סודות התפילה  הקדיש

,,,,,,,,,ד'  פרקים,,,,,,,,

 

 סודות וכוונות  הקדישים

עורך ומגיש : רבי דוד קורן

:::::::::::::::::::::

מכאן עד פ"א מיותר והוא מהדורא בתרא:

והנה נבאר סוד כל הקדישים שבכל תפלה ותפלה,

ושלא בשעת התפלה,

ונבאר עניינם בכללם במקום הזה,

ואח"כ נבאר פרטם, כ"א וא' במקומו.

 

ותחלה נבאר ענין מציאות המעשה הנעשה ע"י הקדיש.

 

והנה ביארנו לעיל בשער התפלה,

 כי התפלה נחלק לד' חלקים,

שהוא, מתחלת הברכות

עד ברוך "שאמר הוא עולם העשיה,

ומברוך "שאמר  עד סוף ישתבח הוא עולם היצירה,

 ומישתבח עד העמידה הוא עולם הבריאה,

והעמידה עצמה הוא אצילות עד אשרי,

ואשרי עד תפלה לדוד בריאה,

 ותפלה לדוד עד פיטום הקטורת יצירה,

וקטורת עצמה הוא עשיה:

 

והנה תיקנו קדיש א' בין כל עולם ועולם, כמ"ש ב"ה.

וטעם הדבר יתבאר לך בהקדמה אחת.

 ונתבאר בעניין מיעוט הירח, מה ענין המיעוט,

ושם נתבאר כי ראשונה הייתה

נוקבא של זעיר של אצילות במקומה,

שהוא אחורי החזה של זכר,

 

נמצא שיעור קומתה כולה, מראשה ועד רגלה,

הוא כשיעור נה"י של הזכר עד סופם.

 גם נתבאר איך מתנוצץ אור של כל

י' ספירות של  אצילות בבי"ע,

ואמנם הוא אור המתפשט מהם בלבד

ולא הם בעצמם.

וכבר נודע כי מן תנה"י של ז"א,

נתהווה אור ד' מוחין של נוקבא של ז"א עליונה

אשר באצילות, וכל מציאות הי' ספירות שבה.

ולעולם שיעור קומתה,

 הוא בד' ספירות  תנה"י של ז"א בלבד,

 

לכן נקראת ד' כנודע,

וגם ממנה נתהוה אור א' כלול מד' אורות,

 וד' אורות אלו נתהוו מתנה"י שבה,

ואלו יורדין ומתלבשין בהיכל העליון הנז',

 בז' היכלות אשר בו, כנז"ל.

 ואל תחשוב כי תנה"י עצמן של מלכות של אצילות,

הם נעשין מוחין למטה,

רק שמאירים הד' אורות הנז',

 והם יורדים למטה בהיכל הנז'

 והם הנקראים כסא כבוד:

 

והנה בעת מיעוט הירח שאמר לה

לכי ומיעטי את עצמך, היה באופן אחר,

כי המלכות הנז', שהייתה תחלה

באחורי הזכר   מן החזה ולמטה,

היא עצמה ירדה למטה

 בהיכל קודש "קודשים של בריאה,

ולא נתלבשה בהיכל עצמו,

 אלא באותן הד' אורות שנתהוו מתנאיה שלה,

 ונכנסו בהיכל קודש "קודשים של בריאה,

שהוא בחינת כחב"ד של בריאה עצמה,

 

ואותם הד' אורות, הם הכסא כבוד עצמו,

והם נשמות של בריאה,

והם המתלבשים בהיכל ק"ק,

שהוא כחב"ד של בריאה,

 ונעשה נשמה תוך כסא הכבוד הזה,

שהוא נשמת הבריאה,

שהם אותם הד' אורות הנז',

 שם נתלבשה מלכות של אצילות,

וכן עד"ז בכל הד' עולמות.

אלא שיש שינוי ביניהם,

 

והוא כי המלכות של אצילות,

כל כללותה וכל י' ספירות  שבה,

וכל שיעור קומתה,

שהיה תחלה כשיעור ד' "ספירות של הזכר,

שהם תנה"י באחורים שלהם,  

כ"ז ירדה למטה  ונתלבשים באותם הד' אורות

הנקרא כסא כבוד,

 המתלבשים היכל קודש "קודשים של בריאה,

 שגם הוא בחינה ד' שהם כחב"ד של בריאה.

 

ושעור קומתה שהיא בד' "ספירות של ז"א,

היא מתלבשת עתה בשיעור קומת הכסא הזה,

שהוא ד' אורות  ג"כ,

וגם היא שיעור קומת כל היכל קודש "קודשים,

שגם היא ד', כחב"ד של בריאה. (ח):

הגהה (ח) וז"ס ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא.

 שהוא מלכות של אצילות הנקראת אדנ"י,

 

והיא יורדת היכל קודש "קודשים של בריאה

ומתלבשת בכסא כבוד הנז',

וזהו על כסא רם ונשא,

שהוא בראש עולם הבריאה.

וז"ש ג"כ יחזקאל ועל

דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה.

 דמות דיקא, ולא אדם ממש שהוא ז"א של אצילות,

אלא מלכות בלבד שהיא נקראת דמות כנודע.

ע"כ דברי הר"ן זלה"ה. בשם מ"ב

:

אמנם המלכות של הבריאה

כאשר ירדה למטה בעולם היצירה,

לא ירד רק חלק העשירי שבה בלבד,

שהוא המלכות שבה,

ירדה למטה בהיכל הנקרא קודש "קודשים  של יצירה,

 ונתלבשה שם.

 וכן עד"ז המלכות של עולם היצירה

חלק הי' שבה ירדה ממנה,

ונתלבשה בהיכל קודש "קודשים של עשיה.

א"כ נמצא, שבכל ד' עולמות אבי"ע,

 

 יש בכל עולם מהם ב' בחינות,

א') הוא ענין ו' היכלות תחתונים שבעולם ההוא,

 בעלייתם הם עולים ונכללים זה בזה דרך כללות, ע"ד הנז"ל, שעולין פנימית ג"ת, ומלבישין חיצונית ז"א כו'.

ובחינה הב)' הוא, בחינת היכל קודש "קודשים שבאותו עולם,

 שכשהוא עולה ונכלל למעלה,

הוא חוזר להיות ממש בבחי' העולם של מעלה ממנו,

ע"י המלכות של עולם העליון ההוא,

 

ע"י שמתלבשת בהיכל העליון הז' הזה,

שבעולם שלמטה ממנו, ושמור כלל זה בידך.