פרשת תצוה, שבת זכור,
ראו שעור מיוחד על מזל החודש דגים חודש אדר, וסודות פורים עגל מסכה






פרשת תצוה שער הכוונות האר''י
........
ואתה תצוה את בני
ישראל:
(מזולתו)
הנה אותיות המילוי של שם אהי"ה של יודי"ן,
או דאלפי"ן, הם כ"ז אותיות, כמנין ז"ך.


מזל החודש דגים
שבת זכור:
עורך ומגיש: רבי דוד קורן, פורים תשע"ג
שמואל א פרק טו
א) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, אֶל-שָׁאוּל, אֹתִי שָׁלַח יְהוָה לִמְשָׁחֳךָ לְמֶלֶךְ, עַל-עַמּוֹ עַל-יִשְׂרָאֵל;
וְעַתָּה שְׁמַע, לְקוֹל דִּבְרֵי יְהוָה. {ס}
ב) כֹּה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, פָּקַדְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל--אֲשֶׁר-שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ, בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם.
ג) עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת-עֲמָלֵק,
וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, וְלֹא תַחְמֹל, עָלָיו;
וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד-אִשָּׁה, מֵעֹלֵל וְעַד-יוֹנֵק,
מִשּׁוֹר וְעַד-שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד-חֲמוֹר.
ד) וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל, אֶת-הָעָם, וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים,
מָאתַיִם אֶלֶף רַגְלִי; וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, אֶת-אִישׁ יְהוּדָה.
ה) וַיָּבֹא שָׁאוּל, עַד-עִיר עֲמָלֵק; וַיָּרֶב, בַּנָּחַל.
ו) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-הַקֵּינִי
לְכוּ סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי, פֶּן-אֹסִפְךָ עִמּוֹ,
וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם;
וַיָּסַר קֵינִי, מִתּוֹךְ עֲמָלֵק.
ז) וַיַּךְ שָׁאוּל, אֶת-עֲמָלֵק, מֵחֲוִילָה בּוֹאֲךָ שׁוּר,
ח) וַיִּתְפֹּשׂ אֶת-אֲגַג מֶלֶךְ-עֲמָלֵק, חָי;
וְאֶת-כָּל-הָעָם, הֶחֱרִים לְפִי-חָרֶב.
ט) וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל-אֲגָג,
וְעַל-מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל-הַכָּרִים וְעַל-כָּל-הַטּוֹב, וְלֹא אָבוּ,
הַחֲרִימָם; וְכָל-הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס, אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ.
י) וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-שְׁמוּאֵל, לֵאמֹר.
יא) נִחַמְתִּי, כִּי-הִמְלַכְתִּי אֶת-שָׁאוּל לְמֶלֶךְ
כִּי-שָׁב מֵאַחֲרַי, וְאֶת-דְּבָרַי לֹא הֵקִים;
וַיִּחַר, לִשְׁמוּאֵל, וַיִּזְעַק אֶל-יְהוָה, כָּל-הַלָּיְלָה.
יב) וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל לִקְרַאת שָׁאוּל, בַּבֹּקֶר; וַיֻּגַּד לִשְׁמוּאֵל לֵאמֹר,
בָּא-שָׁאוּל הַכַּרְמֶלָה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד, וַיִּסֹּב וַיַּעֲבֹר, וַיֵּרֶד הַגִּלְגָּל.
יג) וַיָּבֹא שְׁמוּאֵל, אֶל-שָׁאוּל;
וַיֹּאמֶר לוֹ שָׁאוּל, בָּרוּךְ אַתָּה לַיהוָה—
הֲקִימֹתִי, אֶת-דְּבַר יְהוָה.
יד) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, וּמֶה קוֹל-הַצֹּאן הַזֶּה בְּאָזְנָי,
וְקוֹל הַבָּקָר, אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ.
טו) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל מֵעֲמָלֵקִי הֱבִיאוּם,
אֲשֶׁר חָמַל הָעָם עַל-מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר,
לְמַעַן זְבֹחַ, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ;
וְאֶת-הַיּוֹתֵר, הֶחֱרַמְנוּ.
טז) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, אֶל-שָׁאוּל, הֶרֶף וְאַגִּידָה לְּךָ,
אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֵלַי הַלָּיְלָה;
ויאמרו (וַיֹּאמֶר) לוֹ, דַּבֵּר.
יז) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל--הֲלוֹא אִם-קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ,
רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה;
וַיִּמְשָׁחֲךָ יְהוָה לְמֶלֶךְ, עַל-יִשְׂרָאֵל.
יח) יִּשְׁלָחֲךָ יְהוָה, בְּדָרֶךְ; וַיֹּאמֶר,
לֵךְ וְהַחֲרַמְתָּה אֶת-הַחַטָּאִים אֶת-עֲמָלֵק,
וְנִלְחַמְתָּ בוֹ, עַד כַּלּוֹתָם אֹתָם.
יט) לָמָּה לֹא-שָׁמַעְתָּ, בְּקוֹל יְהוָה;
וַתַּעַט, אֶל-הַשָּׁלָל, וַתַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה.
כ) ַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-שְׁמוּאֵל, אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְהוָה,
וָאֵלֵךְ, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-שְׁלָחַנִי יְהוָה;
וָאָבִיא, אֶת-אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק,
כא) ַיִּקַּח הָעָם מֵהַשָּׁלָל צֹאן וּבָקָר, רֵאשִׁית הַחֵרֶם, לִזְבֹּחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּגִּלְגָּל.
כב) ַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, הַחֵפֶץ לַיהוָה בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים,
כִּשְׁמֹעַ, בְּקוֹל יְהוָה: הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב,
לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים.
כג) ִּי חַטַּאת-קֶסֶם מֶרִי, וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר:
יַעַן, מָאַסְתָּ אֶת-דְּבַר יְהוָה, וַיִּמְאָסְךָ, מִמֶּלֶךְ.
כד) ַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-שְׁמוּאֵל חָטָאתִי,
כִּי-עָבַרְתִּי אֶת-פִּי-יְהוָה וְאֶת-דְּבָרֶיךָ:
כִּי יָרֵאתִי אֶת-הָעָם, וָאֶשְׁמַע בְּקוֹלָם.
כה) וְעַתָּה, שָׂא נָא אֶת-חַטָּאתִי;
וְשׁוּב עִמִּי, וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לַיהוָה.
כו) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-שָׁאוּל, לֹא אָשׁוּב עִמָּךְ:
כִּי מָאַסְתָּה, אֶת-דְּבַר יְהוָה,
וַיִּמְאָסְךָ יְהוָה, מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל.
כז) וַיִּסֹּב שְׁמוּאֵל, לָלֶכֶת; וַיַּחֲזֵק בִּכְנַף-מְעִילוֹ, וַיִּקָּרַע.
כח) ַיֹּאמֶר אֵלָיו, שְׁמוּאֵל, קָרַע יְהוָה אֶת-מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ, הַיּוֹם; וּנְתָנָהּ, לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ.
כט) וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל, לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם:
כִּי לֹא אָדָם הוּא, לְהִנָּחֵם.
ל) ַיֹּאמֶר חָטָאתִי--עַתָּה כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי-עַמִּי, וְנֶגֶד יִשְׂרָאֵל;
וְשׁוּב עִמִּי, וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ.
לא) ַיָּשָׁב שְׁמוּאֵל, אַחֲרֵי שָׁאוּל; וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁאוּל, לַיהוָה.
לב) ַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, הַגִּישׁוּ אֵלַי אֶת-אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק,
וַיֵּלֶךְ אֵלָיו, אֲגַג מַעֲדַנֹּת; וַיֹּאמֶר אֲגָג, אָכֵן סָר מַר-הַמָּוֶת.
לג) ַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל--כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ,
כֵּן-תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ;
וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת-אֲגָג לִפְנֵי יְהוָה, בַּגִּלְגָּל.
לד) ַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל, הָרָמָתָה; וְשָׁאוּל עָלָה אֶל-בֵּיתוֹ, גִּבְעַת שָׁאוּל.
לה וְלֹא-יָסַף שְׁמוּאֵל לִרְאוֹת אֶת-שָׁאוּל, עַד-יוֹם מוֹתוֹ,
כִּי-הִתְאַבֵּל שְׁמוּאֵל, אֶל-שָׁאוּל; וַיהוָה נִחָם,
כִּי-הִמְלִיךְ אֶת-שָׁאוּל עַל-יִשְׂרָאֵל
,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
