זוהר: פרשת בלק. מאמרים וביאורים מהזוהר,

פרשת בלק . סוד התפלה לעני.

עורך ומגיש: רבי דוד קורן.     קרן אור ללימודי הקבלה.

......::::::::::::::......

תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני.

 

קפו') רבי אבא פתח , תפילה לעני כי יעטוף.

ג' הם שכתוב בהם תפילה: והעמידוהו דבר זה.

ג' הם. אחד הוא משה,

    אחד הוא דוד,

   ואחד הוא עני,

שנכלל בהם והתחבר בהם.

 

שואל: ואם תאמר, והרי כתוב, תפילה לחבקוק הנביא,

הרי ארבעה הם? אלא חבקוק,  ומשיב.

 

אלא חבקוק ,לא משום תפילה הוא אמר,

ואע״פ שכתוב בו תפילה, שבח והודאה הם להקב״ה,

על שהֶחיה אותו, ועשה עימו ניסים וגבורות.

 כי בנו של שונמית היה, שהחיה אותו אלישע.

 

קפז')   אבל ג'. הן הנקראות תפילה:

א. תפילה למשה איש האלקים,

תפילה זו שאין כמוה באדם אחר.

 

ב. תפילה לדוד, תפילה זו היא תפילה

שאין כמוה במלך אחר.

 

ג. תפילה לעני, התפילה היא. מאלו  הג' מי החשובה  מכולן.

 

 

הוי אומר, תפילה לעני. תפלה זו קודמת לתפילה של משה, וקודמת לתפילה של דוד,

וקודמת לכל שאר תפילות העולם.

 

קפח')   שואל מה הטעם?  ומשיב,

משום שעני הוא שבור הלב.

וכתוב, קרוב ה׳ לנשְׁבְּרי לב.

 

והעני עושה תמיד ריב עם הקב״ה,

    והקב״ה מקשיב ושומע דבריו   .

 

כיוון שהעני התפלל תפילתו, פותח כל חלונות הרקיע,

וכל שאר התפילות העולות למעלה,

דוחה אותן אותו העני, שבור הלב.

כמ"ש,   תפילה לעני כי יעטוף  .

והיה צריך לכתוב, כי יתעטף, מהו שכתוב, כי יעטוף?

 

אלא הוא עושה איחור, שמאחֵר כל התפילות שבעולם,

שאינן נכנסות עד שהתפילה שלו נכנסת.

עיטוף  פירושו איחור.מלשון והעטופים בלבן.

 

 

קפט')  הקב״ה אמר, תתאחדנה כל התפילות ותפילה

 זו תעלה אליי,

איני צריך כאן בית דין שידונו בינינו,

לפניי תהיינה תרעומות שלו, ואני והוא נהיה לבדנו.

 

 והקב״ה נתייחד לבדו באלו התרעומות, בתפילה ההיא,

כמ"ש, ולפני ה׳ ישפוך שׂיחוֹ.

 

 

קצ')   כל צבאות השמיים שואלים אלו לאלו,

במה עוסק הקב״ה, במה משתדל?

אומרים להם, הוא מתייחד בתשוקה בכלים שלו,

בנשברי לב.

כולם אינם יודעים מה נעשה מתפילת העני,

ומכל אלו התרעומות שלו,

 

כי אין תשוקה לעני אלא כששופך דמעות בתרעומות

  לפני המלך הקדוש  .

   ואין תשוקה להקב״ה, אלא כשהוא מקבל אותן  .,

  ונשפכות לפניו  .

וזוהי תפילה שעושה איחור ועיכוב לכל התפילות שבעולם.

.................

 

קצא')   משה התפלל תפילתו והתעכב כמה ימים

בתפילה הזו, מחמת תפילת העני.

 

דוד ראה שכל החלונות וכל שערי שמיים כולם

מוכנים להיפתח לתפילת העני,

 

ואין בכל התפילות שבעולם, שהקב״ה מקשיב מיד,

כתפילת העני.

 

כיוון שראה זה דוד, עשה עצמו עני ואביון,

פשט לבוש מלכות וישב על הארץ כאביון,

ואמר תפילה. כמ"ש. , תפילה לדוד,

הטֵה ה׳ אוזנך ענֵנִי. משום, כי עני ואביון אני.

אמר לו הקב״ה, דוד,

האם אינך מלך ושליט על מלכים גיבורים,

 ואתה עושה עצמך עני ואביון?

מיד החזיר דוד תפילתו באופן אחר,

 ועזב המילים אביון ועני, ואמר,

 שָׁמְרה נפשי כי חסיד אני.

 ועכ״ז, הכול היה בדוד, הן עני והן חסיד.

 

 

קצב')    אמר רבי אלעזר לרבי אבא, יפה אמרת, ועל כך

 צריך האדם המתפלל תפילתו לעשות עצמו עני,

 כדי שתיכנס תפילתו בכלל תפילות כל העניים,

 

כי כל שומרי השערים אינם עוזבים כך להיכנס את

כל התפילות שבעולם, כמו שעוזבים תפילת העני.

כי הן נכנסות בלי רשות.

 

ואם אדם עושה עצמו, ושם רצונו תמיד, כמו עני,

תפילתו עולה ופוגשת בתפילות העניים,

מתחברת בהן ועולה עמהן, ונכנסת בכלל שלהן,

ומתקבלת ברצון לפני המלך הקדוש.

....................

 

מאמר: ד' דרכים. עניים חסדים עבדים  .

.................

קצג') דוד המלך שם עצמו בד׳ דרכים.

שם עצמו עם העניים.

שם עצמו עם החסידים.

שם עצמו עם העבדים.

שם עצמו עם אלו המוסרים עצמם ונפשם על קידוש השם.

 

 שם עצמו עם העניים, כמ"ש, כי עני ואביון אני.

שם עצמו עם החסידים, כמ"ש, שמרה נפשי כי חסיד אני.

 

כי אדם צריך שלא ישים עצמו רשע.

ואם תאמר אם כן לא יתוודה על חטאיו לעולם,

שהרי בזה, שם עצמו רשע? אינו כן.

 

אלא כשיתוודה על חטאיו, אז הוא חסיד,

 כי בא לקבל תשובה, ומוציא עצמו מצד הרע,

שהיה בטינוף שלו עד עתה,

 

ועתה התדבק בימין העליון, שהוא החסד, הפשוט לקבל אותו. וכיוון שנתדבק בחסד, נקרא חסיד.

 

קצד') ואל תאמר, שהקב״ה אינו מקבל אותו,

עד שיפרט כל חטאיו מיום שבא לעולם,

או גם אלו שנסתרו ממנו, ואינו יכול להיזכר בהם. אינו כן.

 

אלא שאינו צריך לפרש אלא רק אלו החטאים שזוכר אותם,

 ואם שם רצונו בהם להתחרט עליהם בעת הוידוי,

כל החטאים האחרים נמשכים אחריהם.

כמו שאין בודקים בביעור חמץ,

לא חורי הבית העליונים שלמעלה,

ולא חורי הבית התחתונים שלמטה,

 

 אלא כיוון שבדק לפי מראית עיניו,

לפי מה שיכול לראות,

 הכול נמשך אחר זה, ומתבטל עימו.

.................

 

 קצה') וכך למדנו בנגעים, כ״ד (24) ראשי איברים הם

שאינם מטמאים משום מִחְיה,

שהכוהן לא היה מטריח עצמו עליהם לראות אותם.

דהיינו שכתוב, לכל מראֵה עינֵי הכוהן,

 

שהוא מקום, שהכוהן יכול לראות

הנגע בבת אחת, בהסתכלות אחת,

ואינו צריך לכפוף עצמו, ולהרים עיניו לכאן ולכאן.

 

 

אף כאן, אינו צריך לפרש חטאיו, מיום שהוא בעולם,

שהם כמו חורי הבית התחתונים, שאינו צריך לבדוק אותם,

ולא אלו החטאים ששכח אותם, שאינו יכול להיזכר בהם,

שהם כמו חורי הבית העליונים למעלה.

אלא לכל מראה עיני הכוהן,

מה שיכול לראות בהסתכלות אחת,

 וכולם נמשכים אחריהם.

 

ועל זה  השים דוד את עצמו בתוך החסידים.

שהיה מתוודה על חטאיו ומתדבק בימין החסד. כמבוא.

 

 

קצו') ומאין לנו ששם עצמו עם העבדים?

משכתוב, הִנה כעינֵי עבדים אל יד אדוניהם.

וכתוב, הושַׁע עבְדך אתה אלקיי.

 

ומאין לנו ששם עצמו עם אלו שמסרו נפשם על קידוש השם?

משכתוב, שׂמֵח נפש עבְדך כי אליך ה׳ נפשי אשׂא.

 

בכל אלו ארבעה: עניים, חסידים, עבדים, בעלי קידוש השם, עשה עצמו דוד המלך לפני אדונו.

...................

פרשת יתרו סעיף ב' הקדמה למאמר שלפנינו.

מצאתי בספר של שלמה המלך

שכל מי שמרים ידיו למעלה, ואין הן בתפלה ובקשה

הוא אדם שנתקלל מעשר שליטים,

והם עשרה שליטים אשר היו בעיר,

 

אלו הם עשרה שממונים על הפורשים ידיהם למעלה,

לקבל התפלה ההיא או הברכה ההיא ונונים בו

כח לכבד את השם הקדש, ומתברך למטה,

 

כיון שמתברך למטה מפרישת ידיו למעלה,

אז מתברך למעלה והתיקר מכל הצדדים,

(כי עשר האצבעות בידיים הן עשר הספירות באדם)

........................

 

ונחזור להמשך המאמר. רבי אלעזר אמר.

................

 

קצז') . הרימותי ידיי בתפילה לפני המלך הקדוש.

כי למדנו: אסור לאדם להרים ידיו למעלה

חוץ מאשר בתפילה ובברכות ובתחנונים לאדונו.

 

כמ"ש, הרימותי ידִי אל ה׳ אֵל עליון.

ומתרגם, ארימתי ידי. בצלו, דהיינו בתפילה.

 

 כי אצבעות הידיים יש בהן דברים עליונים.

ועתה אני מרים ידיי בתפילה. וכל מי שמסדר אלו ארבעה,

עניים חסידים עבדים ובעלי קידוש השם, לפני אדונו,

ועושה עצמו בחפץ לב בתיקון הזה כראוי,

 הנה בתיקון הזה, לא תחזור תפילתו ריקם.

 

 

 קצח') בתחילה צריך לעשות עצמו עבד,

לסדר שבחים לפני אדונו ולזמר לפניו.

וזהו בתשבחות שלפני התפילה.

 

 

ואח״כ יעשה עצמו עבד,

כלומר אחרי שהתפלל תפילת העמידה,

 הוא עבד המסדר תפילה לאדונו.

 

 ואח״כ יעשה עצמו עבד,

 אחרי שהתפלל כל תפילתו והלך לו.

 

וע״כ דוד עשה עצמו ג"פ בתפילה זו עבד,

כמ"ש, הושע עבדך אתה אלקיי,

שמח נפש עבדך, תְנה עוּזך לעבדך.

הרי ג"פ שצריך לעשות עצמו עבד: לפני התפילה,

אחרי תפילת שמונה עשרה, אחרי כל התפילה.

 

 

קצט') אח״כ צריך לשים עצמו בתוך אלו

שמסרו נפשם על קידוש השם,

בייחוד של שמע ישראל,

שכל מי ששם רצונו כך בפסוק הזה,

נחשב לו כאילו מסר נפשו על קדושת שמו.

..................

  ר') אחר כך,  צריך לשים עצמו עני.

כי בזמן שנכנס ודופק על פתחים של רום מרומים,

כשאומר ברכת אמת ויציב, וסומך גאולה לתפילה,

 

יהיה בתפילת עמידה, בשמונה עשרה,

שבור לב עני ואביון, וישים רצונו להתכלל

בתוך האביונים בשבירת הלב, ובשפלות נפש.

 

  רא') אח״כ צריך לשים עצמו בתוך חסידים

בברכת שומע תפילה, לפרש חטאיו,

כי כך צריך לעשות יחיד בשומע תפילה,

כדי להתדבק בימין, שהוא חסד,

הפשוט לקבל שבִים,

ואז נקרא חסיד. הרי ארבעה אלו כראוי.

 

 

  רב') שואל מי שכולל כל אלו, ומשיב.

הוא מי שצריך לכלול אותם, וזהו עבד, הכולל כל השאר,

שהם: קידוש השם, עני, חסיד.

 

שלושה עבדים הם בשלושה מקומות, וכולם אחד.

ועליהם כתוב, הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם.

בין עבד לעבד נמצאים אלו האחרים.

בין העבד הראשון, שלפני התפילה,

 לעבד האחרון, שלאחר תפילת העמידה,

 

 יש לו למסור נפשו על קידוש השם,

 ולעשות עצמו עני ואביון בתפילת העמידה,

 ולשים עצמו בתוך החסידים בשומע תפילה.

 

העבד השלישי הוא אחרי שגמר וסידר את הכול,

אחרי כל התפילה.

 

 

  רג') למדנו. באותה שעה שסידר האדם כל אלו

ארבעת הסדרים ברצון הלב, הוא לרצון לפני הקב״ה,

 

ופורשׂ ימינו עליו בעבד השלישי, שאחרי כל התפילה,

וקורא עליו ואומר לו, עבדִי אתה.

כמ"ש, ויאמר לי, עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאָר.

ודאי, שתפילתו של האדם הזה לא תשוב ריקם לעולם.

..............

 

  רד') אמר רבי אלעזר. שני עבדים מאלו השלושה

כוללים בתוכם כל אלו השאר, קידוש השם עני חסיד.

כי העבד השלישי עומד לחתום בו החותם שלמעלה,

לשים בו יד ימין המלך, ושהוא משתבח בו.

 

אבל אלו שני עבדים, הראשון שלפני התפילה והשני שאחרי תפילת עמידה, הם כלל הכול.

 ודוד המלך שיבח את עצמו בהם,

כמ"ש, אָנָה ה׳ כי אני עבדךָ, אני עבדך בן אֲמתך.

כי אלו כוללים כל השאר.

 

העבד השלישי שאחרי כל התפילה, עומד כך לגאול אותי, כמ"ש, הושע עבדך אתה אלקיי. מי שמסדר כך,

 יהיה ידוע לו, שהקב״ה משתבח בו,

וקורא עליו, עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאָר.

 

  רה') אמר רבי אבא על זה  אנו קוראים,

הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש.

כמה מתוקים הם דברים עתיקים שסידרו הראשונים,

 ואנו כשטועמים אותם, אין אנו יכולים לאכול אותם,

 שאין אנו מבינים אותם.

 

הרי הפסוק מוכיח על שלושה עבדים, והם אחד, במקום אחד.

שניים כמו שנאמר מקודם, והשלישי שיתעטר בו הקב״ה.

 

כי כתוב, כי לי בני ישראל עבדים,

עבדיי הם. שהם שני עבדים,

שלפני התפילה ושאחרי תפילת העמידה.

וכתוב, לא יימכרו מִמְכֶּרֶת עבד, שהוא השלישי,

משום שהקב״ה צריך להתעטר באותו העבד השלישי,

 וע״כ לא יימכרו לשֵׁם עבד, כי של הקב״ה הוא.

 

 

  רו')  רבי אלעזר פתח ואמר. כתוב,

מי בכם יְרֵא ה׳ שומע בקול עבדוֹ,

אשר הלך חשֵׁכים ואין נוֹגַה לו,

יבטח בשם ה׳ ויישען באלקיו.

מי שרגיל לבוא לבית הכנסת להתפלל, ויום אחד לא בא, הקב״ה שואל עליו ואומר, מי בכם ירא ה׳ שומע בקול עבדו, אשר הלך חשכים ואין נוגה לו.

 

אבל מהו, שומע בקול עבדו, במי?

אם תאמר שעבדו, דהיינו בנביא, או באיש אחר,

 

שואל. מי נתן נביא או איש אחר לתפילה?

האם משום שהתפלל תפילתו,

 הוא שומע בקול נביא או איש אחר בעולם?

 

 

  רז') ומשיב.  אלא אותו המתפלל תפילות בכל יום,

הוא שומע בקול, שקורא לו הקב״ה,

 ומשתבח בו ואומר, שהוא עבדו.

 

כלומר, שומע בקול שנקרא עבדו. כי שבח עליון הוא,

שיצא עליו קול, שהוא עבדו.

ועוד שהקול נשמע בכל אלו הרקיעים,

שהוא עבד המלך הקדוש. וזהו, שומע בקול עבדו.

 

  רח') אשר הלך חשכים ואין נוגה לו.

שואל. וכי משום שלא בא להתפלל, הוא הלך חשכים?

ומשיב. אלא מטרם שמתאספים ישראל לבתי כנסת להתפלל, עומד סטרא אחרא וסוגר כל אורות עליונים,

שלא יתפשטו וייצאו על העולם.

 

וג. פעמים ביום הולכת סטרא אחרא , זכר ונקבה,

ומשוטטים בעולם.

והעת ההיא נתקנה לתפילה, משום שאין שם קטרוג כלל.

 

  רט') ואז הוא הזמן לתפילה, כי משום שסטרא אחרא

 הולכים לשוטט בהרי חושך ובהר נִשְׁפֶּה,

פתוחים אז החלונות של אורות העליונים,

ויוצאים ושורים על בתי כנסת, בראשם של אלו

המתפללים תפילות, ומתפשטים האורות על ראשיהם.

 

והקב״ה שואל על אותו שאינו נמצא שם, ואומר,

 חבל על פלוני, שהיה רגיל כאן, ועתה הלך חשכים,

שעבר מהאורות, והלך לשוטט בהרים בעולם,

כי הוא נמצא תחת שליטת הסטרא אחרא שבהרי חושך,

 ויצא מנוגה, שהוא אור המאיר בבית הכנסת,

ואין לו בו חלק. ואין נוגה לו,

 

כמו שמתפשט ושורה על אחרים אשר בבית הכנסת,

כמה טוב אובד ממנו.

ואילו היה שם, אז כמ"ש, יבטח בשם ה',

בכלל העבד הראשון, שלפני התפילה, ויישען באלקיו,

 העבד השני, שאחרי תפילת העמידה.

............

  רי')  אמר רבי שמעון אלעזר בני. ודאי רוח הנבואה

שורה עליך. אמר רבי אבא לרבי אלעזר,

ארי בן ארי מי יקום לפניהם כששואגים לטרוף טרף.

 

 כל האריות שבעולם הם גיבורים,

ואלו רבי שמעון ובנוֹ יותר מכולם.

כל האריות שבעולם קשה להוציא טרף מפיהם,

 ואלו, נוח להוציא טרף, דהיינו דברי תורה, מפיהם.

 הם טורפים טרף, ונותנים לכל.

 

 

  ריא')  שואל. אשר הלך היה צריך לומר.

אמר רבי אלעזר. אלא הוא משום שהסטרא אחרא

שורים בחיבור זכר ונקבה,  ומיד מתפרדים.

 

זה שנאמר. הלך, דהיינו. בחיבור, והם אחד.

חשכים, שכבר התפרדו.

מתחילים בחיבור, ונפרדים מיד.

 

כעין זה כתוב, רוח סערה באה,

שהוא כלל זכר ונקבה של סטרא אחרא , שנקראים רוח סערה, ואח״כ כתוב, באה, לשון יחיד ולשון נקבה,

 כי הנקבה עוזבת את הזכר, שמיד נפרדים.

..................