקשה ממך.
שלא תפרוד ממני כל אלו הימים.
הלכו אל רבי שמעון, מצאוהו שהיה עוסק בתורה.
נשא עיניו רבי שמעון וראה את רבי יצחק.
וראה שמלאך המוות רץ לפניו ורוקד לפניו.
קם רבי שמעון, אחז בידו של רבי יצחק ואמר,
גוזר אני. מי שרגיל לבא אצלי יבא.
ומי שלא רגיל לבוא אלי לא יבא.
נכנסו רבי יצחק ורבי יהודה.
קשר בזה את מלאך המוות לחוץ ולא יכול להיכנס.
הסתכל רבי שמעון וראה,
שעד עתה עוד לא הגיע זמנו. למות.
אלא עד שמונה שעות של היום הוא זמנו.
הושיבו לפני רבי שמעון ועסק עמו בתורה.
אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בנו.
שב בפתח. ומי שתראה לא תדבר עמו.
ואם ירצה להיכנס כאן
תשבע שבועה שלא יכנס.
אמר רבי שמעון לרבי יצחק.
הראית צורת אביך ביום הזה. או לא.
כי למדנו. בשעה שהאדם מסתלק מן העולם.
אביו וקרוביו נמצאים שמה עמו.
ורואה אותם ומכירם. וכל אלו שיהיה משכנו
עמהם בעולם ההוא במדרגה אחד.
כולם מתקבצים ונמצאים עמו. והולכים עם נשמתו.
עד המקום שישכן שמה.
אמר רבי יצחק. עד עתה עוד לא ראיתי.
את צורת אבי.
בתוך זה, קם רבי שמעון ואמר,
ריבונו של עולם. נודע רבי יצחק אצלנו.
ומאלו שבע עיניים הוא כאן,
כלומר משבעה התלמידים שנשארו בחיים
ביציאתם מאידרא רבא קדישה.
והנה אני אוחז בו ותן אותו לי.
יצא קול ואמר, הכסא של אדונו,
כלומר הנוקבה קרבה לזווג על ידי
כנפיו של רבי שמעון
כלומר על ידי עבודתו והעלאת מ"ן,
הנה שלך רבי יצחק, ותבא עמו.
בזמן שתבוא לשבת בכסאך.
כלומר. בשעה שיפטור רבי שמעון מן העולם.
אמר רבי שמעון ודאי.
כלומר כן אעשה
שאביאהו עמי בשעת פטירתי מעולם.
בתוך כך ראה רבי שמעון.
שמלאך המוות נסתלק.
ואמר. אין גזר דין קיים במקום של
רבי שמעון בן יוחאי.
אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בנו. בוא הנה.
ואחוז בו ברבי יצחק,
כי אני רואה אותו שהוא מפחד.
נכנס רבי אלעזר ואחז בו.
ורבי שמעון החזיר פניו ועסק בתורה.
ישן רבי יצחק, וראה את אביו.
אמר לו אביו. בני, אשרי חלקך בעולם הזה
ובעולם הבא. כי בין העלים של עץ החיים
ומגן עדן אתה יושב.
אילן גדול וחזק בשתי העולמות הוא
רבי שמעון בן יוחאי,
אשר אוחז אותך בענפיו אשרי חלקך בני.
צדיק גוזר והקב"ה מקיים.
