מהו סוד השבת.
זוהר פרשת ויקהל, סעיף קנ''ח קע''ה- קפ''ב
עורך ומגיש: רבי דוד קורן,
מאמר: מדורה דאשה שבערב שבת,
כאן יש סודי סודות לאלו שיודעים חכמה עליונה,
סוד השבת כבר העמידו החברים,
אבל זה נמסר לחכמים העליונים
כי שבת סוד עליון הוא,
בוא וראה, בשעה שהגיע יום השישי לעת ערב,
אז כוכב אחד מצד צפון מאיר,
עמ ע' כוכבים אחרים,
וכוכב ההוא מכה באלו ע' כוכבים האחרים ונכללו
כולם בכוכב ההוא ונעשו בו כל השבעים אחד,
וכוכב ההוא נתפשט ונעשה מדורה אחת לוהטת
מכל הצדדים. אז נתפשט מדורה ההיא סביב
אלף הרים, ועומדת עליהם, כמו חוט אחד המקיף אותם,
פירוש: ששת הימים הם סוד שש ספירות
חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד,
ויום השיחשי הוא יסוד כמובן,
ולעת ערב, כלומר בסיום היסוד, הערלה,
שהם סוד ג' קליפות כמ''ש לפנינו,
מתגברת בשליטתה להפריד הזווג במלכות,
שהם הסוד שבת, וזה שנאמר,
בשעתא דיומא שתיתאה, שהוא יסוד,
מטא זמנא דערב, דהיינו בסיומו,
כדין ככבאחד מסטרא דצפון נהיר,
שככב הזה הוא הקליפה רוח סערה, כמ''ש הזהר לפנינו,
שיש בו דינים קשים ממסך של מלכות של מידת הדין,
ומתגבר להאיר מצד הצפון, דהיינו מקו שמאל,
להמשית משם חכמה, מלמעלה למטה, כדרך הקליפה,
ועמו ע' כוכבים ,אחרים שהם הע' השרים הנמשכים
מהארת השמאל,
ואין בהם מדת הדין הקשה של רוח השערה, אלא
שבחיבור עם ע' ככבי נעשה למדת אש, שהוא דין קשה,
הלוהט ושוף לכל הצדדים כי דיני אלו קשים וחזקים
מאד
ואין מי שיעמוד בפניהם ואין לו תקון אלא גניזה,כמ''שפנינו
וג' ספירות נצח הוד יסוד, מכונים הרים,
וכשממשכים חכמה בסוד אלף הרים,
כי אלף היא כינוי לחכמה, בסוד הכתוב,
ואאלפך חכמה, דהיינו שנתפשט מסביב
נצח הוד יסוד כדי לינק מהם,
,,,,,,,,,,,,,,,,,
ומדורות אש הזו, מושך אצלו גוונים אחרים,
מן נצח הוד יסוד כנ''ל שהם בפנמיות ממנו מן הגוון שלו,
וגוון א', הוא ירוק, שהוא הארת קו אמצעי
כיון שכבר עומד גוון הזה,
עולה מדור האש ומדלג
למעלהעל הגוון הירוק
הזה ונכנס לפנים ממנו,
ומשליך את הגוון הירוק לחוץ,
ומדור האש
של הכוכב הכולל מע' כוכבים עומד בפנים,
כלומר שביטל הארת קו האמצעי ודוחה אותם
ושולט במקומם, שהוא מטעם, שבכל מקום
שמתדבקים הדינים של מדת הדין הקשה
תיכף מסתלקים משם הארות ,
קס''א) ואח''כ המשיך אחריו גוון אחר שני לבן,
שהוא הארת קו ימין, והלבן הזה האיר בפנימיות,
כיון שכבר עמד הגוון ההוא עלה מדורת אש הזו
של הכוכב, והשליך את הגוון הלבן לחוץ,
והוא נכנס בפנימיות,
וכן כל שאר הגוונים, השליך אותם לחוץ
והוא נכנס בפנים וקרב אל הנסתרת, שהם סוד
העטרת יסוד,(כתר של יסוד) לקבל אור,
כי אם היה קרב, היה האור מסתלק מן היסוד,
מטעם הנ''ל שבדבר הסמוך,
והוא היה מקבלו,
כנ''ל בגוונים, אומנם נעשה תקון שלא יכול לקרב כנ''ל,
,,,,,,,,,,,, פתח ואמר מיחזקאל א',,,,,,,,,,,,,
וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון,
יחזקאל ראה מראה ההוא, בתקון שאינו עומד
אלא בשעה שכוכב ההוא שולט, כמו שאמרנו,
כי אינו שולט תמיד, כי נגנז, אב במקרא הזה העמידהו,
והנה רוח סערה,
העמידו, שהרוח הזה
בא לכבוש
העולם לפני נבוכדנצר, אבל רוח סערה, שראה אליהו,
שנאמר עליו, מפרק הרים ומשבר
סלעים,
כי אין כח תמיד לפני הקליפות מבחוץ, כדי לשמור
אותם שמבפנים הימנו כקליפה השומרת המוח,
פירוש: אע''פ שנגנז, נמצא כחו תמיש מבחוץ כל הדינים,
ואם הוא היה מתבטל היו מתבטלים עמו כל הדינים,
למה נקרא סערה?
משום שסוער הכל
למעלה ולמטה,
ואין מי שיעמוד לפניו
כי מצד הזה הוא בא, וסימנך,
מצפון תפתח הרעה, כלומר הוא
עצמו בחינת דינים קשים של המסך
של המלכות של מידת הדין,
אבל הוא בא מהצפון,
דהיינו למשוך חכמה
מקו שמאל כדרך כל הקליפות,
כי כמה בחינות אחרות חוץ מצפון,
נאחזים ברוח סערה ההוא,
וע''כ אומר הכתוב עליהם,
יוצא צן הצפון, כלומר שקבל גם דינים מהצפון,
קס''ד') ענן גדול, דהיינו הקליפה השניה
שביחזקאל הנקרא ענן גדול,
היא נקראת ענן
משום שהוא פסולת הזהב,
וזו נאחזת בצד צפון, דהיינו בקו שמאל,
וזו היא נקודה האמצעית
העומדת במקום החרבים
ומשום שידע לפתות את חוה,
הוא שולט בנקודה האמצעית של הישוב
ובכל דברי הישוב, חוץ מארץ ישראל,
בזמן שישראל שרו בתוכה לא שלטה
עליה,
לאחר כך שחטאו ישראל, שלטה גם על ארץ הקודש,
משום כתוב) איכא) השיב אחור ימינו מפני
אויב,
פירוש: הקליפה הנקראת ענן, היא בחינת
פסולת הזהב,
דהיינו מקו שמאל ממש,
כמו שהזהר עצמו מפרש, פרשת פיקודי אות ע''ה)
וזו לשונו, וכד איהו בארמותא, שהארת החכמה
מקו שמאל המכונה זהב,
מאיר
ממטה למעלה,
כדין איהו דהב טב,
וכל ההוא דלתתא, דהיינו כמו שאומר מקודם לכן,
שמתפשטא לתתא, דהיינו שהארת החכמה נמשכת
ממעלה למטה, אז הוא נעשה סוספיתא דדהבא,
דהיינו פסולת הזהב,
הרי שענן גדול, שהוא
פסולת הזהב היא מעצם קו
שמאל ממש,
אבל רוח נסערה היא
בחינת הדינים של הנוקבא,
דהיינו ממסך של המלכות, אלא שבא מהצפון,
נ''ל,
והיא נקראת נקודה דחורבה,
וזה שנאמר ובגין שידע למפתי,
שפיתה את חוה להמשיך ממעלה למטה,
שזה היה חטא עץ הדעת,
משום זה שליט בגו נקודה דישובה,
שנאחז בהמלכות, שהם סוד נקודת
הישוב,
וכן על ארץ ישראל אחר החורבן,
כי הוא שולטת בכל מקומות החורבן,
,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
שואל למה נקראת ענן גדול? ומשיב,
שהוא ענן של
חושך, שהחשיך כל העולם,
בוא וראה, מה בן ענן לענן,
ענן הוא שכתוב, (במדבר י')
וענן ה' עליהם יומם, וענן עומד עליהם,
זה הוא ענן המאיר ומזהיר וכל האורות
נראים בו
בתוך ענן ההוא,
אבל ענן זה
של הקליפה, , הוא ענן חושך
שאינו מאיר כלום, אבל מונע
כל האורות,
שאינם יכולים להראות מפניו,
שואל, הוא נקרא גדול? ואם הוא חושך,
למה נקרא גדול, והרי הוא קטן הוא, ומשיב
אלא הוא גדול משום בשליטה, כלומר,
שהוא גדול בשליטה, להיות נמשך מן החכמה
אלא הוא גדול משום בשליטה, כלומר,
שבקו שמאל, ודבר נוסף, משום החושך שבו הוא גדול.
כיון שמכסה כל
האורות ואינם נראים לפניו,
והוא גדול,
מכל הדברים הנעשים בעולם,
,,,,,אש מתקלחת הקליפה השישית,,,,
ואש מתקלחת, היינו שהאש של דין קשה
אינה עוזבת אותו לעולם,
כלומר, הקליפה
עצמה אינה אש, דהיינו
שאינה דין קשה,, אלא שהאש עלתה
מלמטה מרוח סערה והתלקחה
בה ואינה
עוזבת אותה לעולם,
ונגה
לו סביב,
שמשמיענו , אע''פ שכל זה נמצא בה,
בקליפה של אש
מתקלחת, ממילא נגה לו סביב,
מכאן למדנו, שאע''פ שאין צד הזה אלא צד הטומאה,
נגה לו סביב,
שיש נגה והארת הקדושה מסביב,
ועל כן אין האדם צריך
לדחותו לחוץ,
מהו הטעם, משום שנגה לו סביב, דהיינו
שיש לו צד קדושה של אמונה,
ואין צריך לנהוג בו בזיון, וע''כ צריך לתת לו
חלק בצד הקדושה של האמונה,
....פירוש....
כי ג' הקליפות אלו הם נגד הדינים
שבמלכות ובז''א בבינה,
ועל קליפה ג'
הזו אומר הזוהר, ונגה לו סביב,
ללמד שהיא קרובה קדוש,
כי היא נמשכת מן המוקש שמשימים על התנין,
כדי שלא יקטרג בזנבו שלו,(כמבואר פרשת וארא ק''ט עיין שם)
ונמצא שהוא משמש לקדושה, וז''ש הכתוב,
ונגה לו סביב,
וע''כ אין צריך לנהג בקליפה זו בבזיון,
אלא לתת לו חלק
בקדושה,
דהיינו שמניחים אותה להאחז בקדושה,
דהיינו שמניחים אותה לאחז בבינה,
אע''פ שבבינה עצמה אין דין
כלל.
אלא שהוא מחמת המלכות שעלתה
שמה,
כי הוא בחינת מקדש לקליפה
כמו שמבואר שם באריכות,
קסח) ..... רב המנונא סבא אמר כך,....
שהכתוב נאמר בדרך תמיהא, וכי
נגה לו סביב. ע''כ צריך לנהג בו
בבזיון,
מסביב אש מתלקחת,
ומשום שנגה לו, הזה,
הוא בפנים, כתוב ומתוכו כעין החשמל
מתוך האש,
מתוכו של מי?, מתוכו של נגה
ההוא,
כעין החשמל,
דהיינו אותיות חש
– מל,
וכבר העמידו, חיות אש ממללות ,
....פירוש....
רב המנונא סבא חולק, ואומר,
שצריכים לנהוג בבזיון בקליפה אש מתלקחת,
אע''פ
שמשמשות לקדושה, כי הקדושה אינה מחוץ
לקליפה,
כלומר שאין הקדושה
מתגלה אלא אחר
שנתבטלה
הקליפה ונדחיות,
שזה נחשב שהקדושה הוא בפנמיות ,
והקליפה והקליפות שומרות ומסבבה בחוץ,
ולדחותה כדי שתתגלה הקדושה,
הרב מנונה סבא חולק על רבי יוסי, ומ''ש, מתוכה
שאומר החשמל הוא מתוך האש המתלקחת,
היינו שנמשך הארתם מזווג קול ודבור,
שהם ז''א ומלכות
הרב מנונה סבא חולק על רבי יוסי, ומ''ש, מתוכה
שאומר החשמל הוא מתוך האש המתלקחת,
היינו שנמשך הארתם מזווג קול ודבור,
שהם ז''א ומלכות
אבל ממאור הקדוש (שהוא רבי שמעון)
שמענו עליה סודי סודות,
כשהערלה (הקליפה)
שורה על ברי הקדש, לטמא את
המקדש, דהיינ העטרה
שהם סוד המלכות,
אז מקדש ההוא
מתעכב מלגלות סוד אות ברית,
דהיינו אורות חסדים המגולים בהארת החכמה,
מתוך העורלה (הקליפה)
,
וכשנגה הזה נכנס בפנים,
ומפריד בין הערלה (הקליפה) ובין המקדש,
אז נקרא חשמל, פירוש, חש ונגלה,
שואל, הרי כתוב גם מל בחשמל,
מהו מל'
ומשיב, הוא כמש''א מל יהושה,
ורומז על סוד אות הברית, שנתעקב מלגלות
אורתיו מחמת העורלה (הקליפה)
, ועתה כיון
שכבר מל נתגלה, ויהיה פירושו, חש לגלות
משום שכבר מל העורלה (הקליפה) ,
.....פירוש......
העורלה כוללת ג' קליפות
רוח סערה, ענן גדול, אש מתלקחת,
ושהיא קרובה ליסוד,
ורוצה לינוק משם,
אז כל האורות נסתמים,
ונגה, הם סוד אור החכמה,
כשהוא נכנס לפנים אל היסוד הוא מבטל
ומפריד כל הקליפות, והן בורחות,
כמו חושך הבוריח
מפני האור,
ואז מתגלים החסדים המגולים מן היסוד,
שהם הסוד קו אמצעי, ונקרא אור
החשמל,
מחמת שחש
להתגלות בשעה שמל את העורלה,
קע')
ויש סוד אחר, כי האור
שלו של הקליפות,
היו נראים ואינם נראים, כלומר שעוד היתה
בהם נהירו דקיק,
שהיתה נראית פעם,
וכאשר נתגלה החשמל, נעבר אור שלהם לגמרי,
אבל סוד הראשון שאמרנו הוא נמצא בסוד
הכתוב כראוי, וסוד הזה אינו מתישב בכתוב,
והכל יפה הוא ונכון הוא ששניהם אמתים,
,,,,,,,.........,,,,,,,,
בנגה הזה, פיתה הנחש את האשה חוה,
לקח אור,
וע''כ
כתוב, ביושע ה') וחלק משמן חכה,
כי שם אור הזה
כנגד הברית, ומשום זה
פיתה אותה ולקח את אורה,
וזהו הפיתוי שפיתה את האשה
שכתוב: במשלי ה)
נפת תטפנה שפתי זרה וגו'
.....פירוש.....
כי אומר אשר הקליפה של ענן גדול,
פיתה את חוה
לעץ הדעת, שאומר,
בגין דידע למפתי שליט בגו נקודה דישובה,
בהאי נגה מפתי לאתתא,
וכאן אומר בהאי נגה מפתי לאתתא,
אומנם
אין הפירוש שנגה פיתה אותה,
אלא הקליפה
של ענן גדול, שהוא הנחש,
הוא שפתה אותה, כמו שאומר לעיל,
אלא כאן מפרש, באיזה אור, וכיצד,פיתה אותה,
וזה שנאמר, שפחתה אותה להמשיך ולקחת אור
הנגה
הזה,(אור החכמה) דהיינו שהראה לה
איך הנגה הזה
מאיר על הברית,
ומפריד ומבריח כל הקליפות, ומבער כל הרע,
להיות הארת החכמה,
ומחמת זה היה כוחו של הנחש יפה, לפתות
אותה ולקחת האור הזה, אומנם שנגה מאיר
בסוד הברית, הוא מאיר ממטה
למעלה, (אור חוזר)
כדרך קו האמצעי,
שהוא הברית דהיינו היסוד,
אבל הנחש,
שהוא בחינת הקליפה של
ענן גדול,
פיתה אותה להמשיך אור נגה ממעלה למטה,
בדרך הענן גדול,
(אור ישיר) ובזה הכשילה,
וזה סוד שאמרו חז''ל,
שחטא עץ הדעת היה סחיטת ענבים,
דהיינו שהמשיכה הארת החכמה ממעלה למטה,
כדרך הקליפה של
ענן גדול,
וזה סוד שהנגה חציו קדושה וחציו
קליפה,
.....פירוש......
אם הוא דבוק בברית קדש, שמאיר רק
ממטה למעלה בסוד
אור חוזר, שהוא
בחינת החצי של ו' קצוות, של ג''ר ,
הנה הוא קדושה גדולה,
ואם הקליפות
מתקרבים למשוך ממנו חציו
השני
הוא גר של ג'ר הנמשך
ממעלה למטה,
אז הוא קליפה טמאה,
דהיינו ממש בחינת ענן גדול,
סוף פרק א' מהו שבת
סוד ד' קליפות
המגבילות לד' בחינות
הקדושה
זה לעומת זה עשה
האלהים,
עיין פרק ב' סוד יום
השישי יום שנולד האדם,
ערב שבת
פרשת יתרו סעיף: שיא')
למדנו, אמר רבי יוסי, החשמל, פירושו,
מה שהוא לב
לאש.
כלומר, שהם ל''ב נתיבות החכמה,
שהוא החיות של בינה, שהוא סוד האש
המתלקחת,
שכתוב: מתוך האש
כעין החשמל,
ולא כתוב החשמל סתם, כי עין, רומז
על אור החכמה הנקרא
עין,
מתוך האש,
פירושו בפנמיות האש,
כי הוא בפנמיות האש כעין החשמל,
שהוא אחר ד' מדרגות, שכתוב,
רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת, ונגה לו סביב,
ומתוכה כעין החשמל,מתוך האש, דהיינו
הוא שכתוב,
בו אש מתלקחת,
שהוא בינה, ואין הפירוש מתוכה של
נגה,
......פירוש......
כי הם ה' מדרגות:
רוח סערה הוא מלכות,
ענן גדול הוא ז''א,
אש מתלקחת היא בינה,
ונגה לו סביב הוא חכמה שבימין,
המתקנה את בינה, ומתוכה כעין החשמל,
הוא אור החכמה מבינה החוזרת לחכמה,
שנקרא ל''ב נתיבות החכמה. ומ''ש מתוכה,
אין הפירוש מתוך הנגה, אלא מתוך האש
המתלקחת
נמצא שהחשמל,הוא
המדרגה הרבעית
ונגה לו סביב הוא מדרגה החמישית,