זוהר
פרשת האזינו השמים,
עורך
ומגיש: רבי דוד קורן, קרן אור ללימודי הקבלה,
מאמר: האזינו השמים, ה"תש"ף
...........-----------------..........
האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי,
א') רבי
יהודה פתח (משיר השרים ה',)
אני לדודי, ודודי חמק
עבר וגו'
בקשתיהו ולא מצאתיהו
קראתיו ולא ענני,
מה
כתוב למעלה: אני ישנה ולבי ער וגו'
אני ישנה,
אמרה כנסת ישראל
אני ישנה,
ממצות התורה בזמן שהלכתי במדבר,
ולבי ער,
להביאם לארץ לעשות להם חוקים,
כי כל מצוות התורה
נמצאות בארץ,
קול דודי דופק,
זה משה, שהוכיח את ישראל
בכמה
ויכוחים בכמה מריבות, ובכמה מריבות, שכתוב:
אלא הדברים,
ממרים הייתם, וגו' ובחרב הקצפתם וגו'
ב') ועם
כל זה, שמשה הוכיח לישראל, כל דבריו באהבה היו,
כי עם קדוש אתה לה' אלקיך ובך החר ה' אלקיך
להיות לו לעם,
בנים
אתם לה' אלקיכם, ואתם הדבקים בה',
ועל
כן, ושמעת בקול ה' אלקיך,
כי מאהבת ה' באתם,
זה
שנאמר: תפחי לי אחותי רעיתי, בלשון חיבה,
ג') מה
כתוב: קמתי אני לפתוח לדודי, אמרו ישראל,
בעוד
שהיינו מוכנים ליכנס לארץ ולקבל מצוות
התורה
על ידי משה, מה כתוב: ודודי חמק עבר,
שכתוב: וימת שם משה עבד ה', בקשתיהו ולא מצאתיהו,
ולא קם נביא עוד
ביראל כמשה, קראתיו ולא ענני,
שלא
היה דור כדורו של משה, שהקב"ה שמע לקולם,
ועשה
להם נסים וחוקים, כמו שעשה על ידיו,
ד') רבי
יצחק אמר: קמתי אני לפתוח לדודי זה הקב"ה
בימיו של משה, שכל ימיו לא רצה שמלאך ושליח ינהג עמו,
שכתוב:
אם אין פניך הולכים,
וגו'.
אשרי חלקו של משה, שהקב"ה הסכים לרצונו,
ודודי חמק עבר,
דהיינו בימיו של יהושה,
שכתוב:
לא כי אני שר צבע ה',
ה') בוא
וראה, משה היה שומע את קול הקדוש של המלך העליון
ולא נזדעזע, וכל שכן מלאך, שלא רצה לקבלו,
אחרי שמת מה
כתוב: ויאמר לא כי אני צבע
ה',
וכתוב
ויפול יהושה אל פהיו
ארצה, עתה באתי,
בימיו של משה רבך
באתי, ולא קבלו אותי,
בה
בשעה,ידעו ישראל שבחו של משה,
בעת
ההיא בקשו ישראל את הקב"ה ולא נזדמן להם כך,
כבימיו של משה, זה שנאמר: בקשתיהו ולא מצאתיהו,
מאמר: האזינו השמים- שמעו שמים,
ו') רבי
חייא אמר. אשרי חלקו של משה יותר מכל נביאי העולם,
בוא
וראה: כתוב, שמעו שמים והאזינו ארץ כי ה' דבר,
שמעו
שמים, הנה ישעיה שהיה יותר רחוק מהמלך,
כתוב:
שמעו שמים,
משה
שהיה יותר קרב למלך, כתוב: האזינו השמים,
ז') למדנו:
באותו שעה שאמר ישעיהו, שמעו
שמים, והאזינו ארץ,
כמה
בעלי דין נזדמנו לשבור ראשו, יצא קול ואמר,
מי
הוא זה שרוצה להרעיש עולמות,
עד
שפתח ואמר לא אני
ולא שלי אלא כי ה' דבר, ולא אני,
במשה מה כתוב: האזינו השמים ואדברה, אני ולא אחר,
ואדרבה,
בלי
פחד. ותשמע הארץ אמרי פי, ולא מאחר, אשרי חלקו,
ורבי
אלעזר, אמר: האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ
כאן נרמז
שם הקדוש העליון,
ח') רבי
יוסי אמר: עוד מה בין משה לישעיהו,
משה
אמר האזינו השמים עם ה' הידיעה, השמים, היינו
השמים
העליונים אלו הנודעים, הנקראים שמו של הקב"ה,
ותשמע
הארץ, היינו הארץ העליונה, אותו שנודעת,
שהיא
עץ החיים, דהיינו המלכות,
בישעיהו
כתוב: שמעו שמים ולא השמים,
האזינו
ארץ, ולא הארץ, כי הם שמים וארץ תחתונים,
ועם
כל זה, רצו להענישו, עד שאמר, כי ה' דבר, ולא אני,
ומשה
אמר כל כך, שכתוב,
האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי...
שהוא ז"א ומלכות.
ולא פחד ולא רצו להענישו,
...................................
מאמר: תפוח ושושנה
ט') רבי יצחק פתח ואמר: כתפוח בעצי היער,וגו'
אשרי חלקם של ישראל מכל העמים עכו"ם,
כי כל שאר העמים ניתנו לשרים ממונים שישלטו עליהם,
וישראל הקדושים, אשרי
חלקם בעולם הזה ובעולם הבא,
שלא נתן אותם הקב"ה לא למלאך ולא לשליט אחר,
אלא הוא אחז אותם
לחלקו, זה שנאמר, כי חלק ה' עמו,
וכתוב: כי יעקב בחר לו י"ה, כתפוח העצי היער,
מה תפוח נבדל בצבעיו מכל
שאר האילנות,
כך הקב"ה נבדל ונרשם על כל הצבעים
העליונים,
משום
זה ה' צבאות שמו,
יוד') בוא
וראה, הקב"ההוא כמו תפוח, שיש בו ג' צבעים
לבן אדום
ירוק, רחמים על חסד גבורה ותפארת,
כנסת
ישראל שהיא המלכות, היא כשושנה,
מהי
שושנה: אמר רבי אבא: שושנה סתם,
שושנה
שנכללת מששה עלים, שושנה זו צבעה לבן אדום
,
וכולו
הוא ב' צבעים לבן אדום , המורים על
חסד ודין,
כך
היא כנסת ישראל, שהיא המלכות,
יא') הקב"ה הוא כתפוח,
כנסת ישראל היא שושנה,
כי כך אמרה כנסת ישראל, תחת התפוח עוררתיך,
שואל: תחת תפוח? באיזה מקום
הוא, ומשיב:
אלא אלו הם האבות שאמרנו, שהם חג"ת הנקראים אבות,
רבי יוסי אומר זה יובל, דהיינו בינה, שנקראת תפוח,
רבי אבא אומר הכל יפה, כי אלו האבות שאמרנו,
הם ג' צבעים שמתחברים בתפוח,
שהם בחינת ג' קוים שבבינה, והם בחינת האבות שבז"א,
וע"כ אפשר לומר שתפוח הוא ז"א ואפשר לומר שהוא בינה,
יב') רבי יצחק אמר: באיזה מקום
נכללת כנסת ישראל בשושנה,
היינו באלו נשיקין של אהבה שהמלכות נתדבקה
במלך העליון,
ז"א, אז לקחה מב' שפתותיו, ב' שושנים,
כמו שאומר הכתוב: שפתותיו שושנים,
משום זה אמרה כנסת ישראל ישקני מנשיקות פיהו,
מאמר: ז' רקיעין ז' ככבי
לכת,
יג') רבי יהודה אמר, הקב"ה
שהוא ז"א, נקרא שמים,
משום
שנקרא שמים, כל אלו הרקעים, הנכללים בשם הזה,
כשמתחברים
יחד נקראים שמים, ונקראים שם הקב"ה
שואל: מה
הם אלו הרקיעים הנכללים בשמים, ומשיב:
שבעה
הם כמו שלמדנו,
וילון,
רקיע, זבול, מעון, מכון, ערבות ,
ובאגדתא
שרב המנונא סבא למדנו
כך,
בלשון
הזה, רבי יצחק אמר אלו הברייתות של
רב המנונא סבא כך
הם,
דהיינו
שמדברים מדברים תחתונים ורומזים על עליונים,
דהיינו
כמו כאן שמדברים מז' רקיעים ורומזים על ז"א שיש לו ז'
יד') כמו
שלמדנו אמר רבי שמעון, למדנו באלו הברייתות,
אשר
כל אלו שבעים ספירות של המלך,
משימים
כנגדם ז' רקעים, וז' ככבי לכת, הרצים והולכים,
וקוראים
אותם שמות בשמות הגשמיים,
ואע"פ
שהם משימים הרקיעים כולם בכיסוי,
דהיינו
שקוראים בשמות המרומזים על הפנמיות בהעלם,
ושבע הככבים,
שבתאי,
צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה,
אלו
ז'
ספירות עליונים., כנגד אלו שמות הככבים,
ברצונם
לכסות הדברים דהיינו
כנגד אלו שכתוב בהם
יעמדו נא ויושיעך
הוברי שמים החוזים בככבים,
ומכסים כל הדברים בשמות ההם,
אע"פ
שאינם
בדברי התורה, אלא לשון
החוזים בכוכבים,
ואנו אחר דרכי התורה
אנו הולכים, דהיינו
לרמוז על
כל דבר ולכסות, בלשון התורה,
כמ"ש
ויקרא
להם שמות כשמות אשר קרא להם אביו,
דהיינו
כמו שהקב"ה מדבר אנו הולכים,
דהיינו
בלשון התורה, ועמו אנו הולכים, כמ"ש, והלכת בדרכיו,
פירושו,
רבי שמעון היו מתרעם על אותם הברייתות,
המבארים
סדרי חכמת הקבלה, ע"פ שמות מחכמות
חיצוניות,
ולא על פי השמות
שבתורה, ובשיר השרים,
כדרכו
של רבי שמעון,
ט"ו') אמר
רבי יוסי דברים אלו דהיינו השמות החיצונים כנ"ל
פשוטים
אצל החברים, והדברים מובנים להם,
אע"פ
שנתכסו בשמות זרים, אמר לו, וכך למדנו,
כמו
שאמר רבי יהודה, אמר רבי חייא לפנינו כל למדנו
מאלו
הברייתות, שלמדנו, בימיו של שלמה המלך
עמדה הלבנה במילואה,
דהיינו שהמלכות היתה במלואה
פנים בפנים עם ז"א,
ועל כך התרבתה אז החכמה,
ובמקומות רבים הבינו
הדברים של אלו הברייתות,
ט"ז') אמר
רבי שמעון, הרימותי ידי בתפילה להקדוש העליון,
שדברים
אלו, דהיינו חכמת הקבלה, נתגלו על ידי בעולם ההוא,
כמו
שהיו מכוסים בלבי, ואין
אנו משתמשים באלו
הדרכים
של אותם הברייתות, אלא דרכי התורה
אנו
מחזיקים לבאר החכמה כנ"ל.
יז') למדנו
אמר רבי יהודה, מי לך גדול בחכמה כדוד המלך
ושלמה המלך בנו, בהשגת אותה הספירה הנודעת בברייתות אלו,
דהיינו ספירת המלכות,
והלבנה
שהיא המלכות,
קרא
דוד המלך צדק, כי שלו היא, שהיא מרכבה למלכות,
שכתוב:
תפחו לי שערי צדק אבא בם אודה י"ה,
שלמה המלך גם
כן קראה צדק, והשמש שנקרא ברייתה,
ברית,
דהיינו יסוד, הוא נקרא משפט,
והם
כסא הכבוד של המלך, ז"א,
שכתוב:
צדק ומשפט מכון כסאך,
כי
צדיק וצדק שהם
יסוד ומלכות,
הם גם כן מדרגה אחת
וע"כ
כוללם ואמר, צדק ומשפט מכון כסאך,
למדנו
ז' ספירות,
חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות.
הם
תשע דהיינו עם חכמה ובינה,
ואפילו
באלו הברייתות , שבע רקעים הם תשע,
מאמר: משה גליה ביום הסתלקותו
מעולם
יט') בוא
וראה: דור האחרון שיצא ממצרים ידע הכל,
כי משה
גילה להם כל אלו מ' שנה שהיו במדבר,
כמו
שאמרתי, למדנו: אמר רבי יצחק, ואף משה לא גילה זה
אלא
ביום ההוא שנסתלק מן העולם, שכתוב:
בן מאה ועשרים שנה אנכי היום..
ביום
ההוא, שנסתלק מן העולם, ממש,
ועכ"ז
לא אמר עד שנתנו לו רשות, שכתוב:
ועתה
כתבו לכם את השירה הזאת,
וכשגילה,
לא
אמר האזינו ישראל אלא האזינו השמים,
כ') מאמר
רבי יוסי: כתוב את השירה, דהיינו
כתבו לכם את השירה הזאת. וכי שירה נקראת,
היה
צריך לומר כתבו לכם את התורה,
אמר
רבי יצחק: שירה ודאי היא,
מה שירה נמשכה ברוח הקודש ממעלה למטה,
אף
דברים אלו כך שנמשכו ברוח הקודש מלמעלה למטה,
משום
זה אמר משה שירה,
כא') בוא
וראה, כל כמה אמר משה וקרא לעליונים,
מטרם
שהתחיל לומר מילה,
שכתוב, האזינו השמים, יערוף כמטר לקחי וגו'.
וכל
כל למה, משום כי שם ה' אקרא,
ומטרם
שאמר דבר זה, הרעיש כל העולמות,
כב') למדנו: בשעה ההיא שאמר משה האזינו השמים ואדברה.
נזדעזעו
העולמות, יצא קול ואמר,
משה משה,
למה אתה מרעיש כל העולמות,
אתה
בן אדם, ובשבילך ירעש העולם,
פתח
ואמר שם ה' אקרא
באותו
השעה נשתתקו והקשיבו לדבריו,
...........................:::::::::::::::::..........................
האדרה זוטא קדישה
יום יציאת התנאה האלוקי.
רבי שמעון בן
יוחאי מן העולם.
פרשת האזינו בזוהר כרך
ט"ז עמוד ח' סעיף כ"ג
דברי הזוהר הקדוש.
שזכותו תגן על כל בית ישראל,
עורך ומגיש: רבי דוד קורן. קרן אור ללימודי הקבלה
..................
סעיף כ"ג) למדנו, באותו יום שרבי
שמעון רצה להסתלק מן העולם.
והיה מסדר דבריו נתאספו החברים אצל רבי שמעון,
והיו לפניו רבי'
אלעזר בנו ורבי' אבא ושאר
החברים.
והיה הבית מלא.
נשא רבי שמעון עיניו וראה שנתמלא הבית.
בכה רבי שמעון ואמר,
בזמן
אחר כשהייתי חולה, היה לפני,
רבי פנחס בן יאיר.(חמו) ועד שבררתי מקומי
בגן עדן,
חיכו לי עד עתה. וכשחזרתי,
היתה אש מסובבת לפני, ומעולם לא נפסק,
ולא נכנס אדם אלי אלא ברשות.
ועתה אני רואה שנפסק האש,
והנה נתמלא הבית.
בעוד שהיו יושבים,
פתח עיניו רבי שמעון וראה מה שראה,
ואש סובבה את
הבית. יצאו כולם,
ונשארו רבי אלעזר בנו, ורבי
אבא
ושאר החברים ישבו מבחוץ.
אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בנו,
צא וראה אם
רבי יצחק ישנו כאן,
כי אני ערבתי לו (עיין בפרשת
ויחי סעיף קמט)
אמור לו, שיסדר דבריו, וישב אצלי. אשרי
חלקו.
קם רבי שמעון, וישב וצחק, ושמח,. ואמר,
איפוא הם החברים,
קם רבי אלעזר, והכניסם. ישבו לפניו.
נשא ידיו רבי שמעון, והתפלל תפלה,
והיה שמח,
ואמר אלו החברים שהיו נמצאים בבית האדרה.
כלומר באדרה רבה, יזדמנו כאן. יצאו
כולם,
ונשארו רבי
אלעזר בנו. ורבי אבא. ורבי יהודה.
ורבי יוסי, ורבי חייא.
בתוך כך נכנס רבי יצחק,
אמר לו רבי
שמעון, כמה יפה חלקך,
כמה שמחה צריכה להתוסף לך ביום הזה,
ישב רבי אבא אחורי כתפיו,
ורבי אלעזר לפניו,
אמר רבי שמעון, הנה עתה שעת רצון היא.
ואני רוצה לבא בלי
בושה לעולם הבא.
והנה דברים קדושים שלא גליתי עד עתה.
אני רוצה לגלות לפני השכינה,
שלא
יאמרו, שבחסרון נסתלקתי מן העולם,
ועד עתה היו נסתרים בלבי,
כדי ליכנס בהם לעולם הבא.
וכך אני מסדר אתכם.
רבי אבא יכתוב. ורבי אלעזר בני
ילמוד בפה.
ושאר החברים ידובבו בלבם.
קם רבי אבא מאחורי כתפיו. והיה רבי
אלעזר בנו יושב לפניו,
אמר לו רבי שמעון,
קום בני. כי אחר ישב במקום זה קם רבי
אלעזר.
(הסדר לפי שורשי הנשמה והספירות)
נתעטף רבי שמעון בלבושו, וישב.
פתח ואמר. לא המתים יהללו י"ה. (מתהילים קטו)
ולא כל יורדי דומה.
לא המתים יהללו י"ה, כך הוא ודאי
שהם נקראים המתים כי
הקב"ה נקרא חי.
והוא שורה בין
אלו הנקראים חיים. כלומר הצדיקים.
ולא עם אלו הנקראים מתים, כלומר
הרשעים,
וסוף הכתוב מוכיח שכתוב.
ולא כל
יורדי דומה.
כלומר כל אלו היורדים למלאך דומה.
שיישארו בגיהינום
אבל לא כן
אלו הנקראים חיים.
שהם הצדיקים. אשר
הקב"ה רוצה ביקרם.
אמר רבי שמעון. כמה משונה שעה זו,
מאדרה רבה שבפרשת נשא.
כי באדרא נזדמן הקב"ה ומרכבותיו.
ועתה הרי הקב"ה כאן, שבא עם
הצדיקים שבגן עדן.
מה שלא קרה באדרא,
והקב"ה רוצה בכבודם של
הצדיקים יותר מכבוד של עצמו.
כמו
שנאמר בירבעם שהיה מקטר ועובד לעבודה זרה,
והקב"ה המתין
לו, ולא הענישו,
וכיון שהושיט ידו כנגד עדו הנביא נתייבשה ידו,
שכתוב ותיבש ידו, ועל שעבד עבודה
זרה לא כתוב,
אלא על מה שהושיט ידו לעדו הנביא,
ועתה הקב"ה רוצה בכבוד שלנו,
שהצדיקים כולם בגן עדן באו עמו.
אמר רבי שמעון. הרי רב המנונא סבא כאן,
וסביב לו ע' צדיקים חקוקים בעטרות,
ומאירים כל
אחד ואחד מזוהר זיו עתיקא קדישה.
הסתום מכל סתומים,
והוא בא בשמחה לשמוע אלו הדברים
שאני אומר.
בעוד שהיה יושב, אמר רבי פנחס בן יאיר.
התקינו מקומו. נזדעזעו החברים שהיו שמה.
וקמו וישבו בירכתי הבית.
ורבי אלעזר ורבי אבא נשארו לפני רבי שמעון.
אמר רבי שמעון. באדרא רבא, נמצאנו,
שכל החברים היו אומרים, ואני עימהם.
עתה אני
אומר בלבדי וכולם יקשיבו לדברי,
עליונים ותחתונים. אשרי חלקי ביום
הזה.
פתח רבי שמעון ואמר ( משיר השירים. ז')
אני לדודי ועלי תשוקתו.
כל הימים שהייתי קשור בעולם הזה.
בקשר אחד נקשרתי בקב"ה, ומום זה
עתה.
ועלי תשוקתו. שהוא וכל
המחנה הקדושה שלו באו
לשמוע בשמחה דברים
סתומים ושבח עתיקה קשישא.
הסתום מכל
הסתומים הפרוש ונבדל מכל,
ואני נבדל. שהרי הכל מתדבק בו, והוא מתדבק בכל,
הוא הכל, העתיק שבכל עתיקים.(ספירת כתר)
שהוא הנקרא רישא. שלו
נודע. הסתום מכל סתומים.
התתקן ולא התתקן. התתקן כדי
לקיים הכל,
כי הוא פרצוף הראשון דאצילות.
וע"י תקוניו, נתקיים הכל.
אבל מבחינת עצמו לא נתתקן,
כי התקונים שלו אינם
מגלים כלום מבחינתו,
והוא לא שכיח. כלומר בלתי מושג.
מאמר. ט' אורות לוהטים ט' כלים.
כאן רבי שמעון מגלה את כל הסודות הסתומים.
של מחשבת הבריאה. וסודות היקום.
מאמר קשה להבנה.
מומלץ לכולנו לקרא את כל המאמר
מי סעיף. ל"ב עד ר"
א. עמוד צ'
סעיף קצו. מאמר הסתלקותו של רבי
שמעום בן יוחאי
"אמר רבי אבא,
לא גמר המאור הקדוש לומר חיים, עד שנשתככו דבריו.
ואני כתבתי, וחשבתי לכתוב עוד,
ולא שמעתי. ולא הרימותי ראשי, כי האור היה גדול,
ולא הייתי יכול להסתכל.
בתוך כך נזדעזעתי , שמעתי
קול הקורא ואומר.
אורך ימים ושנות חיים.
אח"כ שמעתי קול אחר, חיים שאל ממך.
כל
אותו היום, לא נפסק האש מן הבית,
ולא היה מי שיגיע אליו, כי לא יכלו,
מחמת שהאור והאש היו מסבבים אותו.
כל אותו היום נפלתי על הארץ וגעיתי.
אחרי שהלכה האש, ראיתי את המאור הקדוש,
קדש הקדשים, שנסתלק מן העולם,
שנתעטף ושוכב על ימינו, ופניו צוחקות.
קם רבי אלעזר בנו ולקח ידיו ונשק אותן.
ואני לחכתי העפר שתחת רגליו.
רצו החברים לבכות, ולא יכלו לדבר.
התחילו החברים בבכיה, ור' אלעזר בנו,
נפל ג' פעמים, ולא יכול לפתוח פיו.
אח"כ, פתח ואמר, אבי אבי. קם רבי חייא על רגליו ואמר,
ג' היו וחזרו להישאר אחד. כלומר. ג' גדולים היו בארץ.
שהם
רבי אלעזר ואביו רבי שמעון וזקנו.(חמו)
רבי פנחס בו יאיר.
ועתה נשאר רבי אלעזר יתום מזקנו. (סבא שלו)
ומרבי שמעון אביו. ונשאר
אחד בעולם עתה,
אחר
שנסתלק האילן הגדול הזה.
שתחתיו היו מטיילים חית השדה.
ובענפיו ידורו עוף השמים. ומזון לכל בו,
נמצא עתה. שהחיות תנודדנה, ועוף השמים.
שישבו בענפיו, ישתקעו בנוקבי ים הגדול.
והחברים במקום המזון שקבלו
ממנו. ישתו דם,
קם רבי
חייא על רגליו ואמר,
עד עתה היה המאור הקדוש משגיח עלינו,
עתה אין הזמן, אלא להשתדל ביקרו.
קם רבי אלעזר ורבי אבא לקחו אותו ממקומו,
על מיטה העשויה כסולם.
כדי להעלותו על מטתו.
מי ראה את בלבול הדעת של החברים.
וכל הבית היה מעלה ריחות טובים. העלוהו על מיטתו.
ולא נשתמשו בו אלא רבי
אלעזר ורבי אבא.
באו מכים ובעלי מגינים מכפר
ציפורי, שרצו שיקברו אותו
במקומם. ובאו ללקחו בכח ובמלחמה.
וגירשו אותם בני
מירון. וצעקו עליהם. בהמוניהם שרצו
שלא
יקבר שם. אלא שיקבר אצלם.
אחר
שיצאה המיטה מן הבית, הייתה
עולה באויר,
ואש היתה לוהטת לפניה.
שמעו קול. הכנסו ובואו והתקבצו
להילולא של רבי שמעון,
'יבא שלום ינוחו על משכבותם'".
כשננס אל המערה.
שמעו קול בתוך המערה.
זה
האיש מרעיש הארץ, מרגיז ממלכות.
כמה מקטריגים
ברקיע נשקטים ביום הזה בשבילך.
זהו רבי שמעון בן יוחאי, שאדונו משתבח בו בכל
יום.
אשרי חלקו למעלה ולמטה.
כמה
אוצרות עליונים שמורים לו.
עליו נאמר. ואתה לך לקץ ותנוח
ותעמוד לגורלך לקץ הימין.
.....::::::::::::::::....
