פרשת בהר

פרשת בהר,

עורך ומגיש: רבי דוד קורן 

א') וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמור דבר וגו',

כי תבואו אל הארץ, וגו'

רבי אלעזר פתח, זאת תורת העולה היא העולה,

מקרה זה בכנסת ישראל העמדנו, שהיא עולה

ומתחברת במלך הקדוש בזיווג שלם,

ב') היא עולה וגו', כל הלילה וגו' בוא וראה,

כיון שבא הלילה, והשערים סתומים,

דינים תחתונים מתעוררים בעולם,

והולכים ומשוטטים חמורים, ואתונות וכלבים,

חמורים, הרי העמדנו, שמשמרה ראשונה חמור נוער,

וכלבים ואתונות, אינם משוטטים ואינם הולכים,

אלא בהם עושים כשפים לבני אדם,

כגון בלעם, שרכב על אתונו, והעמדנו,

אז ישנים כל בני העולם,

ומזבח התחתון שמבחוץ, שהוא מלכות,

בעת שמלאה בדינים שורף,

ג') בחצות הלילה, מתעורר רוח צפון,

וממזבח ההוא התחתון, ממלכות,

יוצאת שלהבת אש, והשערים נפתחים,

ודינים תחתונים דהיינו דינים של נוקבה,(הכלי המלכות)

מתקבצים בנקביהם, ואותו שלהבת הולכת ומשוטטת,

ושערי גן עדן נפתחים, עד ששלהבת ההיא

מגעת ומתחלק לכמה צדדי העולם

ונכנס תחת כנפי התרנגול, וקורא,( המסך)

ד') אז הקב"ה נמצא בין הצדיקים,

וכנסת ישראל משבחת אל הקב"ה,

עד שבא הבוקר, כיון שבא הבוקר,

נמצאים מספרים בסוד אחד זה עם זה,

שהם הסוד משמורה שלישית

אישה מספרת עם בעלה,

( האישה הכלי של המלכות, בעלה ז"א הקב"ה)

ויש לה מנוחה בבעלה

זה שנאמר: על מוקדה על המזבח כל הלילה,וגו'

שכל הלילה שורפת בדינים שלה, עד הבוקר,

הדינים והלהבות נשקטים,

אז מתעורר אברהם

שהוא ספירת חסד, בעולם והוא נחת לכל,

ה') בוא וראה: כיון שנכנסו ישראל לארץ,

לא נמצאו בה דינים תחתונים, דינים של נוקבה,

וכנסת ישראל, שהיא המלכות,

הייתה בנחת על כנפי הכרובים,

כמו שאמרו שכתוב, צדק ילין בה,

אז הייתה לה נחת מכל,

כי ישראל לא ישנו עד שהקריבו הקרבן

בין הערבים ונסתלקו הדינים,

והעולה הייתה נשרפת על המזבח,

ואז הייתה לה נחת מכל, ולא נמצא אלא

אישה בבעלה, (חיבור בין ז"א ומלכות)

ז"ש, כי תבואו וגו' ושבתה הארץ,

מנוחה ודאי, בלי דינים,

ושבתה הארץ שבת לה', היינו,

שבת לה' ממש, בלי דינים כלל,

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

עול מלכות שמים,

ו') עוד פתח ואמר רבי אלעזר,

כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד, וגו'

משום שכל בן ישראל שנמול יש בו רושם קדוש,

יש לו מנוחה בשמטה,

כי שלו היא שמטה זו, שהיא המלכות,

לנוח בה, וזה נקרא שבת הארץ,

ודאי יש בה חירות מן הקליפות,

מנוחה יש בה מן הדינים,

כמו ששבת היא מנוחת כל, כך שמטה מנוחת כל,

מנוחה לרוח ולגוף, ובשביל זה כתוב:

שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי וגו'

ז') בוא וראה ה' היא מנוחה של העליונים,

משום זה ה' עליונה דהיינו שהיא בינה,

ה' תחתונה של שם הויה, שהיא מלכות,

ה' עליונה היא מנוחה העליונה (נשמה),

ה' תחתונה היא מנוחה של התחתונים(נפש),

ה' עליונה היא סוד שבע שנים שבע פעמים,

דהיינו מ"ט שערי בינה,

ה' תחתונה, ה"ס שבע שנים בלבד,

זו התחתונה, נקראת שמטה,

וזו העליונה נקראת יובל,

פירוש: המוחין של הארת החכמה מביאים מנוחה,

וכן ההארה ממטה למעלה(אור חוזר) ה"ס מנוחה,

ונודע שמקור גילוי החכמה, היא בה' העליונה, בינה,

שהכלי של חכמה היא בינה,

אומנם משם לא נמשך כלום לתחתונים,

אלא רק המלכות מקבלת ממנה,

ושמן המלכות מקבלים התחתונים,

ח') וכשמסתכלים בדברים הכול אחד,

כי המוחין של יובל שהיא בינה,

מאירים בשמטה שהיא המלכות,

משום זה כתוב: ושבתה הארץ,

כי במנוחת הארץ צרכים עבדים להיות במנוחה,

משום זה: ובשביעית יצא לחופשי, חנם,

חנם, מהו חנם?

היינו שאינו נותן כלום לאדונו,

ט') אומנם זהו סוד, וכך למדנו, כתוב,

זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם,

היינו חנם בלי ברכה,

שלא היה עלינו במצרים עול שלמעלה,

בוא וראה: עבדים פטורים מעול מלכות שמים,

וע"כ פטורים מן המצוה,

מהו עול מלכות שמים?

הוא כאותו השור שנותנים עליו תחילה עול

כדי לעבוד עמו, ולהוציא ממנו טוב לעולם,

ואם אינו מקבל עליו עול ההוא,

אינו עושה כלום,

כך צריך האדם לקבל עליו עול, מלכות שמים,

בתחילה, ואח"ר, יעבוד בו מה שצריך,

ואם אינו מקבל עליו עול הזה,

אינו יכול לעבוד,

יוד') ז"ש עבדו את ה' ביראה, מהו ביראה,

הוא כש"א, ראשית חכמה יראת ה'

וזו היא, מלכות שמים,

כי המלכות נקראת יראה, ומשום זה, הוא עול

מלכות שמים, וע"כ זה הוא תחילת הכל,

כי המלכות היא ספירה ראשונה ממטה למעלה,

(המלכות בסוד אור חוזר נהפכת לכתר לכל הספירות)

מי מוכיח זה,

הוא מה שאנו מניחים תפלה(תפילין) של יד תחילה,

שה"ס מלכות, ואח"כ תפלה של ראש, שה"ס ז"א,

משום שבמלכות נכנס לשאר הקדושה,

ואם זו אינה נמצאת אצלו,

אינו שורה בו קדושה שלמעלה, משום זה כתוב,

בזאת יבוא אהרון אל הקודש,

יא') ועול הזה אינו שורה במי שהוא קשור באחר,

וע"כ עבדים פטורים מן עול מלכות שמים,

משום שהם קשורים באדוניהם,

ואם פטורים מעול הזה,

הרי הם פטורים מכל שאר המצוות,

כי שאר המצוות אינן שורות על האדם,

עד שנמצא אצלו עול הזה,

וע"כ היו ישראל במצרים אוכלים חנם,(לחם ביזיון)

אף כאן יצא לחופשי חנם, כי עבד היה,

וכל מה שעשה היה חנם בלי עול מלכות שמים,

ואע"פ שמעשיו היו בחנם, יצא לחופשי, ותהיה לו מנוחה,

ראו את כל הביאור והפירושים

של סוד העבדים, והבנים,

בסוד אתם עבדים לה' אלוקיכם,

אתם בנים לה' אלוקיכם,

לחץ לשיעור מיוחד ב- וידיו

שינוי שם שינוי מקום שינוי מעשה,

לכל שאלה, יעוץ רוחני, צורו קשר טלפוני,

לרבי דוד קורן, 0773412277– ניד, 0545309491

\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\

,,,,,,,,,,,,

…..

כי לי בני ישראל עבדים.

פרשת בהר סעיף:ע"ה

רעיא מהימנא.

מאת: רבי דוד קורן

סעיף:ע"ה) מצווה לעבוד בכל מיני עבודה במקדש.ולחוץ המקדש. לעבוד בכל אלו העשיות הנקראים עבודה.דהיינו. בתפילה,ולהשתדל אחר מצוות התורה,

שהכל נקרא עבודה, כעבד המשתדל אחר אדונו לכל מה שצריך,

סעיף:ע"ו) משום שקרא את ישראל עבדים. עבדי הם. מהו הטעם שהם עבדים. משום שכתוב:

אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים,

ומשום זה כתוב לאחר כן בעשרת הדברות.שכתוב:

אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.

לעבוד לו כעבד העובד לאדונו. שגאל אותו מן המוות. וגאל אותו מכל הרעות שבעולם.

פירוש: עבד הם סוד המתקן אורות החכמה שבשמאל,

כי בסבת חטאו של האדם הראשון

ירדו האורות והכלים של הארת החכמה של הקדושה ונפלו לקליפת מצרים.

שבסבה זו הוכרחו ישראל להיות עבדים בארץ במצרים. בחינות עברו על בירורים אלו של השמאל.

עד שנשלמו במתן תורה. בסוד:

נשמה חיה יחידה. של הארת החכמה.

עבדים. פירושו תיקון השמאל.

ומשיב הזוהר. בגין שכתוב: אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים.

דהיינו שהוציאו עמהם אז הניצוצים והכלים של הארת החכמה שבשמאל. וזה סוד הפסוק האומר בתורה,

אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.

שהם ההמשך של גילוי התיקונים של השמאל המיוחס לעבודת עבד. וכנגד זה יש בחינת בן,

הנמשך מקו האמצעי. כמו שנאמר לפנינו.

סעיף:ע"ז) בשני אופנים נקראים ישראל להקב"ה.

נקראים עבדים. שכתוב: עבדי הם,

ונקראים בנים, שכתוב: בנים אתם לה' אלוקיכם.

כי בזמן שאדם יודע את הקב"ה בדרך כלל, נקרא עבד. שעושה מצוות אדונו, ואין לו רשות לחפש באוצרות ובסודות ביתו.

ובזמן שיודע את הקב"ה בדרך פרט, אז נקרא בן האהוב שלו, כבן המחפש בנסתרות בכל הסודות של בתו.

פירוש: העבד ממשיך רק מהארת השמאל של הקדושה. שהיא מתוקנת להאיר רק ממטה למעלה.

בסוד אור הנקבה. שהוא ו' קצוות. בלי ראש שהם הג' ראשונות. דהיינו בלי שום עשייה.(רק נפש ורוח)

כי הארתו בבחינת אור נקבה שאסור לו כל עשייה.

(מלכות עולם עשייה, עץ הדעת. ביום אכלת מימנו מות תמות.)

אבל בן(ז"א) הם סוד הדבוק בקו אמצעי.(תפארת שהיה עץ החיים) בבחינת החסדים שלו. שהם אור הזכר. המושפע מלמעלה למטה, שיש שם ג' ראשונות.( שהם נשמה חיה יחידה) ובחינת עשייה. לחפש בגנויזין שלו. באורח פרט, דהיינו הדבוק בקו אמצעי, שנקרא בן המלך. להיות באור הזכר שאורות הג' ראשונות המשפעים מלמעלה למטה, שנהוג בו עשייה וחיפוש בגניזין המלך. כי האור גימטרייה ר"ז. ורז זה סוד. רק מי משמחובר לאור יכול לגלות את כל הסודות והאוצרות של המלך העליון כמו בן שגר בבית אביו.

סעיף:ע"ח) ואף על פי שנקרא בן. בן בכור להקב"ה, שמו שאומר הכתוב: בני בכורי ישראל.

אל יוציא את עצמו מכלל עבד.
שיעבוד לאביו בכל העבודות שהם כבוד אביו, 
וכך צריך כל אדם, שיהיה אצל אביו, בן,

לחפש בנסתרות שלו ולדעת סודות ביתו. 
ולהשתדל אחריהם, ויהיה אצל אביו עבד,

סעיף:ע"ט) וסוד הדבר. שתי מדרגות הן למעלה, שהאדם צריך להתעטר בהן, והם סוד האמונה, והן אחת.

א' הוא סוד העבד,

ב' הוא סוד בן,

ומדרגת עבדהזה שלמעלה, 
נקרא אדון כל הארץ. שהם סוד המלכות. 
שבה מתגלה הארת החכמה שבשמאל, בסוד אור נקבה.

הבן שלמעלה, הוא כמו שהעמדנו. בני בכורי ישראל, שהם סוד ז"א בשעה שהוא בן לאבא(חכמה) ולאמא(בינה) שהם האורות העליונים.

שאז נקרא ישראל.(לי ראש) שהם אור הזכר,

והכל סוד אחד של האמונה. (ואמונתו אותיות אומנותו) 
וצריך האדם להתעטר באלו המדרגות. 
בן, ועבד, שלמעלה, להכלל בסוד האמונה.

פירוש: האדם שלמטה צריך לקבל תחילה בחינת עבד, 
שהם סוד הארת החכמה מן המלכות שנקרא אדון כל הארץ.

ואחר כך שמקבל החסדים מזאיר אנפין. 
שהם סוד בן לאבא ואמא. 
הם אצלם בבחינת אורות הזכר, דהיינו בחינת הג' ראשונות, אבל אם אין בו מדרגת עבד,

אלא מדרגת החסדים בלבד,

אז נחשבים לו לו"ק בלי ראש.

(והוא מקבל מהבן שהוא תפארת הנקרא דעת. ולא מאבא שהוא חכמה. שמגלה את אור החיה. מה שנאמר חכמה תחיי את בעליה.)

ולכן אם אין בו מדרגת עבד,
אינו כלל נחשב למדרגת בן,

אלא כשכבר נשלם בחכמה מן המלכות אז נחשבים 
החסדים לבחינת הג"ר 
כי כל כך נבחנת המלכות שהוא פתח להיכנס לז"א.

וצריך להתעטר בשניהם ואם לא אינם בחינת ג' ראשונות. 
כי החסדים של ז"א בלי החכמה של המלכות, 
הם ו' קצוות בלי ג' ראשונות. 
זכור זאת למשך כל הלימוד. 
וכן גם החכמה שמתגלה במלכות בלי החסדים של זאיר אנפין, הם גם ו"ק בלי ראש.

סעיף:פ') והזוהר מפרש דבריו ואמר שצריך להיות מדרגת עבד, כדי לעבוד בכל מיני עבודות תפילה שנקרא עבדות,

ואותו העבד הוא שסוד עליון. דהיינו סוד המלכות, שאינה שוקטת תמיד לעולם. ומשבחת ומנגנת תמיד לז"א, וכן למדנו, בעבודות אחרות,

כי כל העבודות והדברים הנעשים בכל העולמות כולם היא המלכות.(עולם עשייה) ומשום זה היא המלכות, נקראת אדון,

כי משום שהיא בבחינת עבד לעבוד ולהמשיך חיות ושפע לכל העולמות כולם.

על כך נקראת אדון כל הארץ. והאדם המתעטר בסוד זה, בבחינת עבד שבמלכות, להיות עבד לעבוד אבודות אדונו.

הוא עולה ומתעטר להיות במדרגה זו, של עבד,

ונקרא גם כן אדון.

כי הוא מברך בכל אלו העבודות שלו. את עולם הזה, שהוא המלכות. ומקיים אותה, ועל כן נקרא אדון גם הוא.

סעיף:פ"א) עתה נפרש מדרגת הבן,

ואומר: אשרי חלקו של אותו בן, שזכה להשתדל לדעתבנסתרות אביו ובכל סודות ביתו,

כבן יחיד שהשליטו אביו בכל נסתריו. 
וזה הוא כבוד של בן השולט על הכל.

מי שמשתדל בתורה לדעת את הקב"ה ואלו נסתרות שלו, נקרא בן להקב"ה.

מכל צבאות השמים, 
אין מי שימחה בידו להיכנס אל אביו בכל שעה 
שהוא צריך להיכנס,

אשרי חלקו בכל העולמות.

משום זה, מי שמשתדל לדעת את אביו בדרך פרט בסוד החכמה. דהיינו חכמה שבימין של זאיר אנפין. נקרא בן.

(וההפרש בין חכמה שבימין לחכמה שבשמאל כבר למדנו בפרשת צו. עיין סעיף:מי, קל"ה, עד, קמ"ט פרשת צו.

מאמר שריפת קדשים. כי ה' אלוקיך אש אוכלה הוא)

סעיף:פ"ב בעבודה שאדם עובד להקב"ה. יש עבודה, האדם צריך בה להכלל בשניהם,

שיהיה עבד ובן להתעטר בהקב"ה, ומה היא.

היא עבודה של תפילה, שאדם צריך להיות בה עבד ובן, להכלל בב' מדרגות עליונות אלו. בזאיר אנפין ובמלכות. לדעת סודות הכוונות של העבודות של תיקון העולמות.

שהיא מדרגת עבד וסוד המלכות, ולדבק רצונו בסוד החכמה, שבימין כנ"ל

להתדבק באדונו בנסתרות עליונות. 
בסוד אתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם:

סעיף:פ"ג) ומפרש יותר, בן, מתדבק תמיד באביו בלי פירוד כלל, אין מי שימחה בידיו,

עבד, עושה עבודתו של אדונו ומתקן תיקוני העולמות,

מי שיהיה לו שניהם, בן ועבד, בכלל אחד, בחבור אחד,

זה הוא אדם המתקן כל סוד האמונה, שהיא המלכות.

בכלל אחד, עם זאיר אנפין,

בלא פירוד כלל. ומחבר הכל יחד,

זה הוא אדם שהקב"ה מכריז עליו, 
בכל אלו הצבאות והמחנות של כל העולמות, 
ובכל הרקיעים,

היזהרו בפלוני שהוא הנאמן של המלך,

שכל הנסתרות אדוניו בידו,

אשרי הוא בעולם הזה. ואשרי הוא בעולם הבא.

סעיף:פ"ד) מיום ההוא והלאה, נודע אותו אדם והוא רשום בעולמות כולם, בשעה שהוא צריך.

כל הצבאות וכל המחנות מצווים להיות אצלו,

והקב"ה אינו צריך יותר ממנו לבדו.

כלומר שעליו עומדים כל העולמות.

וקול מתעורר ומכריז. יפה הוא ליחיד, שהוא אותו אדם,

להיות אצל יחיד, שהוא הקב"ה ולעסק יחיד ביחיד

סעיף:פ"ה) וסוד ב' מדרגות אלו, בן ועבד.

מצאתי בכתוב אחד, שכתוב:

ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר,

ויאמר לי עבדי אתה, הרי מדרגת עבד, שהם הסוד קו שמאל ובחינת מלכות,

ישראל, הרי מדרגת בן, שהם סוד קו ימין שבבחינת ז"א. אשר מכונה ישראל. ספירת תפארות.

וכאשר הם בכלל אחד, אז כתוב אשר בך אתפאר,

ברוך ה' לעולם אמן אמן.

ימלוך ה' לעולם אמן אמן.

המון אור מודעות ואהבה רבי דוד קורן

לכל שאלה, יעוץ רוחני, צורו קשר טלפוני,