חודש אב מזל אריה ט' בא.-ט"ו באב

 חודש האביב = חסד = הזרע = אב יב

הוא נמצא עדיין בכיסוי,

 במסגרת המגן דוד התחתון .

 

ולכן, כאשר נאמר:- "ותצפינהו שלושה ירחים",

הכוונה לשכינה (=כל נשמות בני ישראל)

 שמחוברת לחודשים:- תמוז, אב וטבת .

 

מדוע השכינה גנוזה ומוצפנת בשלושה חודשים אלה?

השכינה מוצפנת בחודשים אלה,

מכיוון שפשוט אין לנו כלי

על מנת לגלות בו את האור האדיר .

 

כל זה קורה מכיוון שהאדם, שחי כאן עלי אדמות,

לא עוסק מספיק בפעילויות חיוביות,

כדי לחזק את הבניה של הכלי האמיתי,

על מנת שיוכל לקבל את האור הזה .

 

הכוונה היא לא רק לעולם הרוחני,

 כי אם גם לעולם הגשמי .

 

כלומר, להוציא לפועל את הכח זה,

בעולם הפיזי הגשמי שלנו .

הכח של הזרע, הכח של האב,

שהוא גם מתחבר לספירת יסוד, כפי שהסברנו .

 

האכילה   ט'  באב

צום  =  צמצום 

להתחבר למסך,

 

מה הקשר, בין אכילה

 לבין התיקון שנעשה ביום ט' באב ?

הצום

עיקר הצום, ממה שאנחנו מרגישים ויודעים,

 זה הרצון של הגוף, שלא אוכל חומר,

 או בתקופה של עונת הקיץ -  בחום ,

 אסור לשתות.   מדוע ?? מה הקשר ??

האם זה עונש, ביום חמסין לא לשתות מים,

 או לא לאכול ??

 

אכילה

מסתבר מהמילה אכילה,

שזה כל החטא של  האדם הראשון .

וזה גם כל החטא שלנו, אכילה . . .

 

המילה אכילה, מורה לנו על אותיות :-

כלי    אכל י'ה'  -  כח של אב = הזרע

 

אבל, ישנו דבר נוסף במילה אכילה = לכלות .

אכל  י' ה' -  כלומר,

על ידי הפעולה של האכילה,

 האדם יכול לכלות את החומר,

 כי רק  החומר בסופו של דבר, 

מכלה את האדם .אכילה - כליה

 

כי מהות היקום שלנו שבנוי מחומר,

והחומר של הבריאה היא הרצון,

שהיא אנרגיה של אינטליגנציה,

 

וכל רצון הוא אינטליגנציה,

 

חומר זה אינטליגנציה,

לא במקרה האדם אוכל סוג מסוים של אוכל,

שיש בו אינטליגנציה מסוימת,

 בין אם זה תפוח, אגס תפוז או כל מאכל אחר,

 לכל מאכל יש אינטליגנציה וטעם משלו .

 

הלימוד של הקבלה, בדורנו נותן חנו ידע אמתי,

איך לבנות כלי רוחני אמתי,

 על ידי אכילה, לבנות כלי מסוים .

האדם אמנם מכלה את החומר,

אך יחד עם הכליה של החומר הוא בונה כלי .

 

האות- כ' של החודש  שמש, ז"א

כ= כלי ,

זה הגילוי של האור של כתר .

רק שהמלכות שלנו עולה  ודוחה דרך המסך,

את כל האור, בסוד אור חוזר,

עד ספירת כתר

 

אז יש כלי אמתי ששולט בזרע,

 

 

כ   ת   ר     -  כלי

       שמש         ירח      מרקורי (כוכב)

אב            תמוז           אלול

 

הגילוי של האור של כתר,

מתגלה דרך ספירת יסוד .

השאלה הנשאלת היא:- האם יש כלי ??

כלי

כהן    לוי

ישראל

 

או שחס ושלום,

 אנחנו גרמנו לעצמנו לכליה בעולם החומר,

 בגלל הבוץ והטיט, שעוד לא מתוקן .

 

לכן, כאשר אנו מגיעים לקראת יום ט' באב,

 אנו רוצים לדעת פעם אחת ולתמיד,

 

מה המשמעות של היום   ט' באב .

ומה המשמעות של צום ט' באב .

ואם מטרת האכילה היא לבנות כלי,

אז מדוע ביום ט' באב, יש צום ?

 

ובכן, בלי הידע שקיים בזוהר ובקבלה,

היהודי יכול לחיות באפלה, אלפיים שנה נוספות .

בזוהר, בפרשת וישלח - מאמר גיד הנשה,

נמצאת התשובה .

 

הזוהר, בפרשה זו, מחבר אותנו לסיפור של יעקב אבינו .

 

סיפור זה הנו סיפר מאוד מוזר, שלא מובן עד היום .

 

הפרשה מתארת את המאבק של יעקב עם המלאך,

 שהוא השר הממונה של עשו (=השטן, מלאך המות) .

 

כאשר יעקב אבינו חזר מלבן הארמי,

אבא של רחל ולאה אימנו,

הוא נאבק במעבר ה- יבק,

עם אותו השר הממונה

 (=השטן, מלאך המות) של אלוקים .

 

המאבק נמשך כל הלילה, עד עלות השחר,

ואז אותו השר הממונה,

 שרצה למעשה לקלל את יעקב אבינו,

 בסופו של דבר בירך את יעקב אבינו,

 

לאחר שיעקב אבינו ביקש ממנו את ברכתו .

 

השר הממונה, לא רק בירך את יעקב אבינו,

אלא גם נתן לו את

השם החדש שלו :-  י ש ר א ל .

 

מאז, אנחנו כולנו, נחשבים ונקראים -  בני ישראל .

ובכן, מה הסיפור הזה אמור ללמד אותנו,

 בני ישראל ?

ומה הקשר בין הסיפור המוזר הזה, לבין ט' באב ?

 

ספר בראשית פרק לב, פסוקים כ"ב-ל"ב :-

וַיָּקָם  בַּלַּיְלָה   הוּא וַיִּקַּח  אֶת  שְׁתֵּי  נָשָׁיו 

וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו   וְאֶת  אַחַד   עָשָׂר    יְלָדָיו

וַיַּעֲבֹר אֵת    מַעֲבַר   יַבֹּק:

 וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם  אֶת הַנָּחַל  וַיַּעֲבֵר אֶת  אֲשֶׁר  לוֹ:

וַיִּוָּתֵר  יַעֲקֹב  לְבַדּוֹ  

וַיֵּאָבֵק  אִישׁ עִמּוֹ עַד  עֲלוֹת  הַשָּׁחַר:

וַיַּרְא כִּי  לֹא יָכֹל  לוֹ   

  וַיִּגַּע   בְּכַף יְרֵכוֹ 

 וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ  יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ  עִמּוֹ:

  וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי  כִּי עָלָה  הַשָּׁחַר

 

וַיֹּאמֶר  לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ  כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי: 

וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב:

  וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ

 כִּי אִם יִשְׂרָאֵל

 כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל:

 

וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ

וַיֹּאמֶר  לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי

 וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם:

 וַיִּקְרָא  יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל

כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים  וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי:

 

 וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל

וְהוּא  צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ: 

 

עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי  יִשְׂרָאֵל אֶת  גִּיד הַנָּשֶׁה 

אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה

כִּי נָגַע בְּכַף    יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה:

 

והפירוש והסוד מתוך הזוהר הקדוש :- פרשת וישלח .

כרך ה', סעיף צ"ח עד ק"ג, מאמר גיד הנשה :-

 

"צח) ואיהו כד אסתלק  וכו':  והוא,

יעקב, כאשר  עלתה  שחרות  הבוקר,

אז נתגבר  ונאחז בו כי נחלש  כחו של  המלאך,

 כי  אין לו  שליטה  אלא

בלילה,   ויעקב שולט ביום .  ועל כן נאמר,

 ויאמר שלחני כי עלה השחר,

כי אני נמצא ברשותך וכבר למדנו ובארוהו. "

"צט)  על כן לא יאכלו וגו' בגיד הנשה :

  ואפילו בהנאה  אסור, 

ואפילו  לתת לכלב אסור,

 ושואל, למה נקרא גיד הנשה, ומשיב,

כלומר, גיד שהוא  מנשה  

דהיינו מדיח, בני אדם מעבודת בוראם. 

 ושם רובץ היצר  הרע . "

" ק)   :  וכיון  שהמלאך התאבק  עם יעקב,

 לא  מצא מקום  בגופו שיוכל להתגבר על יעקב,

כי כל אברי גופו עזרו ליעקב .

 כי כולם היו  חזקים  ולא  היתה בהם חולשה,  

 

ואין הקליפה  נאחזת 

אלא  במקום  חסרון  וחולשה.

 מה עשה,   ויגע בכף ירכו   בגיד הנשה, 

 במינו דהיינו  ביצר הרע

שהוא מינו,  ושם מקומו של היצה"ר, 

 ומשם בא  היצר הרע   אל בני אדם.

 

פירוש,  כיון שגיד הנשה הוא מקומו של היצר הרע,

 שהוא מינו של המלאך  סמאל,

ע"כ היה יפה כחו להאחז שם . "

 

ומשום זה  אמרה תורה, 

 לא יאכלו   בני  ישראל

את גיד הנשה .

 כמו שאמרו החברים באבריו של האדם

מרומז מה שלמעלה,

אם האבר טוב הוא ממשיך טוב,

 ואם הוא רע ממשיך רע .

 

 ועל  כן  כל  אבר  שאוכלים מן בעלי חיים

 מחזק אבר שכנגדו באדם האוכל .

ודאי  שגיד הנשה

מחזק את  היצר הרע  שהוא מינו,  

 

ובני ישראל לא יאכלו  אותו,

 שהם אינם  מצדו וממינו,

 אבל העמים   עובדי ע"ז  יאכלו אותו,

 שהם  מצדו וממינו של  המלאך שלהם שהוא סמאל,

 ויחזק את לבם . "