פירוש: העשר הספירות, כשמתוקנים להאיר בהארת חכמה,

מתחלקות לי"ב. והוא בניין השכינה בשלמות ע"י ז"א בעלה,

שאז נקרא ז"א בשם ישראל, אותיות לי-ראש.

 ישראל יהיה שמך, שמקבלת ראש וג"ר מישראל בעלה.

 

פד) ומזבח זה, השכינה, עשה שם בראשונה,

כאשר נברא עולם העליון הנסתר מכל העולמות.

 

ומיכאל המלאך, כהן הגדול,

עומד ומקריב עליו קרבנות מנשמות הצדיקים.

 

כיוון שהנשמה עולה לקרבן, כתוב עליה,

ויקרא שָׁם אברם בשֵׁם ה'.

הנשמה קוראת שם בשם ה', ונקשרת בקשר החיים.

 

הבינה נקראת עולם העליון, הנסתר מכל העולמות,

בינה של א"א. בניין המזבח על י"ב אבנים,

נבנה תחילה בעולם העליון הנסתר מכל העולמות,

 

 הבינה של א"א שיצאה לחוץ מראש א"א,

ונבנית שם בי"ג (13) תיקוני דיקנא.

ועליה כתוב, אשר עשה שם בראשונה.

ומשם מקבל המזבח, השכינה,

את המוחין הגדולים השלמים מהארת החכמה.

 

ומיכאל המלאך הוא אור החסד,

המקרב את הנשמה ומעלה אותה

מעולמות בריאה יצירה ועשיה אל המזבח של אצילות.

 

שבכוח אור החסדים שהנשמה מקבלת,

יכולה לעלות ולהידבק בשכינה.

 ומקבלת ממנה השלמות הגדולה של הארת החכמה,

מי"ג תיקוני דיקנא.

 

כמ"ש, ויקרא שָׁם אברם בשֵׁם ה',

 שהנשמה קוראת שם בשם ה' ונקשרת בקשר החיים.

כי המוחין של חכמה נקראים אור החיים.

 

 

פה) וכל זה, אם הנשמה זכתה בעוה"ז לתקן את הגוף,

 ולבטל תוקפו של אותו הארור, יצה"ר, הנקרא לוט, (לוט גימ"ט אדם)

 

עד שנפרד ממנו. כמ"ש,

ויהי ריב בין רועי מִקְנֶה אברם, הנשמה,

ובין רועי מִקְנֶה לוט, היצה"ר.

 

כי בעוה"ז, בכל יום ויום, אלו המחנות והמנהיגים שמצד הנשמה,

הם במריבה עם אלו המחנות והמנהיגים שמצד הגוף,

והם רבים אלו עם אלו, וכל איברי הגוף נמצאים בצער ביניהם:

 בין הנשמה ובין אותו הנחש, יצה"ר, הנלחמים בכל יום ויום.

 

פו) ויאמר אברם אל לוט, הנשמה השיבה

ליצה"ר, אל נא תהי מריבה ביני ובינך. ובין רועי ובין רועיך,

בין המחנות שלי והמחנות שלך. כי אנשים אחים אנחנו.

היצר הרע  והיצר הטוב  קרובים זה לזה.

זה לימינו של אדם וזה לשמאלו.

היצר הרע  לשמאלו היצר הרע לימינו .

 

פז) הלוא כל הארץ לפניך היפרד נא מעליי.

הרבה רשעים הם בעולם, לך ושוט אחריהם והיפרד מעימי.

אִם השמאל ואֵימִינָה, וְאִם הימין וְאַשְׂמְאִילָה,

שמוכיח אותו ומציק אותו בכמה מלחמות שעושה עימו

 בכל יום, עד שכתוב, ויפרדו איש מעל אחיו.

 

פח) כיוון שנפרדו זה מזה, כתוב,

אברם ישב בארץ כנען,

שהנשמה נתישבה בין הצדיקים בישוב טוב בשלום.

 

ולוט ישב בערי הכיכר. שאותו ארור המקטרג,

הלך לקטרג ולהתחבר במקום שהרשעים שם,

 שכתוב, וַיֶאֱהַל עד סדום,

ואנשי סדום רעים וחוטאים לה' מאוד.

שָׁם שָכַן, ושָׂם משכנו ביניהם, להתחבר בהם,

לשטות אותם ולאבד אותם במעשים רעים.

 

פט) כיוון שנשארה הנשמה בלי מקטרג, והגוף נטהר מאותה הזוהמה,

מיד הקב"ה משרה משכנו עימו,

והוא יורש נחלה העליונה והתחתונה.

ויש לו נחת בין הצדיקים.

 

ואותו הארור, לוט, בין הרשעים והם חוטאים עימו,

עד שאין להם עוד גאולה לחטאתם.

 

צ) וישמע אברם כי נשבה אחיו וַיָרֶק את חניכיו ילידי ביתו.

וישמע אברם, זוהי הנשמה, שנשארה בגוף בטהרה.

 

כי נשבה אחיו, זהו היצה"ר,

שנשבה בין הרשעים בהרבה עוונות.

וַיָרֶק את חניכיו ילידי ביתו,

אלו הם הצדיקים העוסקים בתורה, שהם איברי הגוף.

איברי הגוף מדומים לצדיקים העוסקים בתורה,

המזוינים ללכת עימו,

 

במספר שלוש מאות ושמונה עשרה, שהם:

רמ"ח (248) איברי הגוף,

וע' (70) של הנשמה שיוצאת מז"ס של ז"א,

 שכל אחת במספר עשר.

 ורמ"ח עם ע' הם במספר שי"ח (318).

בכולם נזדיין ללכת שם אל אלו הרשעים,

להחזיר אותם בתשובה על עוונותיהם.

 

צא) וירדוף עד דן. רדף אחריהם והודיעם הדין שבעולם האמת,

ועונש הגיהינום, ולא נתן שינה בעיניו ביום ובלילה,

עד שהוכיחם והחזיר אותם הרשעים בתשובה אל הקב"ה,

כמ"ש, וַיָשֶב את כל הרכוש.

 

צב) וגם את לוט אחיו. אפילו אותו יצה"ר, הנקרא לוט,

התקיף אותו עד שביטל אותו בעל כורחו והמתיקו כראוי.

כולם השיב בתשובה שלמה כראוי.

 

 כי לא שָקַט יומם ולילה מלהוכיח אותם,

ורדף אחריהם על כל עוון ועוון שחטאו,

עד ששבו בתשובה שלמה כראוי.

 

צג) נחזור לדברים הראשונים שבפרשה,  וכתוב, בשיר השרים ה')

מצאוני השומרים הסובבים בעיר.

עשה הקב"ה את ירושלים של מעלה, בינה,

כעין ירושלים של מטה, מלכות,

בחומות ומגדלים ופתחים פתוחים. מגדלים,

גדלות המלכות, ג"ר.

חומות, ו"ק שלה.

פתחים, מלכות שלה. והם ראש תוך סוף. ונפש רוח נשמה.

 

ירושלים של מעלה, בינה, נכללה מהמלכות,

 ירושלים של מטה. באופן, שכל הנוהג במלכות נוהג בבינה.

 

ואלו החומות אשר שם, בבינה ובמלכות,

 יש עליהם שומרים,

כמ"ש, על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים.

 ומיכאל, כהן גדול, הוא עליון על כל שומרי השערים.

 

צד) הנשמה, בעת שיוצאת מעוה"ז, בפטירתו של אדם,

אם האדם זוכה, היא נכנסת בגן עדן הארץ,

שנטע הקב"ה בשביל רוחות הצדיקים בהארץ, מלכות,

כעין גן עדן העליון, בינה. ושם עומדים כל צדיקי עולם.

 

צה) וכשהנשמה יוצאת מעוה"ז, נכנסת תחילה במערת המכפלה,

ששם הוא פתח גן עדן,

 ופוגעת באדם הראשון ובאבות אשר שם.

אם זוכה, הם שמחים בה, ופותחים לה הפתחים, ונכנסת.

ואם לא, הם דוחים אותה לחוץ.

ואם זוכה, נכנסה בגן עדן ויושבת שם,

 ומתלבשת בלבוש מצוּרַת עוה"ז, ומתעדנת שם.

...................