קבלה מהזוהר. ואבדה חכמת חכמיו, ובינת נבוניו תסתתר.

עורך  ומגיש:  רבי דוד קורן,

.........,,,,,,,,,,,,,,,..............

ויאמר ה' יען כי נגש העם הזה יכר:

העניין הוא, שהקב"ה לעולם מודד מדה כנגד מדה,

ולכן אמר הכתוב ויאמר אדנ"י, (הגהה א"ש, כי לכן נכתב באדנ"י, שהוא דינא דמלכות דינא),

ואמר, יען כי העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני,

מן השפה ולחוץ, ולבו רחק ממני,

ותהי יראתם אותי שלא בכוונה,

רק מצות אנשים מלומדה, שהורגלו בכך.

לכן אפרע להם מדה כנגד מדה.

 

 וז"ש, לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא,

לעשות דבר שלא כדרך העולם,

והוא ואבדה חכמת חכמיו, ובינת נבוניו תסתתר.

כי תשתכח מהם החכמה והבינה, והם ישארו קיימים,

ויקראו אותם חכמים ונבונים,

אעפ"י שאין בהם עתה חכמה ובינה,

אלא מחמת שהורגלו תחלה לקראם חכמים,

ויהיה גם זה מצות אנשים מלומדה, לקראם כך.

 ולזה לא אמר ואבדו חכמיו ונבוניו,

אלא חכמת חכמיו, ובינת נבוניו:

 

 

אמר שמואל, בחכמה שהאדם מקבל אותה מרבותיו,

אמר הכתוב ואבדה חכמת חכמיו,

ששייך בה אבדה. האמנם הבינה שהיא מדעתו,

שמבין דבר מתוך דבר, לא שייך בה אבדה,

 ולזה אמר ובינת נבוניו תסתתר ממנו,

ואתיא כמ"ד שנבון גדול מחכם:

.................................